Spaces:
Runtime error
Runtime error
upload Torah books 1-39 as json (#1)
Browse files- Upload 39 files (1d879e97c0a4c55e98c28364f889db95f1fd558e)
Co-authored-by: neural_worm <[email protected]>
- resources/texts/01.json +0 -0
- resources/texts/02.json +0 -0
- resources/texts/03.json +0 -0
- resources/texts/04.json +0 -0
- resources/texts/05.json +0 -0
- resources/texts/06.json +0 -0
- resources/texts/07.json +0 -0
- resources/texts/08.json +0 -0
- resources/texts/09.json +0 -0
- resources/texts/10.json +0 -0
- resources/texts/11.json +0 -0
- resources/texts/12.json +0 -0
- resources/texts/13.json +0 -0
- resources/texts/14.json +0 -0
- resources/texts/15.json +246 -0
- resources/texts/16.json +102 -0
- resources/texts/17.json +185 -0
- resources/texts/18.json +44 -0
- resources/texts/19.json +77 -0
- resources/texts/20.json +140 -0
- resources/texts/21.json +74 -0
- resources/texts/22.json +83 -0
- resources/texts/23.json +80 -0
- resources/texts/24.json +63 -0
- resources/texts/25.json +260 -0
- resources/texts/26.json +82 -0
- resources/texts/27.json +0 -0
- resources/texts/28.json +998 -0
- resources/texts/29.json +1175 -0
- resources/texts/30.json +154 -0
- resources/texts/31.json +114 -0
- resources/texts/32.json +185 -0
- resources/texts/33.json +267 -0
- resources/texts/34.json +208 -0
- resources/texts/35.json +402 -0
- resources/texts/36.json +321 -0
- resources/texts/37.json +452 -0
- resources/texts/38.json +0 -0
- resources/texts/39.json +0 -0
resources/texts/01.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/02.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/03.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/04.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/05.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/06.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/07.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/08.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/09.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/10.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/11.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/12.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/13.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/14.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/15.json
ADDED
@@ -0,0 +1,246 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Hosea",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דבר־יהוה אשר היה אל־הושע בן־בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל",
|
15 |
+
"תחלת דבר־יהוה בהושע ויאמר יהוה אל־הושע לך קח־לך אשת זנונים וילדי זנונים כי־זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה",
|
16 |
+
"וילך ויקח את־גמר בת־דבלים ותהר ותלד־לו בן",
|
17 |
+
"ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי־עוד מעט ופקדתי את־דמי יזרעאל על־בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל",
|
18 |
+
"והיה ביום ההוא ושברתי את־קשת ישראל בעמק יזרעאל",
|
19 |
+
"ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם",
|
20 |
+
"ואת־בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים",
|
21 |
+
"ותגמל את־לא רחמה ותהר ותלד בן",
|
22 |
+
"ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא־אהיה לכם"
|
23 |
+
],
|
24 |
+
[
|
25 |
+
"והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי",
|
26 |
+
"ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל",
|
27 |
+
"אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה",
|
28 |
+
"ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה",
|
29 |
+
"פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא",
|
30 |
+
"ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה",
|
31 |
+
"כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי",
|
32 |
+
"לכן הנני־שך את־דרכך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא",
|
33 |
+
"ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה",
|
34 |
+
"והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל",
|
35 |
+
"לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה",
|
36 |
+
"ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי",
|
37 |
+
"והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה",
|
38 |
+
"והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה",
|
39 |
+
"ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה",
|
40 |
+
"לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה",
|
41 |
+
"ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים",
|
42 |
+
"והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי",
|
43 |
+
"והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשמם",
|
44 |
+
"וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח",
|
45 |
+
"וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים",
|
46 |
+
"וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה",
|
47 |
+
"והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ",
|
48 |
+
"והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל",
|
49 |
+
"וזרעתיה לי ב��רץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי"
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב־אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את־בני ישראל והם פנים אל־אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים",
|
53 |
+
"ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים",
|
54 |
+
"ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם־אני אליך",
|
55 |
+
"כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים",
|
56 |
+
"אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־יהוה ואל־טובו באחרית הימים"
|
57 |
+
],
|
58 |
+
[
|
59 |
+
"שמעו דבר־יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם־יושבי הארץ כי אין־אמת ואין־חסד ואין־דעת אלהים בארץ",
|
60 |
+
"אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו",
|
61 |
+
"על־כן תאבל הארץ ואמלל כל־יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם־דגי הים יאספו",
|
62 |
+
"אך איש אל־ירב ואל־יוכח איש ועמך כמריבי כהן",
|
63 |
+
"וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך",
|
64 |
+
"נדמו עמי מבלי הדעת כי־אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם־אני",
|
65 |
+
"כרבם כן חטאו־לי כבודם בקלון אמיר",
|
66 |
+
"חטאת עמי יאכלו ואל־עונם ישאו נפשו",
|
67 |
+
"והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו",
|
68 |
+
"ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי־את־יהוה עזבו לשמר",
|
69 |
+
"זנות ויין ותירוש יקח־לב",
|
70 |
+
"עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם",
|
71 |
+
"על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה",
|
72 |
+
"לא־אפקוד על־בנותיכם כי תזנינה ועל־כלותיכם כי תנאפנה כי־הם עם־הזנות יפרדו ועם־הקדשות יזבחו ועם לא־יבין ילבט",
|
73 |
+
"אם־זנה אתה ישראל אל־יאשם יהודה ואל־תבאו הגלגל ואל־תעלו בית און ואל־תשבעו חי־יהוה",
|
74 |
+
"כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב",
|
75 |
+
"חבור עצבים אפרים הנח־לו",
|
76 |
+
"סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה",
|
77 |
+
"צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם"
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור",
|
81 |
+
"ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם",
|
82 |
+
"אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל",
|
83 |
+
"לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו",
|
84 |
+
"וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם",
|
85 |
+
"בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם",
|
86 |
+
"ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם",
|
87 |
+
"תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין",
|
88 |
+
"אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה",
|
89 |
+
"היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי",
|
90 |
+
"עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו",
|
91 |
+
"ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה",
|
92 |
+
"וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה מכם מזור",
|
93 |
+
"כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל",
|
94 |
+
"אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני"
|
95 |
+
],
|
96 |
+
[
|
97 |
+
"לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו",
|
98 |
+
"יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו",
|
99 |
+
"ונדעה נרדפה לדעת את־יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ",
|
100 |
+
"מה אעשה־לך אפרים מה אעשה־לך יהודה וחסדכם כענן־בקר וכטל משכים הלך",
|
101 |
+
"על־כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי־פי ומשפטיך אור יצא",
|
102 |
+
"כי חסד חפצתי ולא־זבח ודעת אלהים מעלות",
|
103 |
+
"והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי",
|
104 |
+
"גלעד קרית פעלי און עקבה מדם",
|
105 |
+
"וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו־שכמה כי זמה עשו",
|
106 |
+
"בבית ישראל ראיתי שעריריה [שערוריה] שם זנות לאפרים נטמא ישראל",
|
107 |
+
"גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי"
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ",
|
111 |
+
"ובל־יאמרו ללבבם כל־רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו",
|
112 |
+
"ברעתם ישמחו־מלך ובכחשיהם שרים",
|
113 |
+
"כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו",
|
114 |
+
"יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את־לצצים",
|
115 |
+
"כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה",
|
116 |
+
"כלם יחמו כתנור ואכלו את־שפטיהם כל־מלכיהם נפלו אין־קרא בהם אלי",
|
117 |
+
"אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה",
|
118 |
+
"אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שיבה זרקה בו והוא לא ידע",
|
119 |
+
"וענה גאון־ישראל בפניו ולא־שבו אל־יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל־זאת",
|
120 |
+
"ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו",
|
121 |
+
"כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם",
|
122 |
+
"אוי להם כי־נדדו ממני שד להם כי־פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים",
|
123 |
+
"ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי",
|
124 |
+
"ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו־רע",
|
125 |
+
"ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים"
|
126 |
+
],
|
127 |
+
[
|
128 |
+
"אל־חכך שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו",
|
129 |
+
"לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל",
|
130 |
+
"זנח ישראל טוב אויב ירדפו",
|
131 |
+
"הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת",
|
132 |
+
"זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין",
|
133 |
+
"כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון",
|
134 |
+
"כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו",
|
135 |
+
"נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו",
|
136 |
+
"כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים",
|
137 |
+
"גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים",
|
138 |
+
"כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא",
|
139 |
+
"אכתוב־[אכתב־] לו רבו [רבי] תורתי כמו־זר נחשבו",
|
140 |
+
"זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו",
|
141 |
+
"וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה"
|
142 |
+
],
|
143 |
+
[
|
144 |
+
"אל־תשמח ישראל אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל־גרנות דגן",
|
145 |
+
"גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה",
|
146 |
+
"לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו",
|
147 |
+
"לא־יסכו ליהוה יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה",
|
148 |
+
"מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה",
|
149 |
+
"כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם",
|
150 |
+
"באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה",
|
151 |
+
"צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו",
|
152 |
+
"העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם",
|
153 |
+
"כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם",
|
154 |
+
"אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון",
|
155 |
+
"כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם",
|
156 |
+
"אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו",
|
157 |
+
"תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים",
|
158 |
+
"כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהם סררים",
|
159 |
+
"הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־[בל־] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם",
|
160 |
+
"ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים"
|
161 |
+
],
|
162 |
+
[
|
163 |
+
"גפן בוקק ישראל פרי ישוה־לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות",
|
164 |
+
"חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם",
|
165 |
+
"כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את־יהוה והמלך מה־יעשה־לנו",
|
166 |
+
"דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי",
|
167 |
+
"לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי־אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על־כבודו כי־גלה ממנו",
|
168 |
+
"גם־אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו",
|
169 |
+
"נדמה שמרון מלכה כקצף על־פני־מים",
|
170 |
+
"ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על־מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו",
|
171 |
+
"מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא־תשיגם בגבעה מלחמה על־בני עלוה",
|
172 |
+
"באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם [עונתם]",
|
173 |
+
"ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב",
|
174 |
+
"זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את־יהוה עד־יבוא וירה צדק לכם",
|
175 |
+
"חרשתם־רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי־כחש כי־בטחת בדרכך ברב גבוריך",
|
176 |
+
"וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה",
|
177 |
+
"ככה עשה לכם בית־אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל"
|
178 |
+
],
|
179 |
+
[
|
180 |
+
"כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני",
|
181 |
+
"קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון",
|
182 |
+
"ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים",
|
183 |
+
"בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל",
|
184 |
+
"לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב",
|
185 |
+
"וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם",
|
186 |
+
"ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם",
|
187 |
+
"איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי",
|
188 |
+
"לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר",
|
189 |
+
"אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים",
|
190 |
+
"יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה"
|
191 |
+
],
|
192 |
+
[
|
193 |
+
"סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם־אל ועם־קדושים נאמן",
|
194 |
+
"אפרים רעה רוח ורדף קדים כל־היום כזב ושד ירבה וברית עם־אשור יכרתו ושמן למצרים יובל",
|
195 |
+
"וריב ליהוה עם־יהודה ולפקד על־יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו",
|
196 |
+
"בבטן עקב את־אחיו ובאונו שרה את־אלהים",
|
197 |
+
"וישר אל־מלאך ויכל בכה ויתחנן־לו בית־אל ימצאנו ושם ידבר עמנו",
|
198 |
+
"ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו",
|
199 |
+
"ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל־אלהיך תמיד",
|
200 |
+
"כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב",
|
201 |
+
"ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל־יגיעי לא ימצאו־לי עון אשר־חטא",
|
202 |
+
"ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד",
|
203 |
+
"ודברתי על־הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה",
|
204 |
+
"אם־גלעד און אך־שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי",
|
205 |
+
"ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר",
|
206 |
+
"ובנביא העלה יהוה את־ישראל ממצרים ובנביא נשמר",
|
207 |
+
"הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו"
|
208 |
+
],
|
209 |
+
[
|
210 |
+
"כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת",
|
211 |
+
"ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון",
|
212 |
+
"לכן יהיו כענן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה",
|
213 |
+
"ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי",
|
214 |
+
"אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות",
|
215 |
+
"כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני",
|
216 |
+
"ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור",
|
217 |
+
"אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם",
|
218 |
+
"שחתך ישראל כי־בי בעזרך",
|
219 |
+
"אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים",
|
220 |
+
"אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי",
|
221 |
+
"צרור עון אפרים צפונה חטאתו",
|
222 |
+
"חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים",
|
223 |
+
"מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני",
|
224 |
+
"כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה"
|
225 |
+
],
|
226 |
+
[
|
227 |
+
"תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו",
|
228 |
+
"שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך",
|
229 |
+
"קחו עמכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו",
|
230 |
+
"אשור לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום",
|
231 |
+
"ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו",
|
232 |
+
"אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון",
|
233 |
+
"ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון",
|
234 |
+
"ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון",
|
235 |
+
"אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא",
|
236 |
+
"מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם"
|
237 |
+
]
|
238 |
+
],
|
239 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
240 |
+
"heTitle": "הושע",
|
241 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
242 |
+
"categories": [
|
243 |
+
"Tanakh",
|
244 |
+
"Prophets"
|
245 |
+
]
|
246 |
+
}
|
resources/texts/16.json
ADDED
@@ -0,0 +1,102 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Joel",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דבר־יהוה אשר היה אל־יואל בן־פתואל",
|
15 |
+
"שמעו־זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם",
|
16 |
+
"עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר",
|
17 |
+
"יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל",
|
18 |
+
"הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם",
|
19 |
+
"כי־גוי עלה על־ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו",
|
20 |
+
"שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה",
|
21 |
+
"אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה",
|
22 |
+
"הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה",
|
23 |
+
"שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר",
|
24 |
+
"הבישו אכרים הילילו כרמים על־חטה ועל־שערה כי אבד קציר שדה",
|
25 |
+
"הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם",
|
26 |
+
"חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך",
|
27 |
+
"קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה",
|
28 |
+
"אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא",
|
29 |
+
"הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל",
|
30 |
+
"עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן",
|
31 |
+
"מה־נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם־עדרי הצאן נאשמו",
|
32 |
+
"אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל־עצי השדה",
|
33 |
+
"גם־בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר"
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי־בא יום־יהוה כי קרוב",
|
37 |
+
"יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על־ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן־העולם ואחריו לא יוסף עד־שני דור ודור",
|
38 |
+
"לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן־עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם־פליטה לא־היתה לו",
|
39 |
+
"כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון",
|
40 |
+
"כקול מרכבות על־ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה",
|
41 |
+
"מפניו יחילו עמים כל־פנים קבצו פארור",
|
42 |
+
"כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם",
|
43 |
+
"ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו",
|
44 |
+
"בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב",
|
45 |
+
"לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם",
|
46 |
+
"ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי־גדול יום־יהוה ונורא מאד ומי יכילנו",
|
47 |
+
"וגם־עתה נאם־יהוה שבו עדי בכל־לבבכם ובצום ובבכי ובמספד",
|
48 |
+
"וקרעו לבבכם ואל־בגדיכם ושובו אל־יהוה אלהיכם כי־חנון ורחום הוא ארך אפים ורב־חסד ונחם על־הרעה",
|
49 |
+
"מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם",
|
50 |
+
"תקעו שופר בציון קדשו־צום קראו עצרה",
|
51 |
+
"אספו־עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה",
|
52 |
+
"בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משר��י יהוה ויאמרו חוסה יהוה על־עמך ואל־תתן נחלתך לחרפה למשל־בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם",
|
53 |
+
"ויקנא יהוה לארצו ויחמל על־עמו",
|
54 |
+
"ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את־הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא־אתן אתכם עוד חרפה בגוים",
|
55 |
+
"ואת־הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל־ארץ ציה ושממה את־פניו אל־הים הקדמני וספו אל־הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות",
|
56 |
+
"אל־תיראי אדמה גילי ושמחי כי־הגדיל יהוה לעשות",
|
57 |
+
"אל־תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי־עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם",
|
58 |
+
"ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי־נתן לכם את־המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון",
|
59 |
+
"ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר",
|
60 |
+
"ושלמתי לכם את־השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם",
|
61 |
+
"ואכלתם אכול ושבוע והללתם את־שם יהוה אלהיכם אשר־עשה עמכם להפליא ולא־יבשו עמי לעולם",
|
62 |
+
"וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא־יבשו עמי לעולם"
|
63 |
+
],
|
64 |
+
[
|
65 |
+
"והיה אחרי־כן אשפוך את־רוחי על־כל־בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו",
|
66 |
+
"וגם על־העבדים ועל־השפחות בימים ההמה אשפוך את־רוחי",
|
67 |
+
"ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן",
|
68 |
+
"השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא",
|
69 |
+
"והיה כל אשר־יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר־ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא"
|
70 |
+
],
|
71 |
+
[
|
72 |
+
"כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב [אשיב] את־שבות יהודה וירושלם",
|
73 |
+
"וקבצתי את־כל־הגוים והורדתים אל־עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על־עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת־ארצי חלקו",
|
74 |
+
"ואל־עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו",
|
75 |
+
"וגם מה־אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם־גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם",
|
76 |
+
"אשר־כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם",
|
77 |
+
"ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם",
|
78 |
+
"הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם",
|
79 |
+
"ומכרתי את־בניכם ואת־בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל־גוי רחוק כי יהוה דבר",
|
80 |
+
"קראו־זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה",
|
81 |
+
"כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני",
|
82 |
+
"עושו ובאו כל־הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך",
|
83 |
+
"יעורו ויעלו הגוים אל־עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את־כל־הגוים מסביב",
|
84 |
+
"שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי־מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם",
|
85 |
+
"המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ",
|
86 |
+
"שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם",
|
87 |
+
"ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל",
|
88 |
+
"וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר־קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא־יעברו־בה עוד",
|
89 |
+
"והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל־אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את־נחל השטים",
|
90 |
+
"מצרים לשממה תהיה וא��ום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־שפכו דם־נקיא בארצם",
|
91 |
+
"ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור",
|
92 |
+
"ונקיתי דמם לא־נקיתי ויהוה שכן בציון"
|
93 |
+
]
|
94 |
+
],
|
95 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
96 |
+
"heTitle": "יואל",
|
97 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
98 |
+
"categories": [
|
99 |
+
"Tanakh",
|
100 |
+
"Prophets"
|
101 |
+
]
|
102 |
+
}
|
resources/texts/17.json
ADDED
@@ -0,0 +1,185 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Amos",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דברי עמוס אשר־היה בנקדים מתקוע אשר חזה על־ישראל בימי עזיה מלך־יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש",
|
15 |
+
"ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל",
|
16 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי דמשק ועל־ארבעה לא אשיבנו על־דושם בחרצות הברזל את־הגלעד",
|
17 |
+
"ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן־הדד",
|
18 |
+
"ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת־און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם־ארם קירה אמר יהוה",
|
19 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי עזה ועל־ארבעה לא אשיבנו על־הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום",
|
20 |
+
"ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה",
|
21 |
+
"והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על־עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה",
|
22 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי־צר ועל־ארבעה לא אשיבנו על־הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים",
|
23 |
+
"ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנתיה",
|
24 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח",
|
25 |
+
"ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה",
|
26 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי בני־עמון ועל־ארבעה לא אשיבנו על־בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את־גבולם",
|
27 |
+
"והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה",
|
28 |
+
"והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה"
|
29 |
+
],
|
30 |
+
[
|
31 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי מואב ועל־ארבעה לא אשיבנו על־שרפו עצמות מלך־אדום לשיד",
|
32 |
+
"ושלחתי־אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר",
|
33 |
+
"והכרתי שופט מקרבה וכל־שריה אהרוג עמו אמר יהוה",
|
34 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי יהודה ועל־ארבעה לא אשיבנו על־מאסם את־תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר־הלכו אבותם אחריהם",
|
35 |
+
"ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם",
|
36 |
+
"כה אמר יהוה על־שלשה פשעי ישראל ועל־ארבעה לא אשיבנו על־מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים",
|
37 |
+
"השאפים על־עפר־ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל־הנערה למען חלל את־שם קדשי",
|
38 |
+
"ועל־בגדים חבלים יטו אצל כל־מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם",
|
39 |
+
"ואנכי השמדתי את־האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת",
|
40 |
+
"ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את־ארץ האמרי",
|
41 |
+
"ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין־זאת בני ישראל נאם־יהוה",
|
42 |
+
"ותשקו את־הנזרים יין ועל־הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו",
|
43 |
+
"הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר",
|
44 |
+
"ואבד מנוס מקל וחזק לא־יאמץ כחו וגבור לא־ימלט נפשו",
|
45 |
+
"ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו",
|
46 |
+
"ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום־ההוא נאם־יהוה"
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"שמעו את־הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל־המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר",
|
50 |
+
"רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על־כן אפקד עליכם את כל־עונתיכם",
|
51 |
+
"הילכו שנים יחדו בלתי אם־נועדו",
|
52 |
+
"הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם־לכד",
|
53 |
+
"התפל צפור על־פח הארץ ומוקש אין לה היעלה־פח מן־האדמה ולכוד לא ילכוד",
|
54 |
+
"אם־יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם־תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה",
|
55 |
+
"כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם־גלה סודו אל־עבדיו הנביאים",
|
56 |
+
"אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא",
|
57 |
+
"השמיעו על־ארמנות באשדוד ועל־ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על־הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה",
|
58 |
+
"ולא־ידעו עשות־נכחה נאם־יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם",
|
59 |
+
"לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך",
|
60 |
+
"כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל־אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש",
|
61 |
+
"שמעו והעידו בבית יעקב נאם־אדני יהוה אלהי הצבאות",
|
62 |
+
"כי ביום פקדי פשעי־ישראל עליו ופקדתי על־מזבחות בית־אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ",
|
63 |
+
"והכיתי בית־החרף על־בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם־יהוה"
|
64 |
+
],
|
65 |
+
[
|
66 |
+
"שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה",
|
67 |
+
"נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה",
|
68 |
+
"ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם־יהוה",
|
69 |
+
"באו בית־אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם",
|
70 |
+
"וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה",
|
71 |
+
"וגם־אני נתתי לכם נקיון שנים בכל־עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה",
|
72 |
+
"וגם אנכי מנעתי מכם את־הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על־עיר אחת ועל־עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר־לא־תמטיר עליה תיבש",
|
73 |
+
"ונעו שתים שלש ערים אל־עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא־שבתם עדי נאם־יהוה",
|
74 |
+
"הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה",
|
75 |
+
"שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא־שבתם עדי נאם־יהוה",
|
76 |
+
"הפכתי בכם כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא־שבתם עדי נאם־יהוה",
|
77 |
+
"לכן כה אעשה־לך ישראל עקב כי־זאת אעשה־לך הכון לקראת־אלהיך ישראל",
|
78 |
+
"כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה־שחו עשה שחר עיפה ודרך על־במתי ארץ יהוה אלהי־צבאות שמו"
|
79 |
+
],
|
80 |
+
[
|
81 |
+
"שמעו את־הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל",
|
82 |
+
"נפלה לא־תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על־אדמתה אין מקימה",
|
83 |
+
"כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל",
|
84 |
+
"כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו",
|
85 |
+
"ואל־תדרשו בית־אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית־אל יהיה לאון",
|
86 |
+
"דרשו את־יהוה וחיו פן־יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין־מכבה לבית־אל",
|
87 |
+
"ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו",
|
88 |
+
"עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו",
|
89 |
+
"המבליג שד על־עז ושד על־מבצר יבוא",
|
90 |
+
"שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו",
|
91 |
+
"לכן יען בושסכם על־דל ומשאת־בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא־תשבו בם כרמי־חמד נטעתם ולא תשתו את־יינם",
|
92 |
+
"כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו",
|
93 |
+
"לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא",
|
94 |
+
"דרשו־טוב ואל־רע למען תחיו ויהי־כן יהוה אלהי־צבאות אתכם כאשר אמרתם",
|
95 |
+
"שנאו־רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי־צבאות שארית יוסף",
|
96 |
+
"לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי",
|
97 |
+
"ובכל־כרמים מספד כי־אעבר בקרבך אמר יהוה",
|
98 |
+
"הוי המתאוים את־יום יהוה למה־זה לכם יום יהוה הוא־חשך ולא־אור",
|
99 |
+
"כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על־הקיר ונשכו הנחש",
|
100 |
+
"הלא־חשך יום יהוה ולא־אור ואפל ולא־נגה לו",
|
101 |
+
"שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם",
|
102 |
+
"כי אם־תעלו־לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט",
|
103 |
+
"הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע",
|
104 |
+
"ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן",
|
105 |
+
"הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל",
|
106 |
+
"ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם",
|
107 |
+
"והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי־צבאות שמו"
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל",
|
111 |
+
"עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת־פלשתים הטובים מן־הממלכות האלה אם־רב גבולם מגבלכם",
|
112 |
+
"המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס",
|
113 |
+
"השכבים על־מטות שן וסרחים על־ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק",
|
114 |
+
"הפרטים על־פי הנבל כדויד חשבו להם כלי־שיר",
|
115 |
+
"השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על־שבר יוסף",
|
116 |
+
"לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים",
|
117 |
+
"נשבע אדני יהוה בנפשו נאם־יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את־גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה",
|
118 |
+
"והיה אם־יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו",
|
119 |
+
"ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן־הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה",
|
120 |
+
"כי־הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים",
|
121 |
+
"הירצון בסלע סוסים אם־יחרוש בבקרים כי־הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה",
|
122 |
+
"השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים",
|
123 |
+
"כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם־יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד־נחל הערבה"
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה־לקש אחר גזי המלך",
|
127 |
+
"והיה אם־כלה לאכול את־עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח־נא מי יקום יעקב כי קטן הוא",
|
128 |
+
"נחם יהוה על־זאת לא תהיה אמר יהוה",
|
129 |
+
"כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את־תהום רבה ואכלה את־החלק",
|
130 |
+
"ואמר אדני יהוה חדל־נא מי יקום יעקב כי קטן הוא",
|
131 |
+
"נחם יהוה על־זאת גם־היא לא תהיה אמר אדני יהוה",
|
132 |
+
"כה הראני והנה אדני נצב על־חומת אנך ובידו אנך",
|
133 |
+
"ויאמר יהוה אלי מה־אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא־אוסיף עוד עבור לו",
|
134 |
+
"ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על־בית ירבעם בחרב",
|
135 |
+
"וישלח אמציה כהן בית־אל אל־ירבעם מלך־ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא־תוכל הארץ להכיל את־כל־דבריו",
|
136 |
+
"כי־כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו",
|
137 |
+
"ויאמר אמציה אל־עמוס חזה לך ברח־לך אל־ארץ יהודה ואכל־שם לחם ושם תנבא",
|
138 |
+
"ובית־אל לא־תוסיף עוד להנבא כי מקדש־מלך הוא ובית ממלכה הוא",
|
139 |
+
"ויען עמוס ויאמר אל־אמציה לא־נביא אנכי ולא בן־נביא אנכי כי־בוקר אנכי ובולס שקמים",
|
140 |
+
"ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל־עמי ישראל",
|
141 |
+
"ועתה שמע דבר־יהוה אתה אמר לא תנבא על־ישראל ולא תטיף על־בית ישחק",
|
142 |
+
"לכן כה־אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על־אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו"
|
143 |
+
],
|
144 |
+
[
|
145 |
+
"כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ",
|
146 |
+
"ויאמר מה־אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל־עמי ישראל לא־אוסיף עוד עבור לו",
|
147 |
+
"והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל־מקום השליך הס",
|
148 |
+
"שמעו־זאת השאפים אביון ולשבית ענוי־[עניי־] ארץ",
|
149 |
+
"לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה־בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה",
|
150 |
+
"לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר",
|
151 |
+
"נשבע יהוה בגאון יעקב אם־אשכח לנצח כל־מעשיהם",
|
152 |
+
"העל זאת לא־תרגז הארץ ואבל כל־יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה [ונשקעה] כיאור מצרים",
|
153 |
+
"והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור",
|
154 |
+
"והפכתי חגיכם לאבל וכל־שיריכם לקינה והעליתי על־כל־מתנים שק ועל־כל־ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר",
|
155 |
+
"הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא־רעב ללחם ולא־צמא למים כי אם־לשמע את דברי יהוה",
|
156 |
+
"ונעו מים עד־ים ומצפון ועד־מזרח ישוטטו לבקש את־דבר־יהוה ולא ימצאו",
|
157 |
+
"ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא",
|
158 |
+
"הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר־שבע ונפלו ולא־יקומו עוד"
|
159 |
+
],
|
160 |
+
[
|
161 |
+
"ראיתי את־אדני נצב על־המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא־ינוס להם נס ולא־ימלט להם פליט",
|
162 |
+
"אם־יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם־יעלו השמים משם אורידם",
|
163 |
+
"ואם־יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם־יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את־הנחש ונשכם",
|
164 |
+
"ואם־ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את־החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה",
|
165 |
+
"ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל־יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים",
|
166 |
+
"הבונה בשמים מעלותו [מעלותיו] ואגדתו על־ארץ יסדה הקרא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו",
|
167 |
+
"הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם־יהוה הלוא את־ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר",
|
168 |
+
"הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את־בית יעקב נאם־יהוה",
|
169 |
+
"כי־הנה אנכי מצוה והנעותי בכל־הגוים את־בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא־יפול צרור ארץ",
|
170 |
+
"בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא־תגיש ותקדים בעדינו הרעה",
|
171 |
+
"ביום ההוא אקים את־סכת דויד הנפלת וגדרתי את־פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם",
|
172 |
+
"למען יירשו את־שארית אדום וכל־הגוים אשר־נקרא שמי עליהם נאם־יהוה עשה זאת",
|
173 |
+
"הנה ימים באים נאם־יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל־הגבעות תתמוגגנה",
|
174 |
+
"ושבתי את־שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את־יינם ועשו גנות ואכלו את־פריהם",
|
175 |
+
"ונטעתים על־אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך"
|
176 |
+
]
|
177 |
+
],
|
178 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
179 |
+
"heTitle": "עמוס",
|
180 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
181 |
+
"categories": [
|
182 |
+
"Tanakh",
|
183 |
+
"Prophets"
|
184 |
+
]
|
185 |
+
}
|
resources/texts/18.json
ADDED
@@ -0,0 +1,44 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Obadiah",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה",
|
15 |
+
"הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד",
|
16 |
+
"זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ",
|
17 |
+
"אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה",
|
18 |
+
"אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות",
|
19 |
+
"איך נחפשו עשו נבעו מצפניו",
|
20 |
+
"עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו",
|
21 |
+
"הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו",
|
22 |
+
"וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל",
|
23 |
+
"מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם",
|
24 |
+
"ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו [שעריו] ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם",
|
25 |
+
"ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה",
|
26 |
+
"אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו",
|
27 |
+
"ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה",
|
28 |
+
"כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך",
|
29 |
+
"כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו",
|
30 |
+
"ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם",
|
31 |
+
"והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר",
|
32 |
+
"וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד",
|
33 |
+
"וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב",
|
34 |
+
"ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה"
|
35 |
+
]
|
36 |
+
],
|
37 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
38 |
+
"heTitle": "עובדיה",
|
39 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
40 |
+
"categories": [
|
41 |
+
"Tanakh",
|
42 |
+
"Prophets"
|
43 |
+
]
|
44 |
+
}
|
resources/texts/19.json
ADDED
@@ -0,0 +1,77 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Jonah",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"ויהי דבר־יהוה אל־יונה בן־אמתי לאמר",
|
15 |
+
"קום לך אל־נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי־עלתה רעתם לפני",
|
16 |
+
"ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה",
|
17 |
+
"ויהוה הטיל רוח־גדולה אל־הים ויהי סער־גדול בים והאניה חשבה להשבר",
|
18 |
+
"וייראו המלחים ויזעקו איש אל־אלהיו ויטלו את־הכלים אשר באניה אל־הים להקל מעליהם ויונה ירד אל־ירכתי הספינה וישכב וירדם",
|
19 |
+
"ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה־לך נרדם קום קרא אל־אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד",
|
20 |
+
"ויאמרו איש אל־רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על־יונה",
|
21 |
+
"ויאמרו אליו הגידה־נא לנו באשר למי־הרעה הזאת לנו מה־מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי־מזה עם אתה",
|
22 |
+
"ויאמר אליהם עברי אנכי ואת־יהוה אלהי השמים אני ירא אשר־עשה את־הים ואת־היבשה",
|
23 |
+
"וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה־זאת עשית כי־ידעו האנשים כי־מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם",
|
24 |
+
"ויאמרו אליו מה־נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער",
|
25 |
+
"ויאמר אליהם שאוני והטילני אל־הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם",
|
26 |
+
"ויחתרו האנשים להשיב אל־היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם",
|
27 |
+
"ויקראו אל־יהוה ויאמרו אנה יהוה אל־נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל־תתן עלינו דם נקיא כי־אתה יהוה כאשר חפצת עשית",
|
28 |
+
"וישאו את־יונה ויטלהו אל־הים ויעמד הים מזעפו",
|
29 |
+
"וייראו האנשים יראה גדולה את־יהוה ויזבחו־זבח ליהוה וידרו נדרים"
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"וימן יהוה דג גדול לבלע את־יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות",
|
33 |
+
"ויתפלל יונה אל־יהוה אלהיו ממעי הדגה",
|
34 |
+
"ויאמר קראתי מצרה לי אל־יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי",
|
35 |
+
"ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל־משבריך וגליך עלי עברו",
|
36 |
+
"ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל־היכל קדשך",
|
37 |
+
"אפפוני מים עד־נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי",
|
38 |
+
"לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי",
|
39 |
+
"בהתעטף עלי נפשי את־יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל־היכל קדשך",
|
40 |
+
"משמרים הבלי־שוא חסדם יעזבו",
|
41 |
+
"ואני בקול תודה אזבחה־לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה",
|
42 |
+
"ויאמר יהוה לדג ויקא את־יונה אל־היבשה"
|
43 |
+
],
|
44 |
+
[
|
45 |
+
"ויהי דבר־יהוה אל־יונה שנית לאמר",
|
46 |
+
"קום לך אל־נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את־הקריאה אשר אנכי דבר אליך",
|
47 |
+
"ויקם יונה וילך אל־נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר־גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים",
|
48 |
+
"ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת",
|
49 |
+
"ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו־צום וילבשו שקים מגדולם ועד־קטנם",
|
50 |
+
"ויגע הדבר אל־מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על־האפר",
|
51 |
+
"ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל־יטעמו מאומה אל־ירעו ומים אל־ישתו",
|
52 |
+
"ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל־אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן־החמס אשר בכפיהם",
|
53 |
+
"מי־יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד",
|
54 |
+
"וירא האלהים את־מעשיהם כי־שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על־הרעה אשר־דבר לעשות־להם ולא עשה"
|
55 |
+
],
|
56 |
+
[
|
57 |
+
"וירע אל־יונה רעה גדולה ויחר לו",
|
58 |
+
"ויתפלל אל־יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא־זה דברי עד־היותי על־אדמתי על־כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל־חנון ורחום ארך אפים ורב־חסד ונחם על־הרעה",
|
59 |
+
"ועתה יהוה קח־נא את־נפשי ממני כי טוב מותי מחיי",
|
60 |
+
"ויאמר יהוה ההיטב חרה לך",
|
61 |
+
"ויצא יונה מן־העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה־יהיה בעיר",
|
62 |
+
"וימן יהוה־אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על־ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על־הקיקיון שמחה גדולה",
|
63 |
+
"וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את־הקיקיון וייבש",
|
64 |
+
"ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על־ראש יונה ויתעלף וישאל את־נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי",
|
65 |
+
"ויאמר אלהים אל־יונה ההיטב חרה־לך על־הקיקיון ויאמר היטב חרה־לי עד־מות",
|
66 |
+
"ויאמר יהוה אתה חסת על־הקיקיון אשר לא־עמלת בו ולא גדלתו שבן־לילה היה ובן־לילה אבד",
|
67 |
+
"ואני לא אחוס על־נינוה העיר הגדולה אשר יש־בה הרבה משתים־עשרה רבו אדם אשר לא־ידע בין־ימינו לשמאלו ובהמה רבה"
|
68 |
+
]
|
69 |
+
],
|
70 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
71 |
+
"heTitle": "יונה",
|
72 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
73 |
+
"categories": [
|
74 |
+
"Tanakh",
|
75 |
+
"Prophets"
|
76 |
+
]
|
77 |
+
}
|
resources/texts/20.json
ADDED
@@ -0,0 +1,140 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Micah",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דבר־יהוה אשר היה אל־מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר־חזה על־שמרון וירושלם",
|
15 |
+
"שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו",
|
16 |
+
"כי־הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על־במותי [במתי] ארץ",
|
17 |
+
"ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד",
|
18 |
+
"בפשע יעקב כל־זאת ובחטאות בית ישראל מי־פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם",
|
19 |
+
"ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה",
|
20 |
+
"וכל־פסיליה יכתו וכל־אתנניה ישרפו באש וכל־עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד־אתנן זונה ישובו",
|
21 |
+
"על־זאת אספדה ואילילה אילכה שילל [שולל] וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה",
|
22 |
+
"כי אנושה מכותיה כי־באה עד־יהודה נגע עד־שער עמי עד־ירושלם",
|
23 |
+
"בגת אל־תגידו בכו אל־תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי [התפלשי]",
|
24 |
+
"עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו",
|
25 |
+
"כי־חלה לטוב יושבת מרות כי־ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם",
|
26 |
+
"רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת־ציון כי־בך נמצאו פשעי ישראל",
|
27 |
+
"לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל",
|
28 |
+
"עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד־עדלם יבוא כבוד ישראל",
|
29 |
+
"קרחי וגזי על־בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך"
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל ידם",
|
33 |
+
"וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו",
|
34 |
+
"לכן כה אמר יהוה הנני חשב על־המשפחה הזאת רעה אשר לא־תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא",
|
35 |
+
"ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק",
|
36 |
+
"לכן לא־יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה",
|
37 |
+
"אל־תטפו יטיפון לא־יטפו לאלה לא יסג כלמות",
|
38 |
+
"האמור בית־יעקב הקצר רוח יהוה אם־אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך",
|
39 |
+
"ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה",
|
40 |
+
"נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם",
|
41 |
+
"קומו ולכו כי לא־זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ",
|
42 |
+
"לו־איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה",
|
43 |
+
"אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם",
|
44 |
+
"עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם"
|
45 |
+
],
|
46 |
+
[
|
47 |
+
"ואמר שמעו־נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את־המשפט",
|
48 |
+
"שנאי טוב ואהבי רעה [רע] גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם",
|
49 |
+
"ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת־עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת",
|
50 |
+
"אז יזעקו אל־יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם",
|
51 |
+
"כה אמר יהוה על־הנביאים המתעים את־עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא־יתן על־פיהם וקדשו עליו מלחמה",
|
52 |
+
"לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על־הנביאים וקדר עליהם היום",
|
53 |
+
"ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על־שפם כלם כי אין מענה אלהים",
|
54 |
+
"ואולם אנכי מלאתי כח את־רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו",
|
55 |
+
"שמעו־נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל־הישרה יעקשו",
|
56 |
+
"בנה ציון בדמים וירושלם בעולה",
|
57 |
+
"ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל־יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא־תבוא עלינו רעה",
|
58 |
+
"לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער"
|
59 |
+
],
|
60 |
+
[
|
61 |
+
"והיה באחרית הימים יהיה הר בית־יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים",
|
62 |
+
"והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל־הר־יהוה ואל־בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושלם",
|
63 |
+
"ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד־רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא־ישאו גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדון עוד מלחמה",
|
64 |
+
"וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי־פי יהוה צבאות דבר",
|
65 |
+
"כי כל־העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם־יהוה אלהינו לעולם ועד",
|
66 |
+
"ביום ההוא נאם־יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי",
|
67 |
+
"ושמתי את־הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד־עולם",
|
68 |
+
"ואתה מגדל־עדר עפל בת־ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת־ירושלם",
|
69 |
+
"עתה למה תריעי רע המלך אין־בך אם־יועצך אבד כי־החזיקך חיל כיולדה",
|
70 |
+
"חולי וגחי בת־ציון כיולדה כי־עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד־בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך",
|
71 |
+
"ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו",
|
72 |
+
"והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה",
|
73 |
+
"קומי ודושי בת־ציון כי־קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל־הארץ",
|
74 |
+
"עתה תתגדדי בת־גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על־הלחי את שפט ישראל"
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"ואתה בית־לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם",
|
78 |
+
"לכן יתנם עד־עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על־בני ישראל",
|
79 |
+
"ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ",
|
80 |
+
"והיה זה שלום אשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם",
|
81 |
+
"ורעו את־ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו",
|
82 |
+
"והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי־עשב אשר לא־יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם",
|
83 |
+
"והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל",
|
84 |
+
"תרם ידך על־צריך וכל־איביך יכרתו",
|
85 |
+
"והיה ביום־ההוא נאם־יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך",
|
86 |
+
"והכרתי ערי ארצך והרסתי כל־מבצריך",
|
87 |
+
"והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו־לך",
|
88 |
+
"והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא־תשתחוה עוד למעשה ידיך",
|
89 |
+
"ונתש��י אשיריך מקרבך והשמדתי עריך",
|
90 |
+
"ועשיתי באף ובחמה נקם את־הגוים אשר לא שמעו"
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"שמעו־נא את אשר־יהוה אמר קום ריב את־ההרים ותשמענה הגבעות קולך",
|
94 |
+
"שמעו הרים את־ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם־עמו ועם־ישראל יתוכח",
|
95 |
+
"עמי מה־עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי",
|
96 |
+
"כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את־משה אהרן ומרים",
|
97 |
+
"עמי זכר־נא מה־יעץ בלק מלך מואב ומה־ענה אתו בלעם בן־בעור מן־השטים עד־הגלגל למען דעת צדקות יהוה",
|
98 |
+
"במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה",
|
99 |
+
"הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי־שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי",
|
100 |
+
"הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך",
|
101 |
+
"קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה",
|
102 |
+
"עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה",
|
103 |
+
"האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה",
|
104 |
+
"אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו־שקר ולשונם רמיה בפיהם",
|
105 |
+
"וגם־אני החליתי הכותך השמם על־חטאתך",
|
106 |
+
"אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן",
|
107 |
+
"אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך־זית ולא־תסוך שמן ותירוש ולא תשתה־יין",
|
108 |
+
"וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית־אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו"
|
109 |
+
],
|
110 |
+
[
|
111 |
+
"אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי",
|
112 |
+
"אבד חסיד מן־הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את־אחיהו יצודו חרם",
|
113 |
+
"על־הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה",
|
114 |
+
"טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם",
|
115 |
+
"אל־תאמינו ברע אל־תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי־פיך",
|
116 |
+
"כי־בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו",
|
117 |
+
"ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי",
|
118 |
+
"אל־תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי־אשב בחשך יהוה אור לי",
|
119 |
+
"זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו",
|
120 |
+
"ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות",
|
121 |
+
"יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק־חק",
|
122 |
+
"יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד־נהר וים מים והר ההר",
|
123 |
+
"והיתה הארץ לשממה על־ישביה מפרי מעלליהם",
|
124 |
+
"רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם",
|
125 |
+
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות",
|
126 |
+
"יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על־פה אזניהם תחרשנה",
|
127 |
+
"ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל־יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך",
|
128 |
+
"מי־אל כמוך נשא עון ועבר על־פשע לשארית נחלתו לא־החזיק לעד אפו כי־חפץ חסד הוא",
|
129 |
+
"ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל־חטאותם",
|
130 |
+
"תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר־נשבעת לאבתינו מימי קדם"
|
131 |
+
]
|
132 |
+
],
|
133 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
134 |
+
"heTitle": "מיכה",
|
135 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
136 |
+
"categories": [
|
137 |
+
"Tanakh",
|
138 |
+
"Prophets"
|
139 |
+
]
|
140 |
+
}
|
resources/texts/21.json
ADDED
@@ -0,0 +1,74 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Nahum",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי",
|
15 |
+
"אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו",
|
16 |
+
"יהוה ארך אפים וגדול־[וגדל־] כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו",
|
17 |
+
"גוער בים ויבשהו וכל־הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל",
|
18 |
+
"הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל־ישבי בה",
|
19 |
+
"לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו",
|
20 |
+
"טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו",
|
21 |
+
"ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף־חשך",
|
22 |
+
"מה־תחשבון אל־יהוה כלה הוא עשה לא־תקום פעמים צרה",
|
23 |
+
"כי עד־סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא",
|
24 |
+
"ממך יצא חשב על־יהוה רעה יעץ בליעל",
|
25 |
+
"כה אמר יהוה אם־שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד",
|
26 |
+
"ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק",
|
27 |
+
"וצוה עליך יהוה לא־יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות"
|
28 |
+
],
|
29 |
+
[
|
30 |
+
"הנה על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור־[לעבר־] בך בליעל כלה נכרת",
|
31 |
+
"עלה מפיץ על־פניך נצור מצרה צפה־דרך חזק מתנים אמץ כח מאד",
|
32 |
+
"כי שב יהוה את־גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו",
|
33 |
+
"מגן גבריהו מאדם אנשי־חיל מתלעים באש־פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו",
|
34 |
+
"בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו",
|
35 |
+
"יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם [בהליכתם] ימהרו חומתה והכן הסכך",
|
36 |
+
"שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג",
|
37 |
+
"והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על־לבבהן",
|
38 |
+
"ונינוה כברכת־מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה",
|
39 |
+
"בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה",
|
40 |
+
"בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל־מתנים ופני כלם קבצו פארור",
|
41 |
+
"איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד",
|
42 |
+
"אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא־טרף חריו ומענתיו טרפה",
|
43 |
+
"הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא־ישמע עוד קול מלאככה"
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף",
|
47 |
+
"קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה",
|
48 |
+
"פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו [וכשלו] בגויתם",
|
49 |
+
"מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה",
|
50 |
+
"הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על־פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך",
|
51 |
+
"והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי",
|
52 |
+
"והיה כל־ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך",
|
53 |
+
"התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר־חיל ים מים חומתה",
|
54 |
+
"כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך",
|
55 |
+
"גם־היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל־חוצות ועל־נכבדיה ידו גורל וכל־גדוליה רתקו בזקים",
|
56 |
+
"גם־את תשכרי תהי נעלמה גם־את תבקשי מעוז מאויב",
|
57 |
+
"כל־מבצריך תאנים עם־בכורים אם־ינועו ונפלו על־פי אוכל",
|
58 |
+
"הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך",
|
59 |
+
"מי מצור שאבי־לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן",
|
60 |
+
"שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה",
|
61 |
+
"הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף",
|
62 |
+
"מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא־נודע מקומו אים",
|
63 |
+
"נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על־ההרים ואין מקבץ",
|
64 |
+
"אין־כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על־מי לא־עברה רעתך תמיד"
|
65 |
+
]
|
66 |
+
],
|
67 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
68 |
+
"heTitle": "נחום",
|
69 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
70 |
+
"categories": [
|
71 |
+
"Tanakh",
|
72 |
+
"Prophets"
|
73 |
+
]
|
74 |
+
}
|
resources/texts/22.json
ADDED
@@ -0,0 +1,83 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Habakkuk",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"המשא אשר חזה חבקוק הנביא",
|
15 |
+
"עד־אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע",
|
16 |
+
"למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא",
|
17 |
+
"על־כן תפוג תורה ולא־יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את־הצדיק על־כן יצא משפט מעקל",
|
18 |
+
"ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי־פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר",
|
19 |
+
"כי־הנני מקים את־הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי־ארץ לרשת משכנות לא־לו",
|
20 |
+
"אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא",
|
21 |
+
"וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול",
|
22 |
+
"כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי",
|
23 |
+
"והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל־מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה",
|
24 |
+
"אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו",
|
25 |
+
"הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו",
|
26 |
+
"טהור עינים מראות רע והביט אל־עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו",
|
27 |
+
"ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא־משל בו",
|
28 |
+
"כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על־כן ישמח ויגיל",
|
29 |
+
"על־כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה",
|
30 |
+
"העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"על־משמרתי אעמדה ואתיצבה על־מצור ואצפה לראות מה־ידבר־בי ומה אשיב על־תוכחתי",
|
34 |
+
"ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על־הלחות למען ירוץ קורא בו",
|
35 |
+
"כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם־יתמהמה חכה־לו כי־בא יבא לא יאחר",
|
36 |
+
"הנה עפלה לא־ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה",
|
37 |
+
"ואף כי־היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל־הגוים ויקבץ אליו כל־העמים",
|
38 |
+
"הלוא־אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא־לו עד־מתי ומכביד עליו עבטיט",
|
39 |
+
"הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו",
|
40 |
+
"כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל־יתר עמים מדמי אדם וחמס־ארץ קריה וכל־ישבי בה",
|
41 |
+
"הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף־רע",
|
42 |
+
"יעצת בשת לביתך קצות־עמים רבים וחוטא נפשך",
|
43 |
+
"כי־אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה",
|
44 |
+
"הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה",
|
45 |
+
"הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי־אש ולאמים בדי־ריק יעפו",
|
46 |
+
"כי תמלא הארץ לדעת את־כבוד יהוה כמים יכסו על־ים",
|
47 |
+
"הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על־מעוריהם",
|
48 |
+
"שבעת קלון מכבוד שתה גם־אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על־כבודך",
|
49 |
+
"כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס־ארץ קריה וכל־ישבי בה",
|
50 |
+
"מה־הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים",
|
51 |
+
"הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה־הוא תפוש זהב וכסף וכל־רוח אין בקרבו",
|
52 |
+
"ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל־הארץ"
|
53 |
+
],
|
54 |
+
[
|
55 |
+
"תפלה לחבקוק הנביא על שגינות",
|
56 |
+
"יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור",
|
57 |
+
"אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר־פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ",
|
58 |
+
"ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה",
|
59 |
+
"לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו",
|
60 |
+
"עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי־עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו",
|
61 |
+
"תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין",
|
62 |
+
"הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם־בים עברתך כי תרכב על־סוסיך מרכבתיך ישועה",
|
63 |
+
"עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע־ארץ",
|
64 |
+
"ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא",
|
65 |
+
"שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך",
|
66 |
+
"בזעם תצעד־ארץ באף תדוש גוים",
|
67 |
+
"יצאת לישע עמך לישע את־משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד־צואר סלה",
|
68 |
+
"נקבת במטיו ראש פרזו [פרזיו] יסערו להפיצני עליצתם כמו־לאכל עני במסתר",
|
69 |
+
"דרכת בים סוסיך חמר מים רבים",
|
70 |
+
"שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו",
|
71 |
+
"כי־תאנה לא־תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים",
|
72 |
+
"ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי",
|
73 |
+
"יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי"
|
74 |
+
]
|
75 |
+
],
|
76 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
77 |
+
"heTitle": "חבקוק",
|
78 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
79 |
+
"categories": [
|
80 |
+
"Tanakh",
|
81 |
+
"Prophets"
|
82 |
+
]
|
83 |
+
}
|
resources/texts/23.json
ADDED
@@ -0,0 +1,80 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Zephaniah",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דבר־יהוה אשר היה אל־צפניה בן־כושי בן־גדליה בן־אמריה בן־חזקיה בימי יאשיהו בן־אמון מלך יהודה",
|
15 |
+
"אסף אסף כל מעל פני האדמה נאם־יהוה",
|
16 |
+
"אסף אדם ובהמה אסף עוף־השמים ודגי הים והמכשלות את־הרשעים והכרתי את־האדם מעל פני האדמה נאם־יהוה",
|
17 |
+
"ונטיתי ידי על־יהודה ועל כל־יושבי ירושלם והכרתי מן־המקום הזה את־שאר הבעל את־שם הכמרים עם־הכהנים",
|
18 |
+
"ואת־המשתחוים על־הגגות לצבא השמים ואת־המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם",
|
19 |
+
"ואת־הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא־בקשו את־יהוה ולא דרשהו",
|
20 |
+
"הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי־הכין יהוה זבח הקדיש קראיו",
|
21 |
+
"והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על־השרים ועל־בני המלך ועל כל־הלבשים מלבוש נכרי",
|
22 |
+
"ופקדתי על כל־הדולג על־המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה",
|
23 |
+
"והיה ביום ההוא נאם־יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן־המשנה ושבר גדול מהגבעות",
|
24 |
+
"הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל־עם כנען נכרתו כל־נטילי כסף",
|
25 |
+
"והיה בעת ההיא אחפש את־ירושלם בנרות ופקדתי על־האנשים הקפאים על־שמריהם האמרים בלבבם לא־ייטיב יהוה ולא ירע",
|
26 |
+
"והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את־יינם",
|
27 |
+
"קרוב יום־יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור",
|
28 |
+
"יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל",
|
29 |
+
"יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות",
|
30 |
+
"והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים",
|
31 |
+
"גם־כספם גם־זהבם לא־יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל־הארץ כי־כלה אך־נבהלה יעשה את כל־ישבי הארץ"
|
32 |
+
],
|
33 |
+
[
|
34 |
+
"התקוששו וקושו הגוי לא נכסף",
|
35 |
+
"בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא־יבוא עליכם חרון אף־יהוה בטרם לא־יבוא עליכם יום אף־יהוה",
|
36 |
+
"בקשו את־יהוה כל־ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו־צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף־יהוה",
|
37 |
+
"כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר",
|
38 |
+
"הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר־יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב",
|
39 |
+
"והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן",
|
40 |
+
"והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם [שביתם]",
|
41 |
+
"שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את־עמי ויגדילו על־גבולם",
|
42 |
+
"לכן חי־אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי־מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה־מלח ושממה עד־עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי [גויי] ינחלום",
|
43 |
+
"זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על־עם יהוה צבאות",
|
44 |
+
"נורא יהוה עליהם כי רזה את כל־אלהי הארץ וישתחוו־לו איש ממקומו כל איי הגוים",
|
45 |
+
"גם־אתם כושים חללי חרבי המה",
|
46 |
+
"ויט ידו על־צפון ויאבד את־אשור וישם את־נינוה לשממה ציה כמדבר",
|
47 |
+
"ורבצו בתוכה עדרים כל־חיתו־גוי גם־קאת גם־קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כ�� ארזה ערה",
|
48 |
+
"זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו"
|
49 |
+
],
|
50 |
+
[
|
51 |
+
"הוי מראה ונגאלה העיר היונה",
|
52 |
+
"לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל־אלהיה לא קרבה",
|
53 |
+
"שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר",
|
54 |
+
"נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו־קדש חמסו תורה",
|
55 |
+
"יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא־יודע עול בשת",
|
56 |
+
"הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי־איש מאין יושב",
|
57 |
+
"אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם",
|
58 |
+
"לכן חכו־לי נאם־יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל־הארץ",
|
59 |
+
"כי־אז אהפך אל־עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד",
|
60 |
+
"מעבר לנהרי־כוש עתרי בת־פוצי יובלון מנחתי",
|
61 |
+
"ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי־אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא־תוספי לגבהה עוד בהר קדשי",
|
62 |
+
"והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה",
|
63 |
+
"שארית ישראל לא־יעשו עולה ולא־ידברו כזב ולא־ימצא בפיהם לשון תרמית כי־המה ירעו ורבצו ואין מחריד",
|
64 |
+
"רני בת־ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל־לב בת ירושלם",
|
65 |
+
"הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא־תיראי רע עוד",
|
66 |
+
"ביום ההוא יאמר לירושלם אל־תיראי ציון אל־ירפו ידיך",
|
67 |
+
"יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה",
|
68 |
+
"נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה",
|
69 |
+
"הנני עשה את־כל־מעניך בעת ההיא והושעתי את־הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל־הארץ בשתם",
|
70 |
+
"בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי־אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את־שבותיכם לעיניכם אמר יהוה"
|
71 |
+
]
|
72 |
+
],
|
73 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
74 |
+
"heTitle": "צפניה",
|
75 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
76 |
+
"categories": [
|
77 |
+
"Tanakh",
|
78 |
+
"Prophets"
|
79 |
+
]
|
80 |
+
}
|
resources/texts/24.json
ADDED
@@ -0,0 +1,63 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Haggai",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר־יהוה ביד־חגי הנביא אל־זרבבל בן־שאלתיאל פחת יהודה ואל־יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול לאמר",
|
15 |
+
"כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת־בא עת־בית יהוה להבנות",
|
16 |
+
"ויהי דבר־יהוה ביד־חגי הנביא לאמר",
|
17 |
+
"העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב",
|
18 |
+
"ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על־דרכיכם",
|
19 |
+
"זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין־לשבעה שתו ואין־לשכרה לבוש ואין־לחם לו והמשתכר משתכר אל־צרור נקוב",
|
20 |
+
"כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על־דרכיכם",
|
21 |
+
"עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה־בו ואכבד [ואכבדה] אמר יהוה",
|
22 |
+
"פנה אל־הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר־הוא חרב ואתם רצים איש לביתו",
|
23 |
+
"על־כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה",
|
24 |
+
"ואקרא חרב על־הארץ ועל־ההרים ועל־הדגן ועל־התירוש ועל־היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל־האדם ועל־הבהמה ועל כל־יגיע כפים",
|
25 |
+
"וישמע זרבבל בן־שלתיאל ויהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל־דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה",
|
26 |
+
"ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם־יהוה",
|
27 |
+
"ויער יהוה את־רוח זרבבל בן־שלתיאל פחת יהודה ואת־רוח יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול ואת־רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית־יהוה צבאות אלהיהם",
|
28 |
+
"ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך"
|
29 |
+
],
|
30 |
+
[
|
31 |
+
"בשביעי בעשרים ואחד לחדש היה דבר־יהוה ביד־חגי הנביא לאמר",
|
32 |
+
"אמר־נא אל־זרבבל בן־שלתיאל פחת יהודה ואל־יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול ואל־שארית העם לאמר",
|
33 |
+
"מי בכם הנשאר אשר ראה את־הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כמהו כאין בעיניכם",
|
34 |
+
"ועתה חזק זרבבל נאם־יהוה וחזק יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל־עם הארץ נאם־יהוה ועשו כי־אני אתכם נאם יהוה צבאות",
|
35 |
+
"את־הדבר אשר־כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל־תיראו",
|
36 |
+
"כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את־השמים ואת־הארץ ואת־הים ואת־החרבה",
|
37 |
+
"והרעשתי את־כל־הגוים ובאו חמדת כל־הגוים ומלאתי את־הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות",
|
38 |
+
"לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות",
|
39 |
+
"גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן־הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות",
|
40 |
+
"בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־חגי הנביא לאמר",
|
41 |
+
"כה אמר יהוה צבאות שאל־נא את־הכהנים תורה לאמר",
|
42 |
+
"הן ישא־איש בשר־קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל־הלחם ואל־הנזיד ואל־היין ואל־שמן ואל־כל־מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא",
|
43 |
+
"ויאמר חגי אם־יגע טמא־נפש בכל־אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא",
|
44 |
+
"ויען חגי ויאמר כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפני נאם־יהוה וכן כל־מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא",
|
45 |
+
"ועתה שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מטרם שום־אבן אל־אבן בהי��ל יהוה",
|
46 |
+
"מהיותם בא אל־ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל־היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים",
|
47 |
+
"הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל־מעשה ידיכם ואין־אתכם אלי נאם־יהוה",
|
48 |
+
"שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן־היום אשר־יסד היכל־יהוה שימו לבבכם",
|
49 |
+
"העוד הזרע במגורה ועד־הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן־היום הזה אברך",
|
50 |
+
"ויהי דבר־יהוה שנית אל־חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר",
|
51 |
+
"אמר אל־זרבבל פחת־יהודה לאמר אני מרעיש את־השמים ואת־הארץ",
|
52 |
+
"והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו",
|
53 |
+
"ביום ההוא נאם־יהוה צבאות אקחך זרבבל בן־שאלתיאל עבדי נאם־יהוה ושמתיך כחותם כי־בך בחרתי נאם יהוה צבאות"
|
54 |
+
]
|
55 |
+
],
|
56 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
57 |
+
"heTitle": "חגי",
|
58 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
59 |
+
"categories": [
|
60 |
+
"Tanakh",
|
61 |
+
"Prophets"
|
62 |
+
]
|
63 |
+
}
|
resources/texts/25.json
ADDED
@@ -0,0 +1,260 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Zechariah",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־זכריה בן־ברכיה בן־עדו הנביא לאמר",
|
15 |
+
"קצף יהוה על־אבותיכם קצף",
|
16 |
+
"ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות",
|
17 |
+
"אל־תהיו כאבתיכם אשר קראו־אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם [ומעלליכם] הרעים ולא שמעו ולא־הקשיבו אלי נאם־יהוה",
|
18 |
+
"אבותיכם איה־הם והנבאים הלעולם יחיו",
|
19 |
+
"אך דברי וחקי אשר צויתי את־עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו",
|
20 |
+
"ביום עשרים וארבעה לעשתי־עשר חדש הוא־חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־זכריה בן־ברכיהו בן־עדוא הנביא לאמר",
|
21 |
+
"ראיתי הלילה והנה־איש רכב על־סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים",
|
22 |
+
"ואמר מה־אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה־המה אלה",
|
23 |
+
"ויען האיש העמד בין־ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ",
|
24 |
+
"ויענו את־מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל־הארץ ישבת ושקטת",
|
25 |
+
"ויען מלאך־יהוה ויאמר יהוה צבאות עד־מתי אתה לא־תרחם את־ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה",
|
26 |
+
"ויען יהוה את־המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים",
|
27 |
+
"ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה",
|
28 |
+
"וקצף גדול אני קצף על־הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה",
|
29 |
+
"לכן כה־אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה [וקו] ינטה על־ירושלם",
|
30 |
+
"עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את־ציון ובחר עוד בירושלם"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"ואשא את־עיני וארא והנה ארבע קרנות",
|
34 |
+
"ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את־יהודה את־ישראל וירושלם",
|
35 |
+
"ויראני יהוה ארבעה חרשים",
|
36 |
+
"ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר־זרו את־יהודה כפי־איש לא־נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את־קרנות הגוים הנשאים קרן אל־ארץ יהודה לזרותה",
|
37 |
+
"ואשא עיני וארא והנה־איש ובידו חבל מדה",
|
38 |
+
"ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את־ירושלם לראות כמה־רחבה וכמה ארכה",
|
39 |
+
"והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו",
|
40 |
+
"ויאמר אלו רץ דבר אל־הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה",
|
41 |
+
"ואני אהיה־לה נאם־יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה",
|
42 |
+
"הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם־יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם־יהוה",
|
43 |
+
"הוי ציון המלטי יושבת בת־בבל",
|
44 |
+
"כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל־הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו",
|
45 |
+
"כי הנני מניף את־ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני",
|
46 |
+
"רני ושמחי בת־ציון כי הנני־בא ושכנתי בתוכך נאם־יהוה",
|
47 |
+
"ונלוו גוים רבים אל־יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליך",
|
48 |
+
"ונחל יהוה את־יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם",
|
49 |
+
"הס כל־בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו"
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"ויראני את־יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על־ימינו לשטנו",
|
53 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש",
|
54 |
+
"ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך",
|
55 |
+
"ויען ויאמר אל־העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות",
|
56 |
+
"ואמר ישימו צניף טהור על־ראשו וישימו הצניף הטהור על־ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד",
|
57 |
+
"ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר",
|
58 |
+
"כה־אמר יהוה צבאות אם־בדרכי תלך ואם את־משמרתי תשמר וגם־אתה תדין את־ביתי וגם תשמר את־חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה",
|
59 |
+
"שמע־נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי־אנשי מופת המה כי־הנני מביא את־עבדי צמח",
|
60 |
+
"כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על־אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את־עון הארץ־ההיא ביום אחד",
|
61 |
+
"ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל־תחת גפן ואל־תחת תאנה"
|
62 |
+
],
|
63 |
+
[
|
64 |
+
"וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר־יעור משנתו",
|
65 |
+
"ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר [ואמר] ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על־ראשה",
|
66 |
+
"ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על־שמאלה",
|
67 |
+
"ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי לאמר מה־אלה אדני",
|
68 |
+
"ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה־המה אלה ואמר לא אדני",
|
69 |
+
"ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר־יהוה אל־זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם־ברוחי אמר יהוה צבאות",
|
70 |
+
"מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את־האבן הראשה תשאות חן חן לה",
|
71 |
+
"ויהי דבר־יהוה אלי לאמר",
|
72 |
+
"ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליכם",
|
73 |
+
"כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה־אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל־הארץ",
|
74 |
+
"ואען ואמר אליו מה־שני הזיתים האלה על־ימין המנורה ועל־שמאולה",
|
75 |
+
"ואען שנית ואמר אליו מה־שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב",
|
76 |
+
"ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה־אלה ואמר לא אדני",
|
77 |
+
"ויאמר אלה שני בני־היצהר העמדים על־אדון כל־הארץ"
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה",
|
81 |
+
"ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה",
|
82 |
+
"ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על־פני כל־הארץ כי כל־הגנב מזה כמוה נקה וכל־הנשבע מזה כמוה נקה",
|
83 |
+
"הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל־בית הגנב ואל־בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת־עציו ואת־אבניו",
|
84 |
+
"ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת",
|
85 |
+
"ואמר מה־היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל־הארץ",
|
86 |
+
"והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה",
|
87 |
+
"ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל־תוך האיפה וישלך את־אבן העפרת אל־פיה",
|
88 |
+
"ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את־האיפה בין הארץ ובין השמים",
|
89 |
+
"ואמר אל־המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את־האיפה",
|
90 |
+
"ויאמר אלי לבנות־לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על־מכנתה"
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת",
|
94 |
+
"במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים",
|
95 |
+
"ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים",
|
96 |
+
"ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה אדני",
|
97 |
+
"ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על־אדון כל־הארץ",
|
98 |
+
"אשר־בה הסוסים השחרים יצאים אל־ארץ צפון והלבנים יצאו אל־אחריהם והברדים יצאו אל־ארץ התימן",
|
99 |
+
"והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ",
|
100 |
+
"ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל־ארץ צפון הניחו את־רוחי בארץ צפון",
|
101 |
+
"ויהי דבר־יהוה אלי לאמר",
|
102 |
+
"לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן־צפניה אשר־באו מבבל",
|
103 |
+
"ולקחת כסף־וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול",
|
104 |
+
"ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה־איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את־היכל יהוה",
|
105 |
+
"והוא יבנה את־היכל יהוה והוא־ישא הוד וישב ומשל על־כסאו והיה כהן על־כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם",
|
106 |
+
"והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן־צפניה לזכרון בהיכל יהוה",
|
107 |
+
"ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם־שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם"
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר־יהוה אל־זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו",
|
111 |
+
"וישלח בית־אל שר־אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את־פני יהוה",
|
112 |
+
"לאמר אל־הכהנים אשר לבית־יהוה צבאות ואל־הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים",
|
113 |
+
"ויהי דבר־יהוה צבאות אלי לאמר",
|
114 |
+
"אמר אל־כל־עם הארץ ואל־הכהנים לאמר כי־צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני",
|
115 |
+
"וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים",
|
116 |
+
"הלוא את־הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב",
|
117 |
+
"ויהי דבר־יהוה אל־זכריה לאמר",
|
118 |
+
"כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את־אחיו",
|
119 |
+
"ואלמנה ויתום גר ועני אל־תעשקו ורעת איש אחיו אל־תחשבו בלבבכם",
|
120 |
+
"וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע",
|
121 |
+
"ולבם שמו שמיר משמוע את־התורה ואת־הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות",
|
122 |
+
"ויהי כאשר־קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות",
|
123 |
+
"ואסערם על כל־הגוים אשר לא־ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ־חמדה לשמה"
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"ויהי דבר־יהוה צבאות לאמר",
|
127 |
+
"כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה",
|
128 |
+
"כה אמר יהוה שבתי אל־ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר־האמת והר־יהוה צבאות הר הקדש",
|
129 |
+
"כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים",
|
130 |
+
"ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה",
|
131 |
+
"כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם־בעיני יפלא נאם יהוה צבאות",
|
132 |
+
"כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את־עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש",
|
133 |
+
"והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה",
|
134 |
+
"כה־אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית־יהוה צבאות ההיכל להבנות",
|
135 |
+
"כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין־שלום מן־הצר ואשלח את־כל־האדם איש ברעהו",
|
136 |
+
"ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות",
|
137 |
+
"כי־זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את־יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את־שארית העם הזה את־כל־אלה",
|
138 |
+
"והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל־תיראו תחזקנה ידיכם",
|
139 |
+
"כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי",
|
140 |
+
"כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את־ירושלם ואת־בית יהודה אל־תיראו",
|
141 |
+
"אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את־רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם",
|
142 |
+
"ואיש את־רעת רעהו אל־תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל־תאהבו כי את־כל־אלה אשר שנאתי נאם־יהוה",
|
143 |
+
"ויהי דבר־יהוה צבאות אלי לאמר",
|
144 |
+
"כה־אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו",
|
145 |
+
"כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות",
|
146 |
+
"והלכו ישבי אחת אל־אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את־פני יהוה ולבקש את־יהוה צבאות אלכה גם־אני",
|
147 |
+
"ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את־יהוה צבאות בירושלם ולחלות את־פני יהוה",
|
148 |
+
"כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם"
|
149 |
+
],
|
150 |
+
[
|
151 |
+
"משא דבר־יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל",
|
152 |
+
"וגם־חמת תגבל־בה צר וצידון כי חכמה מאד",
|
153 |
+
"ותבן צר מצור לה ותצבר־כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות",
|
154 |
+
"הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל",
|
155 |
+
"תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי־הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב",
|
156 |
+
"וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים",
|
157 |
+
"והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם־הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי",
|
158 |
+
"וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא־יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני",
|
159 |
+
"גילי מאד בת־ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על־חמור ועל־עיר בן־אתנות",
|
160 |
+
"והכרתי־רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד־ים ומנהר עד־אפסי־ארץ",
|
161 |
+
"גם־את בדם־בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו",
|
162 |
+
"שובו לבצרון אסירי התקוה גם־היום מגיד משנה אשיב לך",
|
163 |
+
"כי־דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על־בניך יון ושמתיך כחרב גבור",
|
164 |
+
"ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תי��ן",
|
165 |
+
"יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני־קלע ושתו המו כמו־יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח",
|
166 |
+
"והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני־נזר מתנוססות על־אדמתו",
|
167 |
+
"כי מה־טובו ומה־יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות"
|
168 |
+
],
|
169 |
+
[
|
170 |
+
"שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר־גשם יתן להם לאיש עשב בשדה",
|
171 |
+
"כי התרפים דברו־און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על־כן נסעו כמו־צאן יענו כי־אין רעה",
|
172 |
+
"על־הרעים חרה אפי ועל־העתודים אפקוד כי־פקד יהוה צבאות את־עדרו את־בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה",
|
173 |
+
"ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל־נוגש יחדו",
|
174 |
+
"והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים",
|
175 |
+
"וגברתי את־בית יהודה ואת־בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא־זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם",
|
176 |
+
"והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו־יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה",
|
177 |
+
"אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו",
|
178 |
+
"ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את־בניהם ושבו",
|
179 |
+
"והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל־ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם",
|
180 |
+
"ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור",
|
181 |
+
"וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה"
|
182 |
+
],
|
183 |
+
[
|
184 |
+
"פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך",
|
185 |
+
"הילל ברוש כי־נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור [הבציר]",
|
186 |
+
"קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן",
|
187 |
+
"כה אמר יהוה אלהי רעה את־צאן ההרגה",
|
188 |
+
"אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן",
|
189 |
+
"כי לא אחמול עוד על־ישבי הארץ נאם־יהוה והנה אנכי ממציא את־האדם איש ביד־רעהו וביד מלכו וכתתו את־הארץ ולא אציל מידם",
|
190 |
+
"וארעה את־צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח־לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את־הצאן",
|
191 |
+
"ואכחד את־שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם־נפשם בחלה בי",
|
192 |
+
"ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את־בשר רעותה",
|
193 |
+
"ואקח את־מקלי את־נעם ואגדע אתו להפיר את־בריתי אשר כרתי את־כל־העמים",
|
194 |
+
"ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר־יהוה הוא",
|
195 |
+
"ואמר אליהם אם־טוב בעיניכם הבו שכרי ואם־לא חדלו וישקלו את־שכרי שלשים כסף",
|
196 |
+
"ויאמר יהוה אלי השליכהו אל־היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל־היוצר",
|
197 |
+
"ואגדע את־מקלי השני את החבלים להפר את־האחוה בין יהודה ובין ישראל",
|
198 |
+
"ויאמר יהוה אלי עוד קח־לך כלי רעה אולי",
|
199 |
+
"כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק",
|
200 |
+
"הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על־זרועו ועל־עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה"
|
201 |
+
],
|
202 |
+
[
|
203 |
+
"משא דבר־יהוה על־ישראל נאם־יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו",
|
204 |
+
"הנה אנכי שם את־ירושלם סף־רעל לכל־העמים סביב וגם על־יהודה יהיה במצור על־ירוש��ם",
|
205 |
+
"והיה ביום־ההוא אשים את־ירושלם אבן מעמסה לכל־העמים כל־עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ",
|
206 |
+
"ביום ההוא נאם־יהוה אכה כל־סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל־בית יהודה אפקח את־עיני וכל סוס העמים אכה בעורון",
|
207 |
+
"ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם",
|
208 |
+
"ביום ההוא אשים את־אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שמאול את־כל־העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם",
|
209 |
+
"והושיע יהוה את־אהלי יהודה בראשנה למען לא־תגדל תפארת בית־דויד ותפארת ישב ירושלם על־יהודה",
|
210 |
+
"ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם",
|
211 |
+
"והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את־כל־הגוים הבאים על־ירושלם",
|
212 |
+
"ושפכתי על־בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר־דקרו וספדו עליו כמספד על־היחיד והמר עליו כהמר על־הבכור",
|
213 |
+
"ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד־רמון בבקעת מגדון",
|
214 |
+
"וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית־דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית־נתן לבד ונשיהם לבד",
|
215 |
+
"משפחת בית־לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד",
|
216 |
+
"כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד"
|
217 |
+
],
|
218 |
+
[
|
219 |
+
"ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה",
|
220 |
+
"והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את־שמות העצבים מן־הארץ ולא יזכרו עוד וגם את־הנביאים ואת־רוח הטמאה אעביר מן־הארץ",
|
221 |
+
"והיה כי־ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו",
|
222 |
+
"והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש",
|
223 |
+
"ואמר לא נביא אנכי איש־עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי",
|
224 |
+
"ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי",
|
225 |
+
"חרב עורי על־רעי ועל־גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את־הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על־הצערים",
|
226 |
+
"והיה בכל־הארץ נאם־יהוה פי־שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה",
|
227 |
+
"והבאתי את־השלשית באש וצרפתים כצרף את־הכסף ובחנתים כבחן את־הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי"
|
228 |
+
],
|
229 |
+
[
|
230 |
+
"הנה יום־בא ליהוה וחלק שללך בקרבך",
|
231 |
+
"ואספתי את־כל־הגוים אל־ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה [תשכבנה] ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן־העיר",
|
232 |
+
"ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב",
|
233 |
+
"ועמדו רגליו ביום־ההוא על־הר הזתים אשר על־פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו־נגבה",
|
234 |
+
"ונסתם גיא־הרי כי־יגיע גי־הרים אל־אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך־יהודה ובא יהוה אלהי כל־קדשים עמך",
|
235 |
+
"והיה ביום ההוא לא־יהיה אור יקרות יקפאון [וקפאון]",
|
236 |
+
"והיה יום־אחד הוא יודע ליהוה לא־יום ולא־לילה והיה לעת־ערב יהיה־אור",
|
237 |
+
"והיה ביום ההוא יצאו מים־חיים מירושלם חצים אל־הים הקדמוני וחצים אל־הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה",
|
238 |
+
"והיה יהוה למלך על־כל־הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד",
|
239 |
+
"יסוב כל־הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד־מקום שער הראשון עד־שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך",
|
240 |
+
"וישבו בה וחרם לא יהיה־עוד וישבה ירושלם לבטח",
|
241 |
+
"וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את־כל־העמים אשר צבאו על־ירושלם המק בשרו והוא עמד על־רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם",
|
242 |
+
"והיה ביום ההוא תהיה מהומת־יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על־יד רעהו",
|
243 |
+
"וגם־יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל־הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד",
|
244 |
+
"וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל־הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת",
|
245 |
+
"והיה כל־הנותר מכל־הגוים הבאים על־ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את־חג הסכות",
|
246 |
+
"והיה אשר לא־יעלה מאת משפחות הארץ אל־ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם",
|
247 |
+
"ואם־משפחת מצרים לא־תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג הסכות",
|
248 |
+
"זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל־הגוים אשר לא יעלו לחג את־חג הסכות",
|
249 |
+
"ביום ההוא יהיה על־מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח",
|
250 |
+
"והיה כל־סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל־הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא־יהיה כנעני עוד בבית־יהוה צבאות ביום ההוא"
|
251 |
+
]
|
252 |
+
],
|
253 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
254 |
+
"heTitle": "זכריה",
|
255 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
256 |
+
"categories": [
|
257 |
+
"Tanakh",
|
258 |
+
"Prophets"
|
259 |
+
]
|
260 |
+
}
|
resources/texts/26.json
ADDED
@@ -0,0 +1,82 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Malachi",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"משא דבר־יהוה אל־ישראל ביד מלאכי",
|
15 |
+
"אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא־אח עשו ליעקב נאם־יהוה ואהב את־יעקב",
|
16 |
+
"ואת־עשו שנאתי ואשים את־הריו שממה ואת־נחלתו לתנות מדבר",
|
17 |
+
"כי־תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר־זעם יהוה עד־עולם",
|
18 |
+
"ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל",
|
19 |
+
"בן יכבד אב ועבד אדניו ואם־אב אני איה כבודי ואם־אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את־שמך",
|
20 |
+
"מגישים על־מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא",
|
21 |
+
"וכי־תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות",
|
22 |
+
"ועתה חלו־נא פני־אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות",
|
23 |
+
"מי גם־בכם ויסגר דלתים ולא־תאירו מזבחי חנם אין־לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא־ארצה מידכם",
|
24 |
+
"כי ממזרח־שמש ועד־מבואו גדול שמי בגוים ובכל־מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי־גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות",
|
25 |
+
"ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו",
|
26 |
+
"ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת־הפסח ואת־החולה והבאתם את־המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה",
|
27 |
+
"וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים"
|
28 |
+
],
|
29 |
+
[
|
30 |
+
"ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים",
|
31 |
+
"אם־לא תשמעו ואם־לא תשימו על־לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את־המארה וארותי את־ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על־לב",
|
32 |
+
"הנני גער לכם את־הזרע וזריתי פרש על־פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו",
|
33 |
+
"וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את־לוי אמר יהוה צבאות",
|
34 |
+
"בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם־לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא",
|
35 |
+
"תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא־נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון",
|
36 |
+
"כי־שפתי כהן ישמרו־דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא",
|
37 |
+
"ואתם סרתם מן־הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות",
|
38 |
+
"וגם־אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל־העם כפי אשר אינכם שמרים את־דרכי ונשאים פנים בתורה",
|
39 |
+
"הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו",
|
40 |
+
"בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת־אל נכר",
|
41 |
+
"יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות",
|
42 |
+
"וזאת שנית תעשו כסות דמעה את־מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל־המנחה ולקחת רצון מידכם",
|
43 |
+
"ואמרתם על־מה על כי־יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך",
|
44 |
+
"ולא־אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל־יבגד",
|
45 |
+
"כי־שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על־לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו",
|
46 |
+
"הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל־עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט"
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"הנני שלח מלאכי ופנה־דרך לפני ופתאם יבוא אל־היכלו האדון אשר־אתם מבקשים ומלאך הברית אשר־אתם חפצים הנה־בא אמר יהוה צבאות",
|
50 |
+
"ומי מכלכל את־יום בואו ומי העמד בהראותו כי־הוא כאש מצרף וכברית מכבסים",
|
51 |
+
"וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את־בני־לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה",
|
52 |
+
"וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות",
|
53 |
+
"וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר־שכיר אלמנה ויתום ומטי־גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות",
|
54 |
+
"כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני־יעקב לא כליתם",
|
55 |
+
"למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב",
|
56 |
+
"היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה",
|
57 |
+
"במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו",
|
58 |
+
"הביאו את־כל־המעשר אל־בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם־לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד־בלי־די",
|
59 |
+
"וגערתי לכם באכל ולא־ישחת לכם את־פרי האדמה ולא־תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות",
|
60 |
+
"ואשרו אתכם כל־הגוים כי־תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות",
|
61 |
+
"חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה־נדברנו עליך",
|
62 |
+
"אמרתם שוא עבד אלהים ומה־בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות",
|
63 |
+
"ועתה אנחנו מאשרים זדים גם־נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו",
|
64 |
+
"אז נדברו יראי יהוה איש את־רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו",
|
65 |
+
"והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על־בנו העבד אתו",
|
66 |
+
"ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו",
|
67 |
+
"כי־הנה היום בא בער כתנור והיו כל־זדים וכל־עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא־יעזב להם שרש וענף",
|
68 |
+
"וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק",
|
69 |
+
"ועסותם רשעים כי־יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות",
|
70 |
+
"זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על־כל־ישראל חקים ומשפטים",
|
71 |
+
"הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא",
|
72 |
+
"והשיב לב־אבות על־בנים ולב בנים על־אבותם פן־אבוא והכיתי את־הארץ חרם"
|
73 |
+
]
|
74 |
+
],
|
75 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
76 |
+
"heTitle": "מלאכי",
|
77 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
78 |
+
"categories": [
|
79 |
+
"Tanakh",
|
80 |
+
"Prophets"
|
81 |
+
]
|
82 |
+
}
|
resources/texts/27.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/28.json
ADDED
@@ -0,0 +1,998 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Proverbs",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל",
|
15 |
+
"לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה",
|
16 |
+
"לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים",
|
17 |
+
"לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה",
|
18 |
+
"ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה",
|
19 |
+
"להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם",
|
20 |
+
"יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו",
|
21 |
+
"שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך",
|
22 |
+
"כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך",
|
23 |
+
"בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא",
|
24 |
+
"אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם",
|
25 |
+
"נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור",
|
26 |
+
"כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל",
|
27 |
+
"גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו",
|
28 |
+
"בני אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם",
|
29 |
+
"כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם",
|
30 |
+
"כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף",
|
31 |
+
"והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם",
|
32 |
+
"כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח",
|
33 |
+
"חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה",
|
34 |
+
"בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר",
|
35 |
+
"עד־מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת",
|
36 |
+
"תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם",
|
37 |
+
"יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב",
|
38 |
+
"ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם",
|
39 |
+
"גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם",
|
40 |
+
"בבא כשאוה [כשואה ] פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה",
|
41 |
+
"אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני",
|
42 |
+
"תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו",
|
43 |
+
"לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי",
|
44 |
+
"ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו",
|
45 |
+
"כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם",
|
46 |
+
"ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה"
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"בני אם־תקח אמרי ומצותי תצפן אתך",
|
50 |
+
"להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה",
|
51 |
+
"כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך",
|
52 |
+
"אם־תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה",
|
53 |
+
"אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא",
|
54 |
+
"כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה",
|
55 |
+
"וצפן [יצפן] לישרים תושיה מגן להלכי תם",
|
56 |
+
"לנצר ארחות משפט ודרך חסידו [חסידיו] ישמר",
|
57 |
+
"אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל־מעגל־טוב",
|
58 |
+
"כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם",
|
59 |
+
"מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה",
|
60 |
+
"להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות",
|
61 |
+
"העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי־חשך",
|
62 |
+
"השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע",
|
63 |
+
"אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם",
|
64 |
+
"להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה",
|
65 |
+
"העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה",
|
66 |
+
"כי שחה אל־מות ביתה ואל־רפאים מעגלתיה",
|
67 |
+
"כל־באיה לא ישובון ולא־ישיגו ארחות חיים",
|
68 |
+
"למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר",
|
69 |
+
"כי־ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה",
|
70 |
+
"ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה"
|
71 |
+
],
|
72 |
+
[
|
73 |
+
"בני תורתי אל־תשכח ומצותי יצר לבך",
|
74 |
+
"כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו ל��",
|
75 |
+
"חסד ואמת אל־יעזבך קשרם על־גרגרותיך כתבם על־לוח לבך",
|
76 |
+
"ומצא־חן ושכל־טוב בעיני אלהים ואדם",
|
77 |
+
"בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען",
|
78 |
+
"בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך",
|
79 |
+
"אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע",
|
80 |
+
"רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך",
|
81 |
+
"כבד את־יהוה מהונך ומראשית כל־תבואתך",
|
82 |
+
"וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו",
|
83 |
+
"מוסר יהוה בני אל־תמאס ואל־תקץ בתוכחתו",
|
84 |
+
"כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את־בן ירצה",
|
85 |
+
"אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה",
|
86 |
+
"כי טוב סחרה מסחר־כסף ומחרוץ תבואתה",
|
87 |
+
"יקרה היא מפניים [מפנינים] וכל־חפציך לא ישוו־בה",
|
88 |
+
"ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד",
|
89 |
+
"דרכיה דרכי־נעם וכל־נתיבותיה שלום",
|
90 |
+
"עץ־חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר",
|
91 |
+
"יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן שמים בתבונה",
|
92 |
+
"בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו־טל",
|
93 |
+
"בני אל־ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה",
|
94 |
+
"ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך",
|
95 |
+
"אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף",
|
96 |
+
"אם־תשכב לא־תפחד ושכבת וערבה שנתך",
|
97 |
+
"אל־תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא",
|
98 |
+
"כי־יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד",
|
99 |
+
"אל־תמנע־טוב מבעליו בהיות לאל ידיך [ידך] לעשות",
|
100 |
+
"אל־תאמר לרעיך [לרעך ] לך ושוב ומחר אתן ויש אתך",
|
101 |
+
"אל־תחרש על־רעך רעה והוא־יושב לבטח אתך",
|
102 |
+
"אל־תרוב [תריב] עם־אדם חנם אם־לא גמלך רעה",
|
103 |
+
"אל־תקנא באיש חמס ואל־תבחר בכל־דרכיו",
|
104 |
+
"כי תועבת יהוה נלוז ואת־ישרים סודו",
|
105 |
+
"מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך",
|
106 |
+
"אם־ללצים הוא־יליץ ולעניים [ולענוים] יתן־חן",
|
107 |
+
"כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון"
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה",
|
111 |
+
"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזבו",
|
112 |
+
"כי־בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי",
|
113 |
+
"וירני ויאמר לי יתמך־דברי לבך שמר מצותי וחיה",
|
114 |
+
"קנה חכמה קנה בינה אל־תשכח ואל־תט מאמרי־פי",
|
115 |
+
"אל־תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך",
|
116 |
+
"ראשית חכמה קנה חכמה ובכל־קנינך קנה בינה",
|
117 |
+
"סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה",
|
118 |
+
"תתן לראשך לוית־חן עטרת תפארת תמגנך",
|
119 |
+
"שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים",
|
120 |
+
"בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי־ישר",
|
121 |
+
"בלכתך לא־יצר צעדך ואם־תרוץ לא תכשל",
|
122 |
+
"החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך",
|
123 |
+
"בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים",
|
124 |
+
"פרעהו אל־תעבר־בו שטה מעליו ועבור",
|
125 |
+
"כי לא ישנו אם־לא ירעו ונגזלה שנתם אם־לא יכשולו [יכשילו]",
|
126 |
+
"כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו",
|
127 |
+
"וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום",
|
128 |
+
"דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו",
|
129 |
+
"בני לדברי הקשיבה לאמרי הט־אזנך",
|
130 |
+
"אל־יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך",
|
131 |
+
"כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא",
|
132 |
+
"מכל־משמר נצר לבך כי־ממנו תוצאות חיים",
|
133 |
+
"הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך",
|
134 |
+
"עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך",
|
135 |
+
"פלס מעגל רגלך וכל־דרכיך יכנו",
|
136 |
+
"אל־תט־ימין ושמאול הסר רגלך מרע"
|
137 |
+
],
|
138 |
+
[
|
139 |
+
"בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט־אזנך",
|
140 |
+
"לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו",
|
141 |
+
"כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה",
|
142 |
+
"ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות",
|
143 |
+
"רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו",
|
144 |
+
"ארח חיים פן־תפלס נעו מעגלתיה לא תדע",
|
145 |
+
"ועתה בנים שמעו־לי ואל־תסורו מאמרי־פי",
|
146 |
+
"הרחק מעליה דרכך ואל־תקרב אל־פתח ביתה",
|
147 |
+
"פן־תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי",
|
148 |
+
"פן־ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי",
|
149 |
+
"ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך",
|
150 |
+
"ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי",
|
151 |
+
"ולא־שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא־הטיתי אזני",
|
152 |
+
"כמעט הייתי בכל־רע בתוך קהל ועדה",
|
153 |
+
"שתה־מים מבורך ונזלים מתוך בארך",
|
154 |
+
"יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי־מים",
|
155 |
+
"יהיו־לך לבדך ואין לזרים אתך",
|
156 |
+
"יהי־מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך",
|
157 |
+
"אילת אהבים ויעלת־חן דדיה ירוך בכל־עת באהבתה תשגה תמיד",
|
158 |
+
"ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה",
|
159 |
+
"כי נכח עיני יהוה דרכי־איש וכל־מעגלתיו מפלס",
|
160 |
+
"עוונותיו ילכדנו את־הרשע ובחבלי חטאתו יתמך",
|
161 |
+
"הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה"
|
162 |
+
],
|
163 |
+
[
|
164 |
+
"בני אם־ערבת לרעך תקעת לזר כפיך",
|
165 |
+
"נוקשת באמרי־פיך נלכדת באמרי־פיך",
|
166 |
+
"עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך",
|
167 |
+
"אל־תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך",
|
168 |
+
"הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש",
|
169 |
+
"לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם",
|
170 |
+
"אשר אין־לה קצין שטר ומשל",
|
171 |
+
"תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה",
|
172 |
+
"עד־מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך",
|
173 |
+
"מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב",
|
174 |
+
"ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן",
|
175 |
+
"אדם בליעל איש און הולך עקשות פה",
|
176 |
+
"קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו",
|
177 |
+
"תהפכות בלבו חרש רע בכל־עת מדנים [מדינים] ישלח",
|
178 |
+
"על־כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא",
|
179 |
+
"שש־הנה שנא יהוה ושבע תועבות [תועבת] נפשו",
|
180 |
+
"עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם־נקי",
|
181 |
+
"לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה",
|
182 |
+
"יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים",
|
183 |
+
"נצר בני מצות אביך ואל־תטש תורת אמך",
|
184 |
+
"קשרם על־לבך תמיד ענדם על־גרגרתך",
|
185 |
+
"בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך",
|
186 |
+
"כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר",
|
187 |
+
"לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה",
|
188 |
+
"אל־תחמד יפיה בלבבך ואל־תקחך בעפעפיה",
|
189 |
+
"כי בעד־אשה זונה עד־ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד",
|
190 |
+
"היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה",
|
191 |
+
"אם־יהלך איש על־הגחלים ורגליו לא תכוינה",
|
192 |
+
"כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה",
|
193 |
+
"לא־יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב",
|
194 |
+
"ונמצא ישלם שבעתים את־כל־הון ביתו יתן",
|
195 |
+
"נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה",
|
196 |
+
"נגע־וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה",
|
197 |
+
"כי־קנאה חמת־גבר ולא־יחמול ביום נקם",
|
198 |
+
"לא־ישא פני כל־כפר ולא־יאבה כי תרבה־שחד"
|
199 |
+
],
|
200 |
+
[
|
201 |
+
"בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך",
|
202 |
+
"שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך",
|
203 |
+
"קשרם על־אצבעתיך כתבם על־לוח לבך",
|
204 |
+
"אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא",
|
205 |
+
"לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה",
|
206 |
+
"כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי",
|
207 |
+
"וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר־לב",
|
208 |
+
"עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד",
|
209 |
+
"בנשף־בערב יום באישון לילה ואפלה",
|
210 |
+
"והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב",
|
211 |
+
"המיה היא וסררת בביתה לא־ישכנו רגליה",
|
212 |
+
"פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל־פנה תארב",
|
213 |
+
"והחזיקה בו ונשקה־לו העזה פניה ותאמר לו",
|
214 |
+
"זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי",
|
215 |
+
"על־כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך",
|
216 |
+
"מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים",
|
217 |
+
"נפתי משכבי מר אהלים וקנמון",
|
218 |
+
"לכה נרוה דדים עד־הבקר נתעלסה באהבים",
|
219 |
+
"כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק",
|
220 |
+
"צרור־הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו",
|
221 |
+
"הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו",
|
222 |
+
"הולך אחריה פתאם כשור אל־טבח יבוא וכעכס אל־מוסר אויל",
|
223 |
+
"עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל־פח ולא־ידע כי־בנפשו הוא",
|
224 |
+
"ועתה בנים שמעו־לי והקשיבו לאמרי־פי",
|
225 |
+
"אל־ישט אל־דרכיה לבך אל־תתע בנתיבותיה",
|
226 |
+
"כי־רבים חללים הפילה ועצמים כל־הרגיה",
|
227 |
+
"דרכי שאול ביתה ירדות אל־חדרי־מות"
|
228 |
+
],
|
229 |
+
[
|
230 |
+
"הלא־חכמה תקרא ותבונה תתן קולה",
|
231 |
+
"בראש־מרומים עלי־דרך בית נתיבות נצבה",
|
232 |
+
"ליד־שערים לפי־קרת מבוא פתחים תרנה",
|
233 |
+
"אליכם אישים אקרא וקולי אל־בני אדם",
|
234 |
+
"הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב",
|
235 |
+
"שמעו כי־נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים",
|
236 |
+
"כי־אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע",
|
237 |
+
"בצדק כל־אמרי־פי אין בהם נפתל ועקש",
|
238 |
+
"כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת",
|
239 |
+
"קחו־מוסרי ואל־כסף ודעת מחרוץ נבחר",
|
240 |
+
"כי־טובה חכמה מפנינים וכל־חפצים לא ישוו־בה",
|
241 |
+
"אני־חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא",
|
242 |
+
"יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי",
|
243 |
+
"לי־עצה ותושיה אני בינה לי גבורה",
|
244 |
+
"בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק",
|
245 |
+
"בי שרים ישרו ונדיבים כל־שפטי צדק",
|
246 |
+
"אני אהביה [אהבי] אהב ומשחרי ימצאנני",
|
247 |
+
"עשר־וכבוד אתי הון עתק וצדקה",
|
248 |
+
"טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר",
|
249 |
+
"בארח־צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט",
|
250 |
+
"להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא",
|
251 |
+
"יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז",
|
252 |
+
"מעולם נסכתי מראש מקדמי־ארץ",
|
253 |
+
"באין־תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי־מים",
|
254 |
+
"בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי",
|
255 |
+
"עד־לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל",
|
256 |
+
"בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על־פני תהום",
|
257 |
+
"באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום",
|
258 |
+
"בשומו לים חקו ומים לא יעברו־פיו בחוקו מוסדי ארץ",
|
259 |
+
"ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל־עת",
|
260 |
+
"משחקת בתבל ארצו ושעשעי את־בני אדם",
|
261 |
+
"ועתה בנים שמעו־לי ואשרי דרכי ישמרו",
|
262 |
+
"שמעו מוסר וחכמו ואל־תפרעו",
|
263 |
+
"אשרי אדם שמע לי לשקד על־דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי",
|
264 |
+
"כי מצאי מצאי [מצא] חיים ויפק רצון מיהוה",
|
265 |
+
"וחטאי חמס נפשו כל־משנאי אהבו מות"
|
266 |
+
],
|
267 |
+
[
|
268 |
+
"חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה",
|
269 |
+
"טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה",
|
270 |
+
"שלחה נערתיה תקרא על־גפי מרמי קרת",
|
271 |
+
"מי־פתי יסר הנה חסר־לב אמרה לו",
|
272 |
+
"לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי",
|
273 |
+
"עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה",
|
274 |
+
"יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו",
|
275 |
+
"אל־תוכח לץ פן־ישנאך הוכח לחכם ויאהבך",
|
276 |
+
"תן לחכם ויחכם־עוד הודע לצדיק ויוסף לקח",
|
277 |
+
"תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה",
|
278 |
+
"כי־בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים",
|
279 |
+
"אם־חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא",
|
280 |
+
"אשת כסילות המיה פתיות ובל־ידעה מה",
|
281 |
+
"וישבה לפתח ביתה על־כסא מרמי קרת",
|
282 |
+
"לקרא לעברי־דרך המישרים ארחותם",
|
283 |
+
"מי־פתי יסר הנה וחסר־לב ואמרה לו",
|
284 |
+
"מים־גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם",
|
285 |
+
"ולא־ידע כי־רפאים שם בעמקי שאול קראיה"
|
286 |
+
],
|
287 |
+
[
|
288 |
+
"משלי שלמה בן חכם ישמח־אב ובן כסיל תוגת אמו",
|
289 |
+
"לא־יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות",
|
290 |
+
"לא־ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף",
|
291 |
+
"ראש עשה כף־רמיה ויד חרוצים תעשיר",
|
292 |
+
"אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש",
|
293 |
+
"ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס",
|
294 |
+
"זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב",
|
295 |
+
"חכם־לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט",
|
296 |
+
"הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע",
|
297 |
+
"קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט",
|
298 |
+
"מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס",
|
299 |
+
"שנאה תעורר מדנים ועל כל־פשעים תכסה אהבה",
|
300 |
+
"בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר־לב",
|
301 |
+
"חכמים יצפנו־דעת ופי־אויל מחתה קרבה",
|
302 |
+
"הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם",
|
303 |
+
"פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת",
|
304 |
+
"ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה",
|
305 |
+
"מכסה שנאה שפתי־שקר ומוצא דבה הוא כסיל",
|
306 |
+
"ברב דברים לא יחדל־פשע וחשך שפתיו משכיל",
|
307 |
+
"כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט",
|
308 |
+
"שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר־לב ימותו",
|
309 |
+
"ברכת יהוה היא תעשיר ולא־יוסף עצב עמה",
|
310 |
+
"כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה",
|
311 |
+
"מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן",
|
312 |
+
"כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם",
|
313 |
+
"כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו",
|
314 |
+
"יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה",
|
315 |
+
"תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד",
|
316 |
+
"מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און",
|
317 |
+
"צדיק לעולם בל־ימוט ורשעים לא ישכנו־ארץ",
|
318 |
+
"פי־צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת",
|
319 |
+
"שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות"
|
320 |
+
],
|
321 |
+
[
|
322 |
+
"מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו",
|
323 |
+
"בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה",
|
324 |
+
"תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם [ישדם]",
|
325 |
+
"לא־יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות",
|
326 |
+
"צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע",
|
327 |
+
"צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו",
|
328 |
+
"במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה",
|
329 |
+
"צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו",
|
330 |
+
"בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו",
|
331 |
+
"בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה",
|
332 |
+
"בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס",
|
333 |
+
"בז־לרעהו חסר־לב ואיש תבונות יחריש",
|
334 |
+
"הולך רכיל מגלה־סוד ונאמן־רוח מכסה דבר",
|
335 |
+
"באין תחבלות יפל־עם ותשועה ברב יועץ",
|
336 |
+
"רע־ירוע כי־ערב זר ושנא תקעים בוטח",
|
337 |
+
"אשת־חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו־עשר",
|
338 |
+
"גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי",
|
339 |
+
"רשע עשה פעלת־שקר וזרע צדקה שכר אמת",
|
340 |
+
"כן־צדקה לחיים ומרדף רעה למותו",
|
341 |
+
"תועבת יהוה עקשי־לב ורצונו תמימי דרך",
|
342 |
+
"יד ליד לא־ינקה רע וזרע צדיקים נמלט",
|
343 |
+
"נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם",
|
344 |
+
"תאות צדיקים אך־טוב תקות רשעים עברה",
|
345 |
+
"יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך־למחסור",
|
346 |
+
"נפש־ברכה תדשן ומרוה גם־הוא יורא",
|
347 |
+
"מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר",
|
348 |
+
"שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו",
|
349 |
+
"בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו",
|
350 |
+
"עוכר ביתו ינחל־רוח ועבד אויל לחכם־לב",
|
351 |
+
"פרי־צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם",
|
352 |
+
"הן צדיק בארץ ישלם אף כי־רשע וחוטא"
|
353 |
+
],
|
354 |
+
[
|
355 |
+
"אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער",
|
356 |
+
"טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע",
|
357 |
+
"לא־יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל־ימוט",
|
358 |
+
"אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה",
|
359 |
+
"מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה",
|
360 |
+
"דברי רשעים ארב־דם ופי ישרים יצילם",
|
361 |
+
"הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד",
|
362 |
+
"לפי־שכלו יהלל־איש ונעוה־לב יהיה לבוז",
|
363 |
+
"טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם",
|
364 |
+
"יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי",
|
365 |
+
"עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף ריקים חסר־לב",
|
366 |
+
"חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן",
|
367 |
+
"בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק",
|
368 |
+
"מפרי פי־איש ישבע־טוב וגמול ידי־אדם ישוב [ישיב] לו",
|
369 |
+
"דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם",
|
370 |
+
"אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום",
|
371 |
+
"יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה",
|
372 |
+
"יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא",
|
373 |
+
"שפת־אמת תכון לעד ועד־ארגיעה לשון שקר",
|
374 |
+
"מרמה בלב־חרשי רע וליעצי שלום שמחה",
|
375 |
+
"לא־יאנה לצדיק כל־און ורשעים מלאו רע",
|
376 |
+
"תועבת יהוה שפתי־שקר ועשי אמונה רצונו",
|
377 |
+
"אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת",
|
378 |
+
"יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס",
|
379 |
+
"דאגה בלב־איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה",
|
380 |
+
"יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם",
|
381 |
+
"לא־יחרך רמיה צידו והון־אדם יקר חרוץ",
|
382 |
+
"בארח־צדקה חיים ודרך נתיבה אל־מות"
|
383 |
+
],
|
384 |
+
[
|
385 |
+
"בן חכם מוסר אב ולץ לא־שמע גערה",
|
386 |
+
"מפרי פי־איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס",
|
387 |
+
"נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה־לו",
|
388 |
+
"מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן",
|
389 |
+
"דבר־שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר",
|
390 |
+
"צדקה תצר תם־דרך ורשעה תסלף חטאת",
|
391 |
+
"יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב",
|
392 |
+
"כפר נפש־איש עשרו ורש לא־שמע גערה",
|
393 |
+
"אור־צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך",
|
394 |
+
"רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה",
|
395 |
+
"הון מהבל ימעט וקבץ על־יד ירבה",
|
396 |
+
"תוחלת ממשכה מחלה־לב ועץ חיים תאוה באה",
|
397 |
+
"בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם",
|
398 |
+
"תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות",
|
399 |
+
"שכל־טוב יתן־חן ��דרך בגדים איתן",
|
400 |
+
"כל־ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת",
|
401 |
+
"מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא",
|
402 |
+
"ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד",
|
403 |
+
"תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע",
|
404 |
+
"הלוך [הולך] את־חכמים וחכם [יחכם] ורעה כסילים ירוע",
|
405 |
+
"חטאים תרדף רעה ואת־צדיקים ישלם־טוב",
|
406 |
+
"טוב ינחיל בני־בנים וצפון לצדיק חיל חוטא",
|
407 |
+
"רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט",
|
408 |
+
"חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר",
|
409 |
+
"צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר"
|
410 |
+
],
|
411 |
+
[
|
412 |
+
"חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו",
|
413 |
+
"הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו",
|
414 |
+
"בפי־אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם",
|
415 |
+
"באין אלפים אבוס בר ורב־תבואות בכח שור",
|
416 |
+
"עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר",
|
417 |
+
"בקש־לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל",
|
418 |
+
"לך מנגד לאיש כסיל ובל־ידעת שפתי־דעת",
|
419 |
+
"חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה",
|
420 |
+
"אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון",
|
421 |
+
"לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא־יתערב זר",
|
422 |
+
"בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח",
|
423 |
+
"יש דרך ישר לפני־איש ואחריתה דרכי־מות",
|
424 |
+
"גם־בשחוק יכאב־לב ואחריתה שמחה תוגה",
|
425 |
+
"מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב",
|
426 |
+
"פתי יאמין לכל־דבר וערום יבין לאשרו",
|
427 |
+
"חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח",
|
428 |
+
"קצר־אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא",
|
429 |
+
"נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת",
|
430 |
+
"שחו רעים לפני טובים ורשעים על־שערי צדיק",
|
431 |
+
"גם־לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים",
|
432 |
+
"בז־לרעהו חוטא ומחונן עניים [ענוים] אשריו",
|
433 |
+
"הלוא־יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב",
|
434 |
+
"בכל־עצב יהיה מותר ודבר־שפתים אך־למחסור",
|
435 |
+
"עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת",
|
436 |
+
"מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה",
|
437 |
+
"ביראת יהוה מבטח־עז ולבניו יהיה מחסה",
|
438 |
+
"יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות",
|
439 |
+
"ברב־עם הדרת־מלך ובאפס לאם מחתת רזון",
|
440 |
+
"ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת",
|
441 |
+
"חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה",
|
442 |
+
"עשק־דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון",
|
443 |
+
"ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק",
|
444 |
+
"בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע",
|
445 |
+
"צדקה תרומם־גוי וחסד לאמים חטאת",
|
446 |
+
"רצון־מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש"
|
447 |
+
],
|
448 |
+
[
|
449 |
+
"מענה־רך ישיב חמה ודבר־עצב יעלה־אף",
|
450 |
+
"לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת",
|
451 |
+
"בכל־מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים",
|
452 |
+
"מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח",
|
453 |
+
"אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם",
|
454 |
+
"בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת",
|
455 |
+
"שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא־כן",
|
456 |
+
"זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו",
|
457 |
+
"תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב",
|
458 |
+
"מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות",
|
459 |
+
"שאול ואבדון נגד יהוה אף כי־לבות בני־אדם",
|
460 |
+
"לא יאהב־לץ הוכח לו אל־חכמים לא ילך",
|
461 |
+
"לב שמח ייטב פנים ובעצבת־לב רוח נכאה",
|
462 |
+
"לב נבון יבקש־דעת ופני [ופי] כסילים ירעה אולת",
|
463 |
+
"כל־ימי עני רעים וטוב־לב משתה תמיד",
|
464 |
+
"טוב־מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו",
|
465 |
+
"טוב ארחת ירק ואהבה־שם משור אבוס ושנאה־בו",
|
466 |
+
"איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב",
|
467 |
+
"דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה",
|
468 |
+
"בן חכם ישמח־אב וכסיל אדם בוזה אמו",
|
469 |
+
"אולת שמחה לחסר־לב ואיש תבונה יישר־לכת",
|
470 |
+
"הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום",
|
471 |
+
"שמחה לאיש במענה־פיו ודבר בעתו מה־טוב",
|
472 |
+
"ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה",
|
473 |
+
"בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה",
|
474 |
+
"תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי־נעם",
|
475 |
+
"עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה",
|
476 |
+
"לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות",
|
477 |
+
"רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע",
|
478 |
+
"מאור־עינים ישמח־לב שמועה טובה תדשן־עצם",
|
479 |
+
"אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין",
|
480 |
+
"פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב",
|
481 |
+
"יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה"
|
482 |
+
],
|
483 |
+
[
|
484 |
+
"לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון",
|
485 |
+
"כל־דרכי־איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה",
|
486 |
+
"גל אל־יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך",
|
487 |
+
"כל פעל יהוה למענהו וגם־רשע ליום רעה",
|
488 |
+
"תועבת יהוה כל־גבה־לב יד ליד לא ינקה",
|
489 |
+
"בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע",
|
490 |
+
"ברצות יהוה דרכי־איש גם־אויביו ישלם אתו",
|
491 |
+
"טוב־מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט",
|
492 |
+
"לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו",
|
493 |
+
"קסם על־שפתי־מלך במשפט לא ימעל־פיו",
|
494 |
+
"פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל־אבני־כיס",
|
495 |
+
"תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא",
|
496 |
+
"רצון מלכים שפתי־צדק ודבר ישרים יאהב",
|
497 |
+
"חמת־מלך מלאכי־מות ואיש חכם יכפרנה",
|
498 |
+
"באור־פני־מלך חיים ורצונו כעב מלקוש",
|
499 |
+
"קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף",
|
500 |
+
"מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו",
|
501 |
+
"לפני־שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח",
|
502 |
+
"טוב שפל־רוח את־עניים [ענוים] מחלק שלל את־גאים",
|
503 |
+
"משכיל על־דבר ימצא־טוב ובוטח ביהוה אשריו",
|
504 |
+
"לחכם־לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח",
|
505 |
+
"מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת",
|
506 |
+
"לב חכם ישכיל פיהו ועל־שפתיו יסיף לקח",
|
507 |
+
"צוף־דבש אמרי־נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם",
|
508 |
+
"יש דרך ישר לפני־איש ואחריתה דרכי־מות",
|
509 |
+
"נפש עמל עמלה לו כי־אכף עליו פיהו",
|
510 |
+
"איש בליעל כרה רעה ועל־שפתיו [שפתו] כאש צרבת",
|
511 |
+
"איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף",
|
512 |
+
"איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא־טוב",
|
513 |
+
"עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה",
|
514 |
+
"עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא",
|
515 |
+
"טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר",
|
516 |
+
"בחיק יוטל את־הגורל ומיהוה כל־משפטו"
|
517 |
+
],
|
518 |
+
[
|
519 |
+
"טוב פת חרבה ושלוה־בה מבית מלא זבחי־ריב",
|
520 |
+
"עבד־משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה",
|
521 |
+
"מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה",
|
522 |
+
"מרע מקשיב על־שפת־און שקר מזין על־לשון הות",
|
523 |
+
"לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה",
|
524 |
+
"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם",
|
525 |
+
"לא־נאוה לנבל שפת־יתר אף כי־לנדיב שפת־שקר",
|
526 |
+
"אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל",
|
527 |
+
"מכסה־פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף",
|
528 |
+
"תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה",
|
529 |
+
"אך־מרי יבקש־רע ומלאך אכזרי ישלח־בו",
|
530 |
+
"פגוש דב שכול באיש ואל־כסיל באולתו",
|
531 |
+
"משיב רעה תחת טובה לא־תמיש [תמוש] רעה מביתו",
|
532 |
+
"פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש",
|
533 |
+
"מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם־שניהם",
|
534 |
+
"למה־זה מחיר ביד־כסיל לקנות חכמה ולב־אין",
|
535 |
+
"בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד",
|
536 |
+
"אדם חסר־לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו",
|
537 |
+
"אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש־שבר",
|
538 |
+
"עקש־לב לא ימצא־טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה",
|
539 |
+
"ילד כסיל לתוגה לו ולא־ישמח אבי נבל",
|
540 |
+
"לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם",
|
541 |
+
"שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט",
|
542 |
+
"את־פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה־ארץ",
|
543 |
+
"כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו",
|
544 |
+
"גם ענוש לצדיק לא־טוב להכות נדיבים על־ישר",
|
545 |
+
"חושך אמריו יודע דעת וקר־[יקר־] רוח איש תבונה",
|
546 |
+
"גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון"
|
547 |
+
],
|
548 |
+
[
|
549 |
+
"לתאוה יבקש נפרד בכל־תושיה יתגלע",
|
550 |
+
"לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו",
|
551 |
+
"בבוא־רשע בא גם־בוז ועם־קלון חרפה",
|
552 |
+
"מים עמקים דברי פי־איש נחל נבע מקור חכמה",
|
553 |
+
"שאת פני־רשע לא־טוב להטות צדיק במשפט",
|
554 |
+
"שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא",
|
555 |
+
"פי־כסיל מחתה־לו ושפתיו מוקש נפשו",
|
556 |
+
"דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן",
|
557 |
+
"גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית",
|
558 |
+
"מגדל־עז שם יהוה בו־ירוץ צדיק ונשגב",
|
559 |
+
"הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו",
|
560 |
+
"לפני־שבר יגבה לב־איש ולפני כבוד ענוה",
|
561 |
+
"משיב דבר בטרם ישמע אולת היא־לו וכלמה",
|
562 |
+
"רוח־איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה",
|
563 |
+
"לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת",
|
564 |
+
"מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו",
|
565 |
+
"צדיק הראשון בריבו יבא־[ובא־] רעהו וחקרו",
|
566 |
+
"מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד",
|
567 |
+
"אח נפשע מקרית־עז ומדונים [ומדינים] כבריח ארמון",
|
568 |
+
"מפרי פי־איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע",
|
569 |
+
"מות וחיים ביד־לשון ואהביה יאכל פריה",
|
570 |
+
"מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה",
|
571 |
+
"תחנונים ידבר־רש ועשיר יענה עזות",
|
572 |
+
"איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח"
|
573 |
+
],
|
574 |
+
[
|
575 |
+
"טוב־רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל",
|
576 |
+
"גם בלא־דעת נפש לא־טוב ואץ ברגלים חוטא",
|
577 |
+
"אולת אדם תסלף דרכו ועל־יהוה יזעף לבו",
|
578 |
+
"הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד",
|
579 |
+
"עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט",
|
580 |
+
"רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן",
|
581 |
+
"כל אחי־רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא־[לו־] המה",
|
582 |
+
"קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב",
|
583 |
+
"עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד",
|
584 |
+
"לא־נאוה לכסיל תענוג אף כי־לעבד משל בשרים",
|
585 |
+
"שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על־פשע",
|
586 |
+
"נהם ככפיר זעף מלך וכטל על־עשב רצונו",
|
587 |
+
"הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה",
|
588 |
+
"בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת",
|
589 |
+
"עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב",
|
590 |
+
"שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת [ימות]",
|
591 |
+
"מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם־לו",
|
592 |
+
"יסר בנך כי־יש תקוה ואל־המיתו אל־תשא נפשך",
|
593 |
+
"גרל־[גדל־] חמה נשא ענש כי אם־תציל ועוד תוסף",
|
594 |
+
"שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך",
|
595 |
+
"רבות מחשבות בלב־איש ועצת יהוה היא תקום",
|
596 |
+
"תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב",
|
597 |
+
"יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל־יפקד רע",
|
598 |
+
"טמן עצל ידו בצלחת גם־אל־פיהו לא ישיבנה",
|
599 |
+
"לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת",
|
600 |
+
"משדד־אב יבריח אם בן מביש ומחפיר",
|
601 |
+
"חדל־בני לשמע מוסר לשגות מאמרי־דעת",
|
602 |
+
"עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע־און",
|
603 |
+
"נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים"
|
604 |
+
],
|
605 |
+
[
|
606 |
+
"לץ היין המה שכר וכל־שגה בו לא יחכם",
|
607 |
+
"נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו",
|
608 |
+
"כבוד לאיש שבת מריב וכל־אויל יתגלע",
|
609 |
+
"מחרף עצל לא־יחרש ישאל [ושאל] בקציר ואין",
|
610 |
+
"מים עמקים עצה בלב־איש ואיש תבונה ידלנה",
|
611 |
+
"רב־אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא",
|
612 |
+
"מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו",
|
613 |
+
"מלך יושב על־כסא־דין מזרה בעיניו כל־רע",
|
614 |
+
"מי־יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי",
|
615 |
+
"אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם־שניהם",
|
616 |
+
"גם במעלליו יתנכר־נער אם־זך ואם־ישר פעלו",
|
617 |
+
"אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם־שניהם",
|
618 |
+
"אל־תאהב שנה פן־תורש פקח עיניך שבע־לחם",
|
619 |
+
"רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל",
|
620 |
+
"יש זהב ורב־פנינים וכלי יקר שפתי־דעת",
|
621 |
+
"לקח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכרים [נכריה] חבלהו",
|
622 |
+
"ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא־פיהו חצץ",
|
623 |
+
"מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה",
|
624 |
+
"גולה־סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב",
|
625 |
+
"מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון [באשון] חשך",
|
626 |
+
"נחלה מבחלת [מבהלת] בראשנה ואחריתה לא תברך",
|
627 |
+
"אל־תאמר אשלמה־רע קוה ליהוה וישע לך",
|
628 |
+
"תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא־טוב",
|
629 |
+
"מיהוה מצעדי־גבר ואדם מה־יבין דרכו",
|
630 |
+
"מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר",
|
631 |
+
"מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן",
|
632 |
+
"נר יהוה נשמת אדם חפש כל־חדרי־בטן",
|
633 |
+
"חסד ואמת יצרו־מלך וסעד בחסד כסאו",
|
634 |
+
"תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה",
|
635 |
+
"חברות פצע תמריק [תמרוק] ברע ומכות חדרי־בטן"
|
636 |
+
],
|
637 |
+
[
|
638 |
+
"פלגי־מים לב־מלך ביד־יהוה על־כל־אשר יחפץ יטנו",
|
639 |
+
"כל־דרך־איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה",
|
640 |
+
"עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח",
|
641 |
+
"רום־עינים ורחב־לב נר רשעים חטאת",
|
642 |
+
"מחשבות חרוץ אך־למותר וכל־אץ אך־למחסור",
|
643 |
+
"פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי־מות",
|
644 |
+
"שד־רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט",
|
645 |
+
"הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו",
|
646 |
+
"טוב לשבת על־פנת־גג מאשת מדינים ובית חבר",
|
647 |
+
"נפש רשע אותה־רע לא־יחן בעיניו רעהו",
|
648 |
+
"בענש־לץ יחכם־פתי ובהשכיל לחכם יקח־דעת",
|
649 |
+
"משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע",
|
650 |
+
"אטם אזנו מזעקת־דל גם־הוא יקרא ולא יענה",
|
651 |
+
"מתן בסתר יכפה־אף ושחד בחק חמה עזה",
|
652 |
+
"שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און",
|
653 |
+
"אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח",
|
654 |
+
"איש מחסור אהב שמחה אהב יין־ושמן לא יעשיר",
|
655 |
+
"כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד",
|
656 |
+
"טוב שבת בארץ־מדבר מאשת מדונים [מדינים] וכעס",
|
657 |
+
"אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו",
|
658 |
+
"רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד",
|
659 |
+
"עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה",
|
660 |
+
"שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו",
|
661 |
+
"זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון",
|
662 |
+
"תאות עצל תמיתנו כי־מאנו ידיו לעשות",
|
663 |
+
"כל־היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך",
|
664 |
+
"זבח רשעים תועבה אף כי־בזמה יביאנו",
|
665 |
+
"עד־כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר",
|
666 |
+
"העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין [יבין] דרכיו [דרכו]",
|
667 |
+
"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה",
|
668 |
+
"סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה"
|
669 |
+
],
|
670 |
+
[
|
671 |
+
"נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב",
|
672 |
+
"עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה",
|
673 |
+
"ערום ראה רעה ויסתר [ונסתר] ופתיים עברו ונענשו",
|
674 |
+
"עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים",
|
675 |
+
"צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם",
|
676 |
+
"חנך לנער על־פי דרכו גם כי־יזקין לא־יסור ממנה",
|
677 |
+
"עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה",
|
678 |
+
"זורע עולה יקצור־[יקצר־] און ושבט עברתו יכלה",
|
679 |
+
"טוב־עין הוא יברך כי־נתן מלחמו לדל",
|
680 |
+
"גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון",
|
681 |
+
"אהב טהור־[טהר־] לב חן שפתיו רעהו מלך",
|
682 |
+
"עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד",
|
683 |
+
"אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח",
|
684 |
+
"שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול־[יפל־] שם",
|
685 |
+
"אולת קשורה בלב־נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו",
|
686 |
+
"עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך־למחסור",
|
687 |
+
"הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי",
|
688 |
+
"כי־נעים כי־תשמרם בבטנך יכנו יחדו על־שפתיך",
|
689 |
+
"להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף־אתה",
|
690 |
+
"הלא כתבתי לך שלשום [שלישים] במועצת ודעת",
|
691 |
+
"להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך",
|
692 |
+
"אל־תגזל־דל כי דל־הוא ואל־תדכא עני בשער",
|
693 |
+
"כי־יהוה יריב ריבם וקבע את־קבעיהם נפש",
|
694 |
+
"אל־תתרע את־בעל אף ואת־איש חמות לא תבוא",
|
695 |
+
"פן־תאלף ארחתו [ארחתיו] ולקחת מוקש לנפשך",
|
696 |
+
"אל־תהי בתקעי־כף בערבים משאות",
|
697 |
+
"אם־אין־לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך",
|
698 |
+
"אל־תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך",
|
699 |
+
"חזית איש מהיר במלאכתו לפני־מלכים יתיצב בל־יתיצב לפני חשכים"
|
700 |
+
],
|
701 |
+
[
|
702 |
+
"כי־תשב ללחום את־מושל בין תבין את־אשר לפניך",
|
703 |
+
"ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה",
|
704 |
+
"אל־תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים",
|
705 |
+
"אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל",
|
706 |
+
"התעוף [התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר ועיף [יעוף] השמים",
|
707 |
+
"אל־תלחם את־לחם רע עין ואל־תתאו [תתאיו] למטעמתיו",
|
708 |
+
"כי כמו־שער בנפשו כן־הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך",
|
709 |
+
"פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים",
|
710 |
+
"באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך",
|
711 |
+
"אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא",
|
712 |
+
"כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך",
|
713 |
+
"הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת",
|
714 |
+
"אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות",
|
715 |
+
"אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל",
|
716 |
+
"בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני",
|
717 |
+
"ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים",
|
718 |
+
"אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום",
|
719 |
+
"כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת",
|
720 |
+
"שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך",
|
721 |
+
"אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו",
|
722 |
+
"כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה",
|
723 |
+
"שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך",
|
724 |
+
"אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה",
|
725 |
+
"גול [גיל] יגול [יגיל] אבי צדיק יולד [ויולד] חכם וישמח־[ישמח־] בו",
|
726 |
+
"ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך",
|
727 |
+
"תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה [תצרנה]",
|
728 |
+
"כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה",
|
729 |
+
"אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף",
|
730 |
+
"למי אוי למי אבוי למי מדונים [מדינים ] למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים",
|
731 |
+
"למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך",
|
732 |
+
"אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן בכיס [בכוס] עינו יתהלך במישרים",
|
733 |
+
"אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש",
|
734 |
+
"עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות",
|
735 |
+
"והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל",
|
736 |
+
"הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד"
|
737 |
+
],
|
738 |
+
[
|
739 |
+
"אל־תקנא באנשי רעה ואל־תתאו [תתאיו] להיות אתם",
|
740 |
+
"כי־שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה",
|
741 |
+
"בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן",
|
742 |
+
"ובדעת חדרים ימלאו כל־הון יקר ונעים",
|
743 |
+
"גבר־חכם בעוז ואיש־דעת מאמץ־כח",
|
744 |
+
"כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ",
|
745 |
+
"ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח־פיהו",
|
746 |
+
"מחשב להרע לו בעל־מזמות יקראו",
|
747 |
+
"זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ",
|
748 |
+
"התרפית ביום צרה צר כחכה",
|
749 |
+
"הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך",
|
750 |
+
"כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו",
|
751 |
+
"אכל־בני דבש כי־טוב ונפת מתוק על־חכך",
|
752 |
+
"כן דעה חכמה לנפשך אם־מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת",
|
753 |
+
"אל־תארב רשע לנוה צדיק אל־תשדד רבצו",
|
754 |
+
"כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה",
|
755 |
+
"בנפל אויביך [אויבך] אל־תשמח ובכשלו אל־יגל לבך",
|
756 |
+
"פן־יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו",
|
757 |
+
"אל־תתחר במרעים אל־תקנא ברשעים",
|
758 |
+
"כי לא־תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך",
|
759 |
+
"ירא־את־יהוה בני ומלך עם־שונים אל־תתערב",
|
760 |
+
"כי־פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע",
|
761 |
+
"גם־אלה לחכמים הכר־פנים במשפט בל־טוב",
|
762 |
+
"אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים",
|
763 |
+
"ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת־טוב",
|
764 |
+
"שפתים ישק משיב דברים נכחים",
|
765 |
+
"הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך",
|
766 |
+
"אל־תהי עד־חנם ברעך והפתית בשפתיך",
|
767 |
+
"אל־תאמר כאשר עשה־לי כן אעשה־לו אשיב לאיש כפעלו",
|
768 |
+
"על־שדה איש־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב",
|
769 |
+
"והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה",
|
770 |
+
"ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר",
|
771 |
+
"מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב",
|
772 |
+
"ובא־מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן"
|
773 |
+
],
|
774 |
+
[
|
775 |
+
"גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך־יהודה",
|
776 |
+
"כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר",
|
777 |
+
"שמים לרום וארץ לעמק ולב מ��כים אין חקר",
|
778 |
+
"הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי",
|
779 |
+
"הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו",
|
780 |
+
"אל־תתהדר לפני־מלך ובמקום גדלים אל־תעמד",
|
781 |
+
"כי טוב אמר־לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך",
|
782 |
+
"אל־תצא לרב מהר פן מה־תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך",
|
783 |
+
"ריבך ריב את־רעך וסוד אחר אל־תגל",
|
784 |
+
"פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב",
|
785 |
+
"תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו",
|
786 |
+
"נזם זהב וחלי־כתם מוכיח חכם על־אזן שמעת",
|
787 |
+
"כצנת־שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב",
|
788 |
+
"נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת־שקר",
|
789 |
+
"בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם",
|
790 |
+
"דבש מצאת אכל דיך פן־תשבענו והקאתו",
|
791 |
+
"הקר רגלך מבית רעך פן־ישבעך ושנאך",
|
792 |
+
"מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר",
|
793 |
+
"שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה",
|
794 |
+
"מעדה בגד ביום קרה חמץ על־נתר ושר בשרים על לב־רע",
|
795 |
+
"אם־רעב שנאך האכלהו לחם ואם־צמא השקהו מים",
|
796 |
+
"כי גחלים אתה חתה על־ראשו ויהוה ישלם־לך",
|
797 |
+
"רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר",
|
798 |
+
"טוב שבת על־פנת־גג מאשת מדונים [מדינים] ובית חבר",
|
799 |
+
"מים קרים על־נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק",
|
800 |
+
"מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני־רשע",
|
801 |
+
"אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד",
|
802 |
+
"עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו"
|
803 |
+
],
|
804 |
+
[
|
805 |
+
"כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא־נאוה לכסיל כבוד",
|
806 |
+
"כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא [לו] תבא",
|
807 |
+
"שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים",
|
808 |
+
"אל־תען כסיל כאולתו פן־תשוה־לו גם־אתה",
|
809 |
+
"ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו",
|
810 |
+
"מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד־כסיל",
|
811 |
+
"דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים",
|
812 |
+
"כצרור אבן במרגמה כן־נותן לכסיל כבוד",
|
813 |
+
"חוח עלה ביד־שכור ומשל בפי כסילים",
|
814 |
+
"רב מחולל־כל ושכר כסיל ושכר עברים",
|
815 |
+
"ככלב שב על־קאו כסיל שונה באולתו",
|
816 |
+
"ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו",
|
817 |
+
"אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות",
|
818 |
+
"הדלת תסוב על־צירה ועצל על־מטתו",
|
819 |
+
"טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל־פיו",
|
820 |
+
"חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם",
|
821 |
+
"מחזיק באזני־כלב עבר מתעבר על־ריב לא־לו",
|
822 |
+
"כמתלהלה הירה זקים חצים ומות",
|
823 |
+
"כן־איש רמה את־רעהו ואמר הלא־משחק אני",
|
824 |
+
"באפס עצים תכבה־אש ובאין נרגן ישתק מדון",
|
825 |
+
"פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים [מדינים] לחרחר־ריב",
|
826 |
+
"דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן",
|
827 |
+
"כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע",
|
828 |
+
"בשפתו [בשפתיו] ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה",
|
829 |
+
"כי־יחנן קולו אל־תאמן־בו כי שבע תועבות בלבו",
|
830 |
+
"תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל",
|
831 |
+
"כרה־שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב",
|
832 |
+
"לשון־שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה"
|
833 |
+
],
|
834 |
+
[
|
835 |
+
"אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום",
|
836 |
+
"יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך",
|
837 |
+
"כבד־אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם",
|
838 |
+
"אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה",
|
839 |
+
"טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת",
|
840 |
+
"נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא",
|
841 |
+
"נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל־מר מתוק",
|
842 |
+
"כצפור נודדת מן־קנה כן־איש נודד ממקומו",
|
843 |
+
"שמן וקטרת ישמח־לב ומתק רעהו מעצת־נפש",
|
844 |
+
"רעך ורעה [ורע] אביך אל־תעזב ובית אחיך אל־תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק",
|
845 |
+
"חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר",
|
846 |
+
"ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו",
|
847 |
+
"קח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה חבלהו",
|
848 |
+
"מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו",
|
849 |
+
"דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים [מדינים] נשתוה",
|
850 |
+
"צפניה צפן־רוח ושמן ימינו יקרא",
|
851 |
+
"ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני־רעהו",
|
852 |
+
"נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד",
|
853 |
+
"כמים הפנים לפנים כן לב־האדם לאדם",
|
854 |
+
"שאול ואבדה [ואבדו] לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה",
|
855 |
+
"מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו",
|
856 |
+
"אם תכתוש־את־האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא־תסור מעליו אולתו",
|
857 |
+
"ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים",
|
858 |
+
"כי לא לעולם חסן ואם־נזר לדור דור [ודור]",
|
859 |
+
"גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים",
|
860 |
+
"כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים",
|
861 |
+
"ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך"
|
862 |
+
],
|
863 |
+
[
|
864 |
+
"נסו ואין־רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח",
|
865 |
+
"בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך",
|
866 |
+
"גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם",
|
867 |
+
"עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם",
|
868 |
+
"אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל",
|
869 |
+
"טוב־רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר",
|
870 |
+
"נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו",
|
871 |
+
"מרבה הונו בנשך ובתרבית [ותרבית] לחונן דלים יקבצנו",
|
872 |
+
"מסיר אזנו משמע תורה גם־תפלתו תועבה",
|
873 |
+
"משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא־יפול ותמימים ינחלו־טוב",
|
874 |
+
"חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו",
|
875 |
+
"בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם",
|
876 |
+
"מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם",
|
877 |
+
"אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה",
|
878 |
+
"ארי־נהם ודב שוקק משל רשע על עם־דל",
|
879 |
+
"נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי [שנא] בצע יאריך ימים",
|
880 |
+
"אדם עשק בדם־נפש עד־בור ינוס אל־יתמכו־בו",
|
881 |
+
"הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת",
|
882 |
+
"עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף רקים ישבע־ריש",
|
883 |
+
"איש אמונות רב־ברכות ואץ להעשיר לא ינקה",
|
884 |
+
"הכר־פנים לא־טוב ועל־פת־לחם יפשע־גבר",
|
885 |
+
"נבהל להון איש רע עין ולא־ידע כי־חסר יבאנו",
|
886 |
+
"מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון",
|
887 |
+
"גוזל אביו ואמו ואמר אין־פשע חבר הוא לאיש משחית",
|
888 |
+
"רחב־נפש יגרה מדון ובוטח על־יהוה ידשן",
|
889 |
+
"בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט",
|
890 |
+
"נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב־מארות",
|
891 |
+
"בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים"
|
892 |
+
],
|
893 |
+
[
|
894 |
+
"איש תוכחות מקשה־ערף פתע ישבר ואין מרפא",
|
895 |
+
"ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם",
|
896 |
+
"איש־אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד־הון",
|
897 |
+
"מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה",
|
898 |
+
"גבר מחליק על־רעהו רשת פורש על־פעמיו",
|
899 |
+
"בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח",
|
900 |
+
"ידע צדיק דין דלים רשע לא־יבין דעת",
|
901 |
+
"אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף",
|
902 |
+
"איש־חכם נשפט את־איש אויל ורגז ושחק ואין נחת",
|
903 |
+
"אנשי דמים ישנאו־תם וישרים יבקשו נפשו",
|
904 |
+
"כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה",
|
905 |
+
"משל מקשיב על־דבר־שקר כל־משרתיו רשעים",
|
906 |
+
"רש ואיש תככים נפגשו מאיר־עיני שניהם יהוה",
|
907 |
+
"מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון",
|
908 |
+
"שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו",
|
909 |
+
"ברבות רשעים ירבה־פשע וצדיקים במפלתם יראו",
|
910 |
+
"יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך",
|
911 |
+
"באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו",
|
912 |
+
"בדברים לא־יוסר עבד כי־יבין ואין מענה",
|
913 |
+
"חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו",
|
914 |
+
"מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון",
|
915 |
+
"איש־אף יגרה מדון ובעל חמה רב־פשע",
|
916 |
+
"גאות אדם תשפילנו ושפל־רוח יתמך כבוד",
|
917 |
+
"חולק עם־גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד",
|
918 |
+
"חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב",
|
919 |
+
"רבים מבקשים פני־מושל ומיהוה משפט־איש",
|
920 |
+
"תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר־דרך"
|
921 |
+
],
|
922 |
+
[
|
923 |
+
"דברי אגור בן־יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל",
|
924 |
+
"כי בער אנכי מאיש ולא־בינת אדם לי",
|
925 |
+
"ולא־למדתי חכמה ודעת קדשים אדע",
|
926 |
+
"מי עלה־שמים וירד מי אסף־רוח בחפניו מי צרר־מים בשמלה מי הקים כל־אפסי־ארץ מה־שמו ומה־שם־בנו כי תדע",
|
927 |
+
"כל־אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו",
|
928 |
+
"אל־תוסף על־דבריו פן־יוכיח בך ונכזבת",
|
929 |
+
"שתים שאלתי מאתך אל־תמנע ממני בטרם אמות",
|
930 |
+
"שוא ודבר־כזב הרחק ממני ראש ועשר אל־תתן־לי הטריפני לחם חקי",
|
931 |
+
"פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי",
|
932 |
+
"אל־תלשן עבד אל־אדנו [אדניו] פן־יקללך ואשמת",
|
933 |
+
"דור אביו יקלל ואת־אמו לא יברך",
|
934 |
+
"דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ",
|
935 |
+
"דור מה־רמו עיניו ועפעפיו ינשאו",
|
936 |
+
"דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם",
|
937 |
+
"לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא־אמרו הון",
|
938 |
+
"שאול ועצר רחם ארץ לא־שבעה מים ואש לא־אמרה הון",
|
939 |
+
"עין תלעג לאב ותבוז ליקהת־אם יקרוה ערבי־נחל ויאכלוה בני־נשר",
|
940 |
+
"שלשה המה נפלאו ממני וארבע [וארבעה] לא ידעתים",
|
941 |
+
"דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך־אניה בלב־ים ודרך גבר בעלמה",
|
942 |
+
"כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און",
|
943 |
+
"תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא־תוכל שאת",
|
944 |
+
"תחת־עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע־לחם",
|
945 |
+
"תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי־תירש גברתה",
|
946 |
+
"ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים",
|
947 |
+
"הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם",
|
948 |
+
"שפנים עם לא־עצום וישימו בסלע ביתם",
|
949 |
+
"מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו",
|
950 |
+
"שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך",
|
951 |
+
"שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת",
|
952 |
+
"ליש גבור בבהמה ולא־ישוב מפני־כל",
|
953 |
+
"זרזיר מתנים או־תיש ומלך אלקום עמו",
|
954 |
+
"אם־נבלת בהתנשא ואם־זמות יד לפה",
|
955 |
+
"כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ־אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב"
|
956 |
+
],
|
957 |
+
[
|
958 |
+
"דברי למואל מלך משא אשר־יסרתו אמו",
|
959 |
+
"מה־ברי ומה־בר־בטני ומה בר־נדרי",
|
960 |
+
"אל־תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין",
|
961 |
+
"אל למלכים למואל אל למלכים שתו־יין ולרוזנים או [אי] שכר",
|
962 |
+
"פן־ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל־בני־עני",
|
963 |
+
"תנו־שכר לאובד ויין למרי נפש",
|
964 |
+
"ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר־עוד",
|
965 |
+
"פתח־פיך לאלם אל־דין כל־בני חלוף",
|
966 |
+
"פתח־פיך שפט־צדק ודין עני ואביון",
|
967 |
+
"אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה",
|
968 |
+
"בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר",
|
969 |
+
"גמלתהו טוב ולא־רע כל ימי חייה",
|
970 |
+
"דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה",
|
971 |
+
"היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה",
|
972 |
+
"ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה",
|
973 |
+
"זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע [נטעה] כרם",
|
974 |
+
"חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה",
|
975 |
+
"טעמה כי־טוב סחרה לא־יכבה בליל [בלילה] נרה",
|
976 |
+
"ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך",
|
977 |
+
"כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון",
|
978 |
+
"לא־תירא לביתה משלג כי כל־ביתה לבש שנים",
|
979 |
+
"מרבדים עשתה־לה שש וארגמן לבושה",
|
980 |
+
"נודע בשערים בעלה בשבתו עם־זקני־ארץ",
|
981 |
+
"סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני",
|
982 |
+
"עז־והדר לבושה ותשחק ליום אחרון",
|
983 |
+
"פיה פתחה בחכמה ותורת־חסד על־לשונה",
|
984 |
+
"צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל",
|
985 |
+
"קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה",
|
986 |
+
"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה",
|
987 |
+
"שקר החן והבל היפי אשה יראת־יהוה היא תתהלל",
|
988 |
+
"תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה"
|
989 |
+
]
|
990 |
+
],
|
991 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
992 |
+
"heTitle": "משלי",
|
993 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
994 |
+
"categories": [
|
995 |
+
"Tanakh",
|
996 |
+
"Writings"
|
997 |
+
]
|
998 |
+
}
|
resources/texts/29.json
ADDED
@@ -0,0 +1,1175 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Job",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"איש היה בארץ־עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע",
|
15 |
+
"ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות",
|
16 |
+
"ויהי מקנהו שבעת אלפי־צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד־בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל־בני־קדם",
|
17 |
+
"והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם [אחיותיהם] לאכל ולשתות עמהם",
|
18 |
+
"ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל־הימים",
|
19 |
+
"ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השטן בתוכם",
|
20 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן מאין תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה",
|
21 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן השמת לבך על־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע",
|
22 |
+
"ויען השטן את־יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים",
|
23 |
+
"הלא־את [אתה] שכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשר־לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ",
|
24 |
+
"ואולם שלח־נא ידך וגע בכל־אשר־לו אם־לא על־פניך יברכך",
|
25 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן הנה כל־אשר־לו בידך רק אליו אל־תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה",
|
26 |
+
"ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור",
|
27 |
+
"ומלאך בא אל־איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על־ידיהם",
|
28 |
+
"ותפל שבא ותקחם ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך",
|
29 |
+
"עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך",
|
30 |
+
"עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על־הגמלים ויקחום ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך",
|
31 |
+
"עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור",
|
32 |
+
"והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך",
|
33 |
+
"ויקם איוב ויקרע את־מעלו ויגז את־ראשו ויפל ארצה וישתחו",
|
34 |
+
"ויאמר ערם יצתי [יצאתי] מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך",
|
35 |
+
"בכל־זאת לא־חטא איוב ולא־נתן תפלה לאלהים"
|
36 |
+
],
|
37 |
+
[
|
38 |
+
"ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השטן בתכם להתיצב על־יהוה",
|
39 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן אי מזה תבא ויען השטן את־יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה",
|
40 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן השמת לבך אל־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם",
|
41 |
+
"ויען השטן את־יהוה ויאמר עור בעד־עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו",
|
42 |
+
"אולם שלח־נא ידך וגע אל־עצמו ואל־בשרו אם־לא אל־פניך יברכך",
|
43 |
+
"ויאמר יהוה אל־השטן הנו בידך אך את־נפשו שמר",
|
44 |
+
"ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את־איוב בשחין רע מכף רגלו עד [ועד] קדקדו",
|
45 |
+
"ויקח־לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך־האפר",
|
46 |
+
"ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת",
|
47 |
+
"ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את־הטוב נקבל מאת האלהים ואת־הרע לא נקבל בכל־זאת לא־חטא איוב בשפתיו",
|
48 |
+
"וישמעו שלשת רעי איוב את כל־הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד־לו ולנחמו",
|
49 |
+
"וישאו את־עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על־ראשיהם השמימה",
|
50 |
+
"וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין־דבר אליו דבר כי ראו כי־גדל הכאב מאד"
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"אחרי־כן פתח איוב את־פיהו ויקלל את־יומו",
|
54 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
55 |
+
"יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר",
|
56 |
+
"היום ההוא יהי חשך אל־ידרשהו אלוה ממעל ואל־תופע עליו נהרה",
|
57 |
+
"יגאלהו חשך וצלמות תשכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום",
|
58 |
+
"הלילה ההוא יקחהו אפל אל־יחד בימי שנה במספר ירחים אל־יבא",
|
59 |
+
"הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל־תבא רננה בו",
|
60 |
+
"יקבהו אררי־יום העתידים ערר לויתן",
|
61 |
+
"יחשכו כוכבי נשפו יקו־לאור ואין ואל־יראה בעפעפי־שחר",
|
62 |
+
"כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני",
|
63 |
+
"למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע",
|
64 |
+
"מדוע קדמוני ברכים ומה־שדים כי אינק",
|
65 |
+
"כי־עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי",
|
66 |
+
"עם־מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו",
|
67 |
+
"או עם־שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף",
|
68 |
+
"או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא־ראו אור",
|
69 |
+
"שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח",
|
70 |
+
"יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש",
|
71 |
+
"קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו",
|
72 |
+
"למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש",
|
73 |
+
"המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים",
|
74 |
+
"השמחים אלי־גיל ישישו כי ימצאו־קבר",
|
75 |
+
"לגבר אשר־דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו",
|
76 |
+
"כי־לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי",
|
77 |
+
"כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי",
|
78 |
+
"לא שלותי ולא שקטתי ולא־נחתי ויבא רגז"
|
79 |
+
],
|
80 |
+
[
|
81 |
+
"ויען אליפז התימני ויאמר",
|
82 |
+
"הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל",
|
83 |
+
"הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק",
|
84 |
+
"כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ",
|
85 |
+
"כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל",
|
86 |
+
"הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך",
|
87 |
+
"זכר־נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו",
|
88 |
+
"כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו",
|
89 |
+
"מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו",
|
90 |
+
"שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו",
|
91 |
+
"ליש אבד מבלי־טרף ובני לביא יתפרדו",
|
92 |
+
"ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו",
|
93 |
+
"בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על־אנשים",
|
94 |
+
"פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד",
|
95 |
+
"ורוח על־פני יחלף תסמר שערת בשרי",
|
96 |
+
"יעמד ולא־אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע",
|
97 |
+
"האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר־גבר",
|
98 |
+
"הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה",
|
99 |
+
"אף שכני בתי־חמר אשר־בעפר יסודם ידכאום לפני־עש",
|
100 |
+
"מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו",
|
101 |
+
"הלא־נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה"
|
102 |
+
],
|
103 |
+
[
|
104 |
+
"קרא־נא היש עונך ואל־מי מקדשים תפנה",
|
105 |
+
"כי־לאויל יהרג־כעש ופתה תמית קנאה",
|
106 |
+
"אני־ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם",
|
107 |
+
"ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל",
|
108 |
+
"אשר קצירו רעב יאכל ואל־מצנים יקחהו ושאף צמים חילם",
|
109 |
+
"כי לא־יצא מעפר און ומאדמה לא־יצמח עמל",
|
110 |
+
"כי־אדם לעמל יולד ובני־רשף יגביהו עוף",
|
111 |
+
"אולם אני אדרש אל־אל ואל־אלהים אשים דברתי",
|
112 |
+
"עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד־אין מספר",
|
113 |
+
"הנתן מטר על־פני־ארץ ושלח מים על־פני חוצות",
|
114 |
+
"לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע",
|
115 |
+
"מפר מחשבות ערומים ולא־תעשינה ידיהם תושיה",
|
116 |
+
"לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה",
|
117 |
+
"יומם יפגשו־חשך וכלילה ימששו בצהרים",
|
118 |
+
"וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון",
|
119 |
+
"ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה",
|
120 |
+
"הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל־תמאס",
|
121 |
+
"כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו [וידיו] תרפינה",
|
122 |
+
"בשש צרות יצילך ובשבע לא־יגע בך רע",
|
123 |
+
"ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב",
|
124 |
+
"בשוט לשון תחבא ולא־תירא משד כי יבוא",
|
125 |
+
"לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל־תירא",
|
126 |
+
"כי עם־אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה־לך",
|
127 |
+
"וידעת כי־שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא",
|
128 |
+
"וידעת כי־רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ",
|
129 |
+
"תבוא בכלח אלי־קבר כעלות גדיש בעתו",
|
130 |
+
"הנה־זאת חקרנוה כן־היא שמענה ואתה דע־לך"
|
131 |
+
],
|
132 |
+
[
|
133 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
134 |
+
"לו שקול ישקל כעשי והיתי [והותי] במאזנים ישאו־יחד",
|
135 |
+
"כי־עתה מחול ימים יכבד על־כן דברי לעו",
|
136 |
+
"כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני",
|
137 |
+
"הינהק־פרא עלי־דשא אם יגעה־שור על־בלילו",
|
138 |
+
"היאכל תפל מבלי־מלח אם־יש־טעם בריר חלמות",
|
139 |
+
"מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי",
|
140 |
+
"מי־יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה",
|
141 |
+
"ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני",
|
142 |
+
"ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי־לא כחדתי אמרי קדוש",
|
143 |
+
"מה־כחי כי־איחל ומה־קצי כי־אאריך נפשי",
|
144 |
+
"אם־כח אבנים כחי אם־בשרי נחוש",
|
145 |
+
"האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני",
|
146 |
+
"למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב",
|
147 |
+
"אחי בגדו כמו־נחל כאפיק נחלים יעברו",
|
148 |
+
"הקדרים מני־קרח עלימו יתעלם־שלג",
|
149 |
+
"בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם",
|
150 |
+
"ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו",
|
151 |
+
"הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו־למו",
|
152 |
+
"בשו כי־בטח באו עדיה ויחפרו",
|
153 |
+
"כי־עתה הייתם לא [לו] תראו חתת ותיראו",
|
154 |
+
"הכי־אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי",
|
155 |
+
"ומלטוני מיד־צר ומיד עריצים תפדוני",
|
156 |
+
"הורוני ואני אחריש ומה־שגיתי הבינו לי",
|
157 |
+
"מה־נמרצו אמרי־ישר ומה־יוכיח הוכח מכם",
|
158 |
+
"הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש",
|
159 |
+
"אף־על־יתום תפילו ותכרו על־ריעכם",
|
160 |
+
"ועתה הואילו פנו־בי ועל־פניכם אם־אכזב",
|
161 |
+
"שבו־נא אל־תהי עולה ושבי [ושובו] עוד צדקי־בה",
|
162 |
+
"היש־בלשוני עולה אם־חכי לא־יבין הוות"
|
163 |
+
],
|
164 |
+
[
|
165 |
+
"הלא־צבא לאנוש על־[עלי־] ארץ וכימי שכיר ימיו",
|
166 |
+
"כעבד ישאף־צל וכשכיר יקוה פעלו",
|
167 |
+
"כן הנחלתי לי ירחי־שוא ולילות עמל מנו־לי",
|
168 |
+
"אם־שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד־ערב ושבעתי נדדים עדי־נשף",
|
169 |
+
"לבש בשרי רמה וגיש [וגוש] עפר עורי רגע וימאס",
|
170 |
+
"ימי קלו מני־ארג ויכלו באפס תקוה",
|
171 |
+
"זכר כי־רוח חיי לא־תשוב עיני לראות טוב",
|
172 |
+
"לא־תשורני עין ראי עיניך בי ואינני",
|
173 |
+
"כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה",
|
174 |
+
"לא־ישוב עוד לביתו ולא־יכירנו עוד מקמו",
|
175 |
+
"גם־אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי",
|
176 |
+
"הים־אני אם־תנין כי־תשים עלי משמר",
|
177 |
+
"כי־אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי",
|
178 |
+
"וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני",
|
179 |
+
"ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי",
|
180 |
+
"מאסתי לא־לעלם אחיה חדל ממני כי־הבל ימי",
|
181 |
+
"מה־אנוש כי תגדלנו וכי־תשית אליו לבך",
|
182 |
+
"ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו",
|
183 |
+
"כמה לא־תשעה ממני לא־תרפני עד־בלעי רקי",
|
184 |
+
"חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא",
|
185 |
+
"ומה לא־תשא פשעי ותעביר את־עוני כי־עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני"
|
186 |
+
],
|
187 |
+
[
|
188 |
+
"ויען בלדד השוחי ויאמר",
|
189 |
+
"עד־אן תמלל־אלה ורוח כביר אמרי־פיך",
|
190 |
+
"האל יעות משפט ואם־שדי יעות־צדק",
|
191 |
+
"אם־בניך חטאו־לו וישלחם ביד־פשעם",
|
192 |
+
"אם־אתה תשחר אל־אל ואל־שדי תתחנן",
|
193 |
+
"אם־זך וישר אתה כי־עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך",
|
194 |
+
"והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד",
|
195 |
+
"כי־שאל־נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם",
|
196 |
+
"כי־תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי־ארץ",
|
197 |
+
"הלא־הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים",
|
198 |
+
"היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים",
|
199 |
+
"עדנו באבו לא יקטף ולפני כל־חציר ייבש",
|
200 |
+
"כן ארחות כל־שכחי אל ותקות חנף תאבד",
|
201 |
+
"אשר־יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו",
|
202 |
+
"ישען על־ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום",
|
203 |
+
"רטב הוא לפני־שמש ועל גנתו ינקתו תצא",
|
204 |
+
"על־גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה",
|
205 |
+
"אם־יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך",
|
206 |
+
"הן־הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו",
|
207 |
+
"הן־אל לא ימאס־תם ולא־יחזיק ביד־מרעים",
|
208 |
+
"עד־ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה",
|
209 |
+
"שנאיך ילבשו־בשת ואהל רשעים איננו"
|
210 |
+
],
|
211 |
+
[
|
212 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
213 |
+
"אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל",
|
214 |
+
"אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף",
|
215 |
+
"חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם",
|
216 |
+
"המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו",
|
217 |
+
"המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון",
|
218 |
+
"האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם",
|
219 |
+
"נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים",
|
220 |
+
"עשה־עש כסיל וכימה וחדרי תמן",
|
221 |
+
"עשה גדלות עד־אין חקר ונפלאות עד־אין מספר",
|
222 |
+
"הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא־אבין לו",
|
223 |
+
"הן יחתף מי ישיבנו מי־יאמר אליו מה־תעשה",
|
224 |
+
"אלוה לא־ישיב אפו תחתו [תחתיו] שחחו עזרי רהב",
|
225 |
+
"אף כי־אנכי אעננו אבחרה דברי עמו",
|
226 |
+
"אשר אם־צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן",
|
227 |
+
"אם־קראתי ויענני לא־אאמין כי־יאזין קולי",
|
228 |
+
"אשר־בשערה ישופני והרבה פצעי חנם",
|
229 |
+
"לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים",
|
230 |
+
"אם־לכח אמיץ הנה ואם־למשפט מי יועידני",
|
231 |
+
"אם־אצדק פי ירשיעני תם־אני ויעקשני",
|
232 |
+
"תם־אני לא־אדע נפשי אמאס חיי",
|
233 |
+
"אחת היא על־כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה",
|
234 |
+
"אם־שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג",
|
235 |
+
"ארץ נתנה ביד־רשע פני־שפטיה יכסה אם־לא א��וא מי־הוא",
|
236 |
+
"וימי קלו מני־רץ ברחו לא־ראו טובה",
|
237 |
+
"חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל",
|
238 |
+
"אם־אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה",
|
239 |
+
"יגרתי כל־עצבתי ידעתי כי־לא תנקני",
|
240 |
+
"אנכי ארשע למה־זה הבל איגע",
|
241 |
+
"אם־התרחצתי במו־[במי־] שלג והזכותי בבר כפי",
|
242 |
+
"אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי",
|
243 |
+
"כי־לא־איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט",
|
244 |
+
"לא יש־בינינו מוכיח ישת ידו על־שנינו",
|
245 |
+
"יסר מעלי שבטו ואמתו אל־תבעתני",
|
246 |
+
"אדברה ולא איראנו כי לא־כן אנכי עמדי"
|
247 |
+
],
|
248 |
+
[
|
249 |
+
"נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי",
|
250 |
+
"אמר אל־אלוה אל־תרשיעני הודיעני על מה־תריבני",
|
251 |
+
"הטוב לך כי־תעשק כי־תמאס יגיע כפיך ועל־עצת רשעים הופעת",
|
252 |
+
"העיני בשר לך אם־כראות אנוש תראה",
|
253 |
+
"הכימי אנוש ימיך אם־שנותיך כימי גבר",
|
254 |
+
"כי־תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש",
|
255 |
+
"על־דעתך כי־לא ארשע ואין מידך מציל",
|
256 |
+
"ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני",
|
257 |
+
"זכר־נא כי־כחמר עשיתני ואל־עפר תשיבני",
|
258 |
+
"הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני",
|
259 |
+
"עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני",
|
260 |
+
"חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי",
|
261 |
+
"ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי־זאת עמך",
|
262 |
+
"אם־חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני",
|
263 |
+
"אם־רשעתי אללי לי וצדקתי לא־אשא ראשי שבע קלון וראה עניי",
|
264 |
+
"ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא־בי",
|
265 |
+
"תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי",
|
266 |
+
"ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא־תראני",
|
267 |
+
"כאשר לא־הייתי אהיה מבטן לקבר אובל",
|
268 |
+
"הלא־מעט ימי יחדל [וחדל] ישית [ושית] ממני ואבליגה מעט",
|
269 |
+
"בטרם אלך ולא אשוב אל־ארץ חשך וצלמות",
|
270 |
+
"ארץ עיפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו־אפל"
|
271 |
+
],
|
272 |
+
[
|
273 |
+
"ויען צפר הנעמתי ויאמר",
|
274 |
+
"הרב דברים לא יענה ואם־איש שפתים יצדק",
|
275 |
+
"בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם",
|
276 |
+
"ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך",
|
277 |
+
"ואולם מי־יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך",
|
278 |
+
"ויגד־לך תעלמות חכמה כי־כפלים לתושיה ודע כי־ישה לך אלוה מעונך",
|
279 |
+
"החקר אלוה תמצא אם עד־תכלית שדי תמצא",
|
280 |
+
"גבהי שמים מה־תפעל עמקה משאול מה־תדע",
|
281 |
+
"ארכה מארץ מדה ורחבה מני־ים",
|
282 |
+
"אם־יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו",
|
283 |
+
"כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן",
|
284 |
+
"ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד",
|
285 |
+
"אם־אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך",
|
286 |
+
"אם־און בידך הרחיקהו ואל־תשכן באהליך עולה",
|
287 |
+
"כי־אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא",
|
288 |
+
"כי־אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר",
|
289 |
+
"ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה",
|
290 |
+
"ובטחת כי־יש תקוה וחפרת לבטח תשכב",
|
291 |
+
"ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים",
|
292 |
+
"ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח־נפש"
|
293 |
+
],
|
294 |
+
[
|
295 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
296 |
+
"אמנם כי אתם־עם ועמכם תמות חכמה",
|
297 |
+
"גם־לי לבב כמוכם לא־נפל אנכי מכם ואת־מי־אין כמו־אלה",
|
298 |
+
"שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים",
|
299 |
+
"לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל",
|
300 |
+
"ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר ה��יא אלוה בידו",
|
301 |
+
"ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך",
|
302 |
+
"או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים",
|
303 |
+
"מי לא־ידע בכל־אלה כי יד־יהוה עשתה זאת",
|
304 |
+
"אשר בידו נפש כל־חי ורוח כל־בשר־איש",
|
305 |
+
"הלא־אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם־לו",
|
306 |
+
"בישישים חכמה וארך ימים תבונה",
|
307 |
+
"עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה",
|
308 |
+
"הן יהרוס ולא יבנה יסגר על־איש ולא יפתח",
|
309 |
+
"הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ",
|
310 |
+
"עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה",
|
311 |
+
"מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל",
|
312 |
+
"מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם",
|
313 |
+
"מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף",
|
314 |
+
"מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח",
|
315 |
+
"שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה",
|
316 |
+
"מגלה עמקות מני־חשך ויצא לאור צלמות",
|
317 |
+
"משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם",
|
318 |
+
"מסיר לב ראשי עם־הארץ ויתעם בתהו לא־דרך",
|
319 |
+
"ימששו־חשך ולא־אור ויתעם כשכור"
|
320 |
+
],
|
321 |
+
[
|
322 |
+
"הן־כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה",
|
323 |
+
"כדעתכם ידעתי גם־אני לא־נפל אנכי מכם",
|
324 |
+
"אולם אני אל־שדי אדבר והוכח אל־אל אחפץ",
|
325 |
+
"ואולם אתם טפלי־שקר רפאי אלל כלכם",
|
326 |
+
"מי־יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה",
|
327 |
+
"שמעו־נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו",
|
328 |
+
"הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה",
|
329 |
+
"הפניו תשאון אם־לאל תריבון",
|
330 |
+
"הטוב כי־יחקר אתכם אם־כהתל באנוש תהתלו בו",
|
331 |
+
"הוכח יוכיח אתכם אם־בסתר פנים תשאון",
|
332 |
+
"הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם",
|
333 |
+
"זכרניכם משלי־אפר לגבי־חמר גביכם",
|
334 |
+
"החרישו ממני ואדברה־אני ויעבר עלי מה",
|
335 |
+
"על־מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי",
|
336 |
+
"הן יקטלני לא [לו] איחל אך־דרכי אל־פניו אוכיח",
|
337 |
+
"גם־הוא־לי לישועה כי־לא לפניו חנף יבוא",
|
338 |
+
"שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם",
|
339 |
+
"הנה־נא ערכתי משפט ידעתי כי־אני אצדק",
|
340 |
+
"מי־הוא יריב עמדי כי־עתה אחריש ואגוע",
|
341 |
+
"אך־שתים אל־תעש עמדי אז מפניך לא אסתר",
|
342 |
+
"כפך מעלי הרחק ואמתך אל־תבעתני",
|
343 |
+
"וקרא ואנכי אענה או־אדבר והשיבני",
|
344 |
+
"כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני",
|
345 |
+
"למה־פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך",
|
346 |
+
"העלה נדף תערוץ ואת־קש יבש תרדף",
|
347 |
+
"כי־תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי",
|
348 |
+
"ותשם בסד רגלי ותשמור כל־ארחותי על־שרשי רגלי תתחקה",
|
349 |
+
"והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש"
|
350 |
+
],
|
351 |
+
[
|
352 |
+
"אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע־רגז",
|
353 |
+
"כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד",
|
354 |
+
"אף־על־זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך",
|
355 |
+
"מי־יתן טהור מטמא לא אחד",
|
356 |
+
"אם חרוצים ימיו מספר־חדשיו אתך חקו [חקיו] עשית ולא יעבור",
|
357 |
+
"שעה מעליו ויחדל עד־ירצה כשכיר יומו",
|
358 |
+
"כי יש לעץ תקוה אם־יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל",
|
359 |
+
"אם־יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו",
|
360 |
+
"מריח מים יפרח ועשה קציר כמו־נטע",
|
361 |
+
"וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו",
|
362 |
+
"אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש",
|
363 |
+
"ואיש שכב ולא־יקום עד־בלתי שמים לא יקיצו ולא־יערו משנתם",
|
364 |
+
"מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד־שוב אפך תשית לי חק ותזכרני",
|
365 |
+
"אם־ימות גבר היחיה כל־ימי צב��י איחל עד־בוא חליפתי",
|
366 |
+
"תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף",
|
367 |
+
"כי־עתה צעדי תספור לא־תשמור על־חטאתי",
|
368 |
+
"חתם בצרור פשעי ותטפל על־עוני",
|
369 |
+
"ואולם הר־נופל יבול וצור יעתק ממקמו",
|
370 |
+
"אבנים שחקו מים תשטף־ספיחיה עפר־ארץ ותקות אנוש האבדת",
|
371 |
+
"תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו",
|
372 |
+
"יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא־יבין למו",
|
373 |
+
"אך־בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל"
|
374 |
+
],
|
375 |
+
[
|
376 |
+
"ויען אליפז התימני ויאמר",
|
377 |
+
"החכם יענה דעת־רוח וימלא קדים בטנו",
|
378 |
+
"הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא־יועיל בם",
|
379 |
+
"אף־אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני־אל",
|
380 |
+
"כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים",
|
381 |
+
"ירשיעך פיך ולא־אני ושפתיך יענו־בך",
|
382 |
+
"הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת",
|
383 |
+
"הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה",
|
384 |
+
"מה־ידעת ולא נדע תבין ולא־עמנו הוא",
|
385 |
+
"גם־שב גם־ישיש בנו כביר מאביך ימים",
|
386 |
+
"המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך",
|
387 |
+
"מה־יקחך לבך ומה־ירזמון עיניך",
|
388 |
+
"כי־תשיב אל־אל רוחך והצאת מפיך מלין",
|
389 |
+
"מה־אנוש כי־יזכה וכי־יצדק ילוד אשה",
|
390 |
+
"הן בקדשו [בקדשיו] לא יאמין ושמים לא־זכו בעיניו",
|
391 |
+
"אף כי־נתעב ונאלח איש־שתה כמים עולה",
|
392 |
+
"אחוך שמע־לי וזה־חזיתי ואספרה",
|
393 |
+
"אשר־חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם",
|
394 |
+
"להם לבדם נתנה הארץ ולא־עבר זר בתוכם",
|
395 |
+
"כל־ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ",
|
396 |
+
"קול־פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו",
|
397 |
+
"לא־יאמין שוב מני־חשך וצפו [וצפוי] הוא אלי־חרב",
|
398 |
+
"נדד הוא ללחם איה ידע כי־נכון בידו יום־חשך",
|
399 |
+
"יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור",
|
400 |
+
"כי־נטה אל־אל ידו ואל־שדי יתגבר",
|
401 |
+
"ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו",
|
402 |
+
"כי־כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי־כסל",
|
403 |
+
"וישכון ערים נכחדות בתים לא־ישבו למו אשר התעתדו לגלים",
|
404 |
+
"לא־יעשר ולא־יקום חילו ולא־יטה לארץ מנלם",
|
405 |
+
"לא־יסור מני־חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו",
|
406 |
+
"אל־יאמן בשו [בשיו] נתעה כי־שוא תהיה תמורתו",
|
407 |
+
"בלא־יומו תמלא וכפתו לא רעננה",
|
408 |
+
"יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו",
|
409 |
+
"כי־עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי־שחד",
|
410 |
+
"הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה"
|
411 |
+
],
|
412 |
+
[
|
413 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
414 |
+
"שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם",
|
415 |
+
"הקץ לדברי־רוח או מה־ימריצך כי תענה",
|
416 |
+
"גם אנכי ככם אדברה לו־יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי",
|
417 |
+
"אאמצכם במו־פי וניד שפתי יחשך",
|
418 |
+
"אם־אדברה לא־יחשך כאבי ואחדלה מה־מני יהלך",
|
419 |
+
"אך־עתה הלאני השמות כל־עדתי",
|
420 |
+
"ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה",
|
421 |
+
"אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי",
|
422 |
+
"פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון",
|
423 |
+
"יסגירני אל אל עויל ועל־ידי רשעים ירטני",
|
424 |
+
"שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה",
|
425 |
+
"יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי",
|
426 |
+
"יפרצני פרץ על־פני־פרץ ירץ עלי כגבור",
|
427 |
+
"שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני",
|
428 |
+
"פני חמרמרה [��מרמרו] מני־בכי ועל עפעפי צלמות",
|
429 |
+
"על לא־חמס בכפי ותפלתי זכה",
|
430 |
+
"ארץ אל־תכסי דמי ואל־יהי מקום לזעקתי",
|
431 |
+
"גם־עתה הנה־בשמים עדי ושהדי במרומים",
|
432 |
+
"מליצי רעי אל־אלוה דלפה עיני",
|
433 |
+
"ויוכח לגבר עם־אלוה ובן־אדם לרעהו",
|
434 |
+
"כי־שנות מספר יאתיו וארח לא־אשוב אהלך"
|
435 |
+
],
|
436 |
+
[
|
437 |
+
"רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי",
|
438 |
+
"אם־לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני",
|
439 |
+
"שימה־נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע",
|
440 |
+
"כי־לבם צפנת משכל על־כן לא תרמם",
|
441 |
+
"לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה",
|
442 |
+
"והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה",
|
443 |
+
"ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם",
|
444 |
+
"ישמו ישרים על־זאת ונקי על־חנף יתערר",
|
445 |
+
"ויאחז צדיק דרכו וטהר־ידים יסיף אמץ",
|
446 |
+
"ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא־אמצא בכם חכם",
|
447 |
+
"ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי",
|
448 |
+
"לילה ליום ישימו אור קרוב מפני־חשך",
|
449 |
+
"אם־אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי",
|
450 |
+
"לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה",
|
451 |
+
"ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה",
|
452 |
+
"בדי שאל תרדנה אם־יחד על־עפר נחת"
|
453 |
+
],
|
454 |
+
[
|
455 |
+
"ויען בלדד השחי ויאמר",
|
456 |
+
"עד־אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר",
|
457 |
+
"מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם",
|
458 |
+
"טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק־צור ממקמו",
|
459 |
+
"גם אור רשעים ידעך ולא־יגה שביב אשו",
|
460 |
+
"אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך",
|
461 |
+
"יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו",
|
462 |
+
"כי־שלח ברשת ברגליו ועל־שבכה יתהלך",
|
463 |
+
"יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים",
|
464 |
+
"טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב",
|
465 |
+
"סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו",
|
466 |
+
"יהי־רעב אנו ואיד נכון לצלעו",
|
467 |
+
"יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות",
|
468 |
+
"ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות",
|
469 |
+
"תשכון באהלו מבלי־לו יזרה על־נוהו גפרית",
|
470 |
+
"מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו",
|
471 |
+
"זכרו־אבד מני־ארץ ולא־שם לו על־פני־חוץ",
|
472 |
+
"יהדפהו מאור אל־חשך ומתבל ינדהו",
|
473 |
+
"לא נין לו ולא־נכד בעמו ואין שריד במגוריו",
|
474 |
+
"על־יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער",
|
475 |
+
"אך־אלה משכנות עול וזה מקום לא־ידע־אל"
|
476 |
+
],
|
477 |
+
[
|
478 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
479 |
+
"עד־אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים",
|
480 |
+
"זה עשר פעמים תכלימוני לא־תבשו תהכרו־לי",
|
481 |
+
"ואף־אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי",
|
482 |
+
"אם־אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי",
|
483 |
+
"דעו־אפו כי־אלוה עותני ומצודו עלי הקיף",
|
484 |
+
"הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט",
|
485 |
+
"ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים",
|
486 |
+
"כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי",
|
487 |
+
"יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי",
|
488 |
+
"ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו",
|
489 |
+
"יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי",
|
490 |
+
"אחי מעלי הרחיק וידעי אך־זרו ממני",
|
491 |
+
"חדלו קרובי ומידעי שכחוני",
|
492 |
+
"גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם",
|
493 |
+
"לעבדי קראתי ולא יענה במו־פי אתחנן־לו",
|
494 |
+
"רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני",
|
495 |
+
"גם־עוילים מאסו בי אקומה וידברו־בי",
|
496 |
+
"תעבוני כל־מתי סודי וזה־אהבתי נהפכו־בי",
|
497 |
+
"בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני",
|
498 |
+
"חנני חנני אתם רעי כי יד־אלוה נגעה בי",
|
499 |
+
"למה תרדפני כמו־אל ומבשרי לא תשבעו",
|
500 |
+
"מי־יתן אפו ויכתבון מלי מי־יתן בספר ויחקו",
|
501 |
+
"בעט־ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון",
|
502 |
+
"ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על־עפר יקום",
|
503 |
+
"ואחר עורי נקפו־זאת ומבשרי אחזה אלוה",
|
504 |
+
"אשר אני אחזה־לי ועיני ראו ולא־זר כלו כליתי בחקי",
|
505 |
+
"כי תאמרו מה־נרדף־לו ושרש דבר נמצא־בי",
|
506 |
+
"גורו לכם מפני־חרב כי־חמה עונות חרב למען תדעון שדין [שדון]"
|
507 |
+
],
|
508 |
+
[
|
509 |
+
"ויען צפר הנעמתי ויאמר",
|
510 |
+
"לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי",
|
511 |
+
"מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני",
|
512 |
+
"הזאת ידעת מני־עד מני שים אדם עלי־ארץ",
|
513 |
+
"כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי־רגע",
|
514 |
+
"אם־יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע",
|
515 |
+
"כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו",
|
516 |
+
"כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה",
|
517 |
+
"עין שזפתו ולא תוסיף ולא־עוד תשורנו מקומו",
|
518 |
+
"בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו",
|
519 |
+
"עצמותיו מלאו עלומו [עלומיו] ועמו על־עפר תשכב",
|
520 |
+
"אם־תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו",
|
521 |
+
"יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו",
|
522 |
+
"לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו",
|
523 |
+
"חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל",
|
524 |
+
"ראש־פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה",
|
525 |
+
"אל־ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה",
|
526 |
+
"משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס",
|
527 |
+
"כי־רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו",
|
528 |
+
"כי לא־ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט",
|
529 |
+
"אין־שריד לאכלו על־כן לא־יחיל טובו",
|
530 |
+
"במלאות שפקו יצר לו כל־יד עמל תבואנו",
|
531 |
+
"יהי למלא בטנו ישלח־בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו",
|
532 |
+
"יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה",
|
533 |
+
"שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים",
|
534 |
+
"כל־חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא־נפח ירע שריד באהלו",
|
535 |
+
"יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו",
|
536 |
+
"יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו",
|
537 |
+
"זה חלק־אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל"
|
538 |
+
],
|
539 |
+
[
|
540 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
541 |
+
"שמעו שמוע מלתי ותהי־זאת תנחומתיכם",
|
542 |
+
"שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג",
|
543 |
+
"האנכי לאדם שיחי ואם־מדוע לא־תקצר רוחי",
|
544 |
+
"פנו־אלי והשמו ושימו יד על־פה",
|
545 |
+
"ואם־זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות",
|
546 |
+
"מדוע רשעים יחיו עתקו גם־גברו חיל",
|
547 |
+
"זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם",
|
548 |
+
"בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם",
|
549 |
+
"שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל",
|
550 |
+
"ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון",
|
551 |
+
"ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב",
|
552 |
+
"יבלו [יכלו] בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו",
|
553 |
+
"ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו",
|
554 |
+
"מה־שדי כי־נעבדנו ומה־נועיל כי נפגע־בו",
|
555 |
+
"הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני",
|
556 |
+
"כמה נר־רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו",
|
557 |
+
"יהיו כתבן לפני־רוח וכמץ גנבתו סופה",
|
558 |
+
"אלוה יצפן־לבניו אונו ישלם אליו וידע",
|
559 |
+
"יראו עינו [עיניו] כידו ומחמת שדי ישתה",
|
560 |
+
"כי מה־חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו",
|
561 |
+
"הלאל ילמד־דעת והוא רמים ישפוט",
|
562 |
+
"זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו",
|
563 |
+
"עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה",
|
564 |
+
"וזה ימות בנפש מרה ולא־אכל בטובה",
|
565 |
+
"יחד על־עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם",
|
566 |
+
"הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו",
|
567 |
+
"כי תאמרו איה בית־נדיב ואיה אהל משכנות רשעים",
|
568 |
+
"הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו",
|
569 |
+
"כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו",
|
570 |
+
"מי־יגיד על־פניו דרכו והוא־עשה מי ישלם־לו",
|
571 |
+
"והוא לקברות יובל ועל־גדיש ישקוד",
|
572 |
+
"מתקו־לו רגבי נחל ואחריו כל־אדם ימשוך ולפניו אין מספר",
|
573 |
+
"ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר־מעל"
|
574 |
+
],
|
575 |
+
[
|
576 |
+
"ויען אליפז התמני ויאמר",
|
577 |
+
"הלאל יסכן־גבר כי־יסכן עלימו משכיל",
|
578 |
+
"החפץ לשדי כי תצדק ואם־בצע כי־תתם דרכיך",
|
579 |
+
"המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט",
|
580 |
+
"הלא רעתך רבה ואין־קץ לעונתיך",
|
581 |
+
"כי־תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט",
|
582 |
+
"לא־מים עיף תשקה ומרעב תמנע־לחם",
|
583 |
+
"ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה",
|
584 |
+
"אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא",
|
585 |
+
"על־כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם",
|
586 |
+
"או־חשך לא־תראה ושפעת־מים תכסך",
|
587 |
+
"הלא־אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי־רמו",
|
588 |
+
"ואמרת מה־ידע אל הבעד ערפל ישפוט",
|
589 |
+
"עבים סתר־לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך",
|
590 |
+
"הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי־און",
|
591 |
+
"אשר־קמטו ולא־עת נהר יוצק יסודם",
|
592 |
+
"האמרים לאל סור ממנו ומה־יפעל שדי למו",
|
593 |
+
"והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני",
|
594 |
+
"יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג־למו",
|
595 |
+
"אם־לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש",
|
596 |
+
"הסכן־נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה",
|
597 |
+
"קח־נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך",
|
598 |
+
"אם־תשוב עד־שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך",
|
599 |
+
"ושית־על־עפר בצר ובצור נחלים אופיר",
|
600 |
+
"והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך",
|
601 |
+
"כי־אז על־שדי תתענג ותשא אל־אלוה פניך",
|
602 |
+
"תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם",
|
603 |
+
"ותגזר־אומר ויקם לך ועל־דרכיך נגה אור",
|
604 |
+
"כי־השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע",
|
605 |
+
"ימלט אי־נקי ונמלט בבר כפיך"
|
606 |
+
],
|
607 |
+
[
|
608 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
609 |
+
"גם־היום מרי שחי ידי כבדה על־אנחתי",
|
610 |
+
"מי־יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד־תכונתו",
|
611 |
+
"אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות",
|
612 |
+
"אדעה מלים יענני ואבינה מה־יאמר לי",
|
613 |
+
"הברב־כח יריב עמדי לא אך־הוא ישם בי",
|
614 |
+
"שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי",
|
615 |
+
"הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא־אבין לו",
|
616 |
+
"שמאול בעשתו ולא־אחז יעטף ימין ולא אראה",
|
617 |
+
"כי־ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא",
|
618 |
+
"באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא־אט",
|
619 |
+
"מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי־פיו",
|
620 |
+
"והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש",
|
621 |
+
"כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו",
|
622 |
+
"על־כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו",
|
623 |
+
"ואל הרך לבי ושדי הבהילני",
|
624 |
+
"כי־לא נצמתי מפני־חשך ומפני כסה־אפל"
|
625 |
+
],
|
626 |
+
[
|
627 |
+
"מדוע משדי לא־נצפנו עתים וידעו [וידעיו] לא־חזו ימיו",
|
628 |
+
"גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו",
|
629 |
+
"חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה",
|
630 |
+
"יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי־ארץ",
|
631 |
+
"הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים",
|
632 |
+
"בשדה בלילו יקצירו [יקצורו] וכרם רשע ילקשו",
|
633 |
+
"ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה",
|
634 |
+
"מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו־צור",
|
635 |
+
"יגזלו משד יתום ועל־עני יחבלו",
|
636 |
+
"ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר",
|
637 |
+
"בין־שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו",
|
638 |
+
"מעיר מתים ינאקו ונפש־חללים תשוע ואלוה לא־ישים תפלה",
|
639 |
+
"המה היו במרדי־אור לא־הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו",
|
640 |
+
"לאור יקום רוצח יקטל־עני ואביון ובלילה יהי כגנב",
|
641 |
+
"ועין נאף שמרה נשף לאמר לא־תשורני עין וסתר פנים ישים",
|
642 |
+
"חתר בחשך בתים יומם חתמו־למו לא־ידעו אור",
|
643 |
+
"כי יחדו בקר למו צלמות כי־יכיר בלהות צלמות",
|
644 |
+
"קל־הוא על־פני־מים תקלל חלקתם בארץ לא־יפנה דרך כרמים",
|
645 |
+
"ציה גם־חם יגזלו מימי־שלג שאול חטאו",
|
646 |
+
"ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא־יזכר ותשבר כעץ עולה",
|
647 |
+
"רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב",
|
648 |
+
"ומשך אבירים בכחו יקום ולא־יאמין בחיין",
|
649 |
+
"יתן־לו לבטח וישען ועיניהו על־דרכיהם",
|
650 |
+
"רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו",
|
651 |
+
"ואם־לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי"
|
652 |
+
],
|
653 |
+
[
|
654 |
+
"ויען בלדד השחי ויאמר",
|
655 |
+
"המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו",
|
656 |
+
"היש מספר לגדודיו ועל־מי לא־יקום אורהו",
|
657 |
+
"ומה־יצדק אנוש עם־אל ומה־יזכה ילוד אשה",
|
658 |
+
"הן עד־ירח ולא יאהיל וכוכבים לא־זכו בעיניו",
|
659 |
+
"אף כי־אנוש רמה ובן־אדם תולעה"
|
660 |
+
],
|
661 |
+
[
|
662 |
+
"ויען איוב ויאמר",
|
663 |
+
"מה־עזרת ללא־כח הושעת זרוע לא־עז",
|
664 |
+
"מה־יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת",
|
665 |
+
"את־מי הגדת מלין ונשמת־מי יצאה ממך",
|
666 |
+
"הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם",
|
667 |
+
"ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון",
|
668 |
+
"נטה צפון על־תהו תלה ארץ על־בלי־מה",
|
669 |
+
"צרר־מים בעביו ולא־נבקע ענן תחתם",
|
670 |
+
"מאחז פני־כסה פרשז עליו עננו",
|
671 |
+
"חק־חג על־פני־מים עד־תכלית אור עם־חשך",
|
672 |
+
"עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו",
|
673 |
+
"בכחו רגע הים ובתובנתו [ובתבונתו] מחץ רהב",
|
674 |
+
"ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח",
|
675 |
+
"הן־אלה קצות דרכו [דרכיו] ומה־שמץ דבר נשמע־בו ורעם גבורתו [גבורותיו] מי יתבונן"
|
676 |
+
],
|
677 |
+
[
|
678 |
+
"ויסף איוב שאת משלו ויאמר",
|
679 |
+
"חי־אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי",
|
680 |
+
"כי־כל־עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי",
|
681 |
+
"אם־תדברנה שפתי עולה ולשוני אם־יהגה רמיה",
|
682 |
+
"חלילה לי אם־אצדיק אתכם עד־אגוע לא־אסיר תמתי ממני",
|
683 |
+
"בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא־יחרף לבבי מימי",
|
684 |
+
"יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול",
|
685 |
+
"כי מה־תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו",
|
686 |
+
"הצעקתו ישמע אל כי־תבוא עליו צרה",
|
687 |
+
"אם־על־שדי יתענג יקרא אלוה בכל־עת",
|
688 |
+
"אורה אתכם ביד־אל אשר עם־שדי לא אכחד",
|
689 |
+
"הן־אתם כלכם חזיתם ולמה־זה הבל תהבלו",
|
690 |
+
"זה חלק־אדם רשע עם־אל ונחלת עריצים משדי יקחו",
|
691 |
+
"אם־ירבו בניו למו־חרב וצאצאיו לא ישבעו־לחם",
|
692 |
+
"שרידו [שרידיו] במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה",
|
693 |
+
"אם־יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש",
|
694 |
+
"יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק",
|
695 |
+
"בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר",
|
696 |
+
"עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו",
|
697 |
+
"תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה",
|
698 |
+
"ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו",
|
699 |
+
"וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח",
|
700 |
+
"ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו"
|
701 |
+
],
|
702 |
+
[
|
703 |
+
"כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו",
|
704 |
+
"ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה",
|
705 |
+
"קץ שם לחשך ולכל־תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות",
|
706 |
+
"פרץ נחל מעם־גר הנשכחים מני־רגל דלו מאנוש נעו",
|
707 |
+
"ארץ ממנה יצא־לחם ותחתיה נהפך כמו־אש",
|
708 |
+
"מקום־ספיר אבניה ועפרת זהב לו",
|
709 |
+
"נתיב לא־ידעו עיט ולא שזפתו עין איה",
|
710 |
+
"לא־הדריכהו בני־שחץ לא־עדה עליו שחל",
|
711 |
+
"בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים",
|
712 |
+
"בצורות יארים בקע וכל־יקר ראתה עינו",
|
713 |
+
"מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור",
|
714 |
+
"והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה",
|
715 |
+
"לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים",
|
716 |
+
"תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי",
|
717 |
+
"לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה",
|
718 |
+
"לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר",
|
719 |
+
"לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז",
|
720 |
+
"ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים",
|
721 |
+
"לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה",
|
722 |
+
"והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה",
|
723 |
+
"ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה",
|
724 |
+
"אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה",
|
725 |
+
"אלהים הבין דרכה והוא ידע את־מקומה",
|
726 |
+
"כי־הוא לקצות־הארץ יביט תחת כל־השמים יראה",
|
727 |
+
"לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה",
|
728 |
+
"בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות",
|
729 |
+
"אז ראה ויספרה הכינה וגם־חקרה",
|
730 |
+
"ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה"
|
731 |
+
],
|
732 |
+
[
|
733 |
+
"ויסף איוב שאת משלו ויאמר",
|
734 |
+
"מי־יתנני כירחי־קדם כימי אלוה ישמרני",
|
735 |
+
"בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך",
|
736 |
+
"כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי",
|
737 |
+
"בעוד שדי עמדי סביבותי נערי",
|
738 |
+
"ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי־שמן",
|
739 |
+
"בצאתי שער עלי־קרת ברחוב אכין מושבי",
|
740 |
+
"ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו",
|
741 |
+
"שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם",
|
742 |
+
"קול־נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה",
|
743 |
+
"כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני",
|
744 |
+
"כי־אמלט עני משוע ויתום ולא־עזר לו",
|
745 |
+
"ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן",
|
746 |
+
"צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי",
|
747 |
+
"עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני",
|
748 |
+
"אב אנכי לאביונים ורב לא־ידעתי אחקרהו",
|
749 |
+
"ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף",
|
750 |
+
"ואמר עם־קני אגוע וכחול ארבה ימים",
|
751 |
+
"שרשי פתוח אלי־מים וטל ילין בקצירי",
|
752 |
+
"כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף",
|
753 |
+
"לי־שמעו ויחלו וידמו למו עצתי",
|
754 |
+
"אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי",
|
755 |
+
"ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש",
|
756 |
+
"אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון",
|
757 |
+
"אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם"
|
758 |
+
],
|
759 |
+
[
|
760 |
+
"ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר־מאסתי אבותם לשית עם־כלבי צאני",
|
761 |
+
"גם־כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח",
|
762 |
+
"בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה",
|
763 |
+
"הקטפים מלוח עלי־שיח ושרש רתמים לחמם",
|
764 |
+
"מן־גו יגרשו יריעו עלימו כגנב",
|
765 |
+
"בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים",
|
766 |
+
"בין־שיחים ינהקו תחת חרול יספחו",
|
767 |
+
"בני־נבל גם־בני בלי־שם נכאו מן־הארץ",
|
768 |
+
"ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה",
|
769 |
+
"תעבוני רחקו מני ומפני לא־חשכו רק",
|
770 |
+
"כי־יתרו [יתרי] פתח ויענני ורסן מפני שלחו",
|
771 |
+
"על־ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם",
|
772 |
+
"נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו",
|
773 |
+
"כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו",
|
774 |
+
"ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי",
|
775 |
+
"ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי־עני",
|
776 |
+
"לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון",
|
777 |
+
"ברב־כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני",
|
778 |
+
"הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר",
|
779 |
+
"אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי",
|
780 |
+
"תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני",
|
781 |
+
"תשאני אל־רוח תרכיבני ותמגגני תשוה [תושיה]",
|
782 |
+
"כי־ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל־חי",
|
783 |
+
"אך לא־בעי ישלח־יד אם־בפידו להן שוע",
|
784 |
+
"אם־לא בכיתי לקשה־יום עגמה נפשי לאביון",
|
785 |
+
"כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל",
|
786 |
+
"מעי רתחו ולא־דמו קדמני ימי־עני",
|
787 |
+
"קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע",
|
788 |
+
"אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה",
|
789 |
+
"עורי שחר מעלי ועצמי־חרה מני־חרב",
|
790 |
+
"ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים"
|
791 |
+
],
|
792 |
+
[
|
793 |
+
"ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על־בתולה",
|
794 |
+
"ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים",
|
795 |
+
"הלא־איד לעול ונכר לפעלי און",
|
796 |
+
"הלא־הוא יראה דרכי וכל־צעדי יספור",
|
797 |
+
"אם־הלכתי עם־שוא ותחש על־מרמה רגלי",
|
798 |
+
"ישקלני במאזני־צדק וידע אלוה תמתי",
|
799 |
+
"אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום",
|
800 |
+
"אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו",
|
801 |
+
"אם־נפתה לבי על־אשה ועל־פתח רעי ארבתי",
|
802 |
+
"תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין",
|
803 |
+
"כי־הוא [היא] זמה והיא [והוא] עון פלילים",
|
804 |
+
"כי אש היא עד־אבדון תאכל ובכל־תבואתי תשרש",
|
805 |
+
"אם־אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי",
|
806 |
+
"ומה אעשה כי־יקום אל וכי־יפקד מה אשיבנו",
|
807 |
+
"הלא־בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד",
|
808 |
+
"אם־אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה",
|
809 |
+
"ואכל פתי לבדי ולא־אכל יתום ממנה",
|
810 |
+
"כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה",
|
811 |
+
"אם־אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון",
|
812 |
+
"אם־לא ברכוני חלצו [חלציו] ומגז כבשי יתחמם",
|
813 |
+
"אם־הניפותי על־יתום ידי כי־אראה בשער עזרתי",
|
814 |
+
"כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר",
|
815 |
+
"כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל",
|
816 |
+
"אם־שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי",
|
817 |
+
"אם־אשמח כי־רב חילי וכי־כביר מצאה ידי",
|
818 |
+
"אם־אראה אור כי יהל וירח יקר הלך",
|
819 |
+
"ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי",
|
820 |
+
"גם־הוא עון פלילי כי־כחשתי לאל ממעל",
|
821 |
+
"אם־אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי־מצאו רע",
|
822 |
+
"ולא־נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו",
|
823 |
+
"אם־לא אמרו מתי אהלי מי־יתן מבשרו לא נשבע",
|
824 |
+
"בחוץ לא־ילין גר דלתי לארח אפתח",
|
825 |
+
"אם־כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני",
|
826 |
+
"כי אערוץ המון רבה ובוז־משפחות יחתני ואדם לא־אצא פתח",
|
827 |
+
"מי יתן־לי שמע לי הן־תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי",
|
828 |
+
"אם־לא על־שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי",
|
829 |
+
"מספר צעדי אגידנו כמו־נגיד אקרבנו",
|
830 |
+
"אם־עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון",
|
831 |
+
"אם־כחה אכלתי בלי־כסף ונפש בעליה הפחתי",
|
832 |
+
"תחת חטה יצא חוח ותחת־שערה באשה תמו דברי איוב"
|
833 |
+
],
|
834 |
+
[
|
835 |
+
"וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את־איוב כי הוא צדיק בעיניו",
|
836 |
+
"ויחר אף אליהוא בן־ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על־צדקו נפשו מאלהים",
|
837 |
+
"ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא־מצאו מענה וירשיעו את־איוב",
|
838 |
+
"ואליהו חכה את־איוב בדברים כי זקנים־המה ממנו לימים",
|
839 |
+
"וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו",
|
840 |
+
"ויען אליהוא בן־ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על־כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם",
|
841 |
+
"אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה",
|
842 |
+
"אכן רוח־היא באנוש ונשמת שדי תבינם",
|
843 |
+
"לא־רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט",
|
844 |
+
"לכן אמרתי שמעה־לי אחוה דעי אף־אני",
|
845 |
+
"הן הוחלתי לדבריכם אזין עד־תבונתיכם עד־תחקרון מלין",
|
846 |
+
"ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם",
|
847 |
+
"פן־תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא־איש",
|
848 |
+
"ולא־ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו",
|
849 |
+
"חתו לא־ענו עוד העתיקו מהם מלים",
|
850 |
+
"והוחלתי כי־לא ידברו כי עמדו לא־ענו עוד",
|
851 |
+
"אענה אף־אני חלקי אחוה דעי אף־אני",
|
852 |
+
"כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני",
|
853 |
+
"הנה־בטני כיין לא־יפתח כאבות חדשים יבקע",
|
854 |
+
"אדברה וירוח־לי אפתח שפתי ואענה",
|
855 |
+
"אל־נא אשא פני־איש ואל־אדם לא אכנה",
|
856 |
+
"כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני"
|
857 |
+
],
|
858 |
+
[
|
859 |
+
"ואולם שמע־נא איוב מלי וכל־דברי האזינה",
|
860 |
+
"הנה־נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי",
|
861 |
+
"ישר־לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו",
|
862 |
+
"רוח־אל עשתני ונשמת שדי תחיני",
|
863 |
+
"אם־תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה",
|
864 |
+
"הן־אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם־אני",
|
865 |
+
"הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא־יכבד",
|
866 |
+
"אך אמרת באזני וקול מלין אשמע",
|
867 |
+
"זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי",
|
868 |
+
"הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו",
|
869 |
+
"ישם בסד רגלי ישמר כל־ארחתי",
|
870 |
+
"הן־זאת לא־צדקת אענך כי־ירבה אלוה מאנוש",
|
871 |
+
"מדוע אליו ריבות כי כל־דבריו לא־יענה",
|
872 |
+
"כי־באחת ידבר־אל ובשתים לא ישורנה",
|
873 |
+
"בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על־אנשים בתנומות עלי משכב",
|
874 |
+
"אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם",
|
875 |
+
"להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה",
|
876 |
+
"יחשך נפשו מני־שחת וחיתו מעבר בשלח",
|
877 |
+
"והוכח במכאוב על־משכבו וריב [ורוב] עצמיו אתן",
|
878 |
+
"וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה",
|
879 |
+
"יכל בשרו מראי ושפי [ושפו] עצמותיו לא ראו",
|
880 |
+
"ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים",
|
881 |
+
"אם־יש עליו מלאך מליץ אחד מני־אלף להגיד לאדם ישרו",
|
882 |
+
"ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר",
|
883 |
+
"רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו",
|
884 |
+
"יעתר אל־אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו",
|
885 |
+
"ישר על־אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא־שוה לי",
|
886 |
+
"פדה נפשי [נפשו] מעבר בשחת וחיתי [וחיתו] באור תראה",
|
887 |
+
"הן־כל־אלה יפעל־אל פעמים שלוש עם־גבר",
|
888 |
+
"להשיב נפשו מני־שחת לאור באור החיים",
|
889 |
+
"הקשב איוב שמע־לי החרש ואנכי אדבר",
|
890 |
+
"אם־יש־מלין השיבני דבר כי־חפצתי צדקך",
|
891 |
+
"אם־אין אתה שמע־לי החרש ואאלפך חכמה"
|
892 |
+
],
|
893 |
+
[
|
894 |
+
"ויען אליהוא ויאמר",
|
895 |
+
"שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי",
|
896 |
+
"כי־אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל",
|
897 |
+
"משפט נבחרה־לנו נדעה בינינו מה־טוב",
|
898 |
+
"כי־אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי",
|
899 |
+
"על־משפטי אכזב אנוש חצי בלי־פשע",
|
900 |
+
"מי־גבר כאיוב ישתה־לעג כמים",
|
901 |
+
"וארח לחברה עם־פעלי און וללכת עם־אנשי־רשע",
|
902 |
+
"כי־אמר לא יסכן־גבר ברצתו עם־אלהים",
|
903 |
+
"לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול",
|
904 |
+
"כי פעל אדם ישלם־לו וכארח איש ימצאנו",
|
905 |
+
"אף־אמנם אל לא־ירשיע ושדי לא־יעות משפט",
|
906 |
+
"מי־פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה",
|
907 |
+
"אם־ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף",
|
908 |
+
"יגוע כל־בשר יחד ואדם על־עפר ישוב",
|
909 |
+
"ואם־בינה שמעה־זאת האזינה לקול מלי",
|
910 |
+
"האף שונא משפט יחבוש ואם־צדיק כביר תרשיע",
|
911 |
+
"האמר למלך בליעל רשע אל־נדיבים",
|
912 |
+
"אשר לא־נשא פני שרים ולא נכר־שוע לפני־דל כי־מעשה ידיו כלם",
|
913 |
+
"רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד",
|
914 |
+
"כי־עיניו על־דרכי־איש וכל־צעדיו יראה",
|
915 |
+
"אין־חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און",
|
916 |
+
"כי לא על־איש ישים עוד להלך אל־אל במשפט",
|
917 |
+
"ירע כבירים לא־חקר ויעמד אחרים תחתם",
|
918 |
+
"לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו",
|
919 |
+
"תחת־רשעים ספקם במקום ראים",
|
920 |
+
"אשר על־כן סרו מאחריו וכל־דרכיו לא השכילו",
|
921 |
+
"להביא עליו צעקת־דל וצעקת עניים ישמע",
|
922 |
+
"והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל־גוי ועל־אדם יחד",
|
923 |
+
"ממלך אדם חנף ממקשי עם",
|
924 |
+
"כי־אל־אל האמר נשאתי לא אחבל",
|
925 |
+
"בלעדי אחזה אתה הרני אם־עול פעלתי לא אסיף",
|
926 |
+
"המעמך ישלמנה כי־מאסת כי־אתה תבחר ולא־אני ומה־ידעת דבר",
|
927 |
+
"אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי",
|
928 |
+
"איוב לא־בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל",
|
929 |
+
"אבי יבחן איוב עד־נצח על־תשבת באנשי־און",
|
930 |
+
"כי יסיף על־חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל"
|
931 |
+
],
|
932 |
+
[
|
933 |
+
"ויען אליהו ויאמר",
|
934 |
+
"הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל",
|
935 |
+
"כי־תאמר מה־יסכן־לך מה־אעיל מחטאתי",
|
936 |
+
"אני אשיבך מלין ואת־רעיך עמך",
|
937 |
+
"הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך",
|
938 |
+
"אם־חטאת מה־תפעל־בו ורבו פשעיך מה־תעשה־לו",
|
939 |
+
"אם־צדקת מה־תתן־לו או מה־מידך יקח",
|
940 |
+
"לאיש־כמוך רשעך ולבן־אדם צדקתך",
|
941 |
+
"מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים",
|
942 |
+
"ולא־אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה",
|
943 |
+
"מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו",
|
944 |
+
"שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים",
|
945 |
+
"אך־שוא לא־ישמע אל ושדי לא ישורנה",
|
946 |
+
"אף כי־תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו",
|
947 |
+
"ועתה כי־אין פקד אפו ולא־ידע בפש מאד",
|
948 |
+
"ואיוב הבל יפצה־פיהו בבלי־דעת מלין יכבר"
|
949 |
+
],
|
950 |
+
[
|
951 |
+
"ויסף אליהוא ויאמר",
|
952 |
+
"כתר־לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים",
|
953 |
+
"אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן־צדק",
|
954 |
+
"כי־אמנם לא־שקר מלי תמים דעות עמך",
|
955 |
+
"הן־אל כביר ולא ימאס כביר כח לב",
|
956 |
+
"לא־יחיה רשע ומשפט עניים יתן",
|
957 |
+
"לא־יגרע מצדיק עיניו ואת־מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו",
|
958 |
+
"ואם־אסורים בזקים ילכדון בחבלי־עני",
|
959 |
+
"ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו",
|
960 |
+
"ויגל אזנם למוסר ויאמר כי־ישבון מאון",
|
961 |
+
"אם־ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים",
|
962 |
+
"ואם־לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו כבלי־דעת",
|
963 |
+
"וחנפי־לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם",
|
964 |
+
"תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים",
|
965 |
+
"יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם",
|
966 |
+
"ואף הסיתך מפי־צר רחב לא־מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן",
|
967 |
+
"ודין־רשע מלאת דין ומשפט יתמכו",
|
968 |
+
"כי־חמה פן־יסיתך בספק ורב־כפר אל־יטך",
|
969 |
+
"היערך שועך לא בצר וכל מאמצי־כח",
|
970 |
+
"אל־תשאף הלילה לעלות עמים תחתם",
|
971 |
+
"השמר אל־תפן אל־און כי־על־זה בחרת מעני",
|
972 |
+
"הן־אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה",
|
973 |
+
"מי־פקד עליו דרכו ומי־אמר פעלת עולה",
|
974 |
+
"זכר כי־תשגיא פעלו אשר שררו אנשים",
|
975 |
+
"כל־אדם חזו־בו אנוש יביט מרחוק",
|
976 |
+
"הן־אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא־חקר",
|
977 |
+
"כי יגרע נטפי־מים יזקו מטר לאדו",
|
978 |
+
"אשר־יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב",
|
979 |
+
"אף אם־יבין מפרשי־עב תשאות סכתו",
|
980 |
+
"הן־פרש עליו אורו ושרשי הים כסה",
|
981 |
+
"כי־בם ידין עמים יתן־אכל למכביר",
|
982 |
+
"על־כפים כסה־אור ויצו עליה במפגיע",
|
983 |
+
"יגיד עליו רעו מקנה אף על־עולה"
|
984 |
+
],
|
985 |
+
[
|
986 |
+
"אף־לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו",
|
987 |
+
"שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא",
|
988 |
+
"תחת־כל־השמים ישרהו ואורו על־כנפות הארץ",
|
989 |
+
"אחריו ישאג־קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי־ישמע קולו",
|
990 |
+
"ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע",
|
991 |
+
"כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו",
|
992 |
+
"ביד־כל־אדם יחתום לדעת כל־אנשי מעשהו",
|
993 |
+
"ותבא חיה במו־ארב ובמעונתיה תשכן",
|
994 |
+
"מן־החדר תבוא סופה וממזרים קרה",
|
995 |
+
"מנשמת־אל יתן־קרח ורחב מים במוצק",
|
996 |
+
"אף־ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו",
|
997 |
+
"והוא מסבות מתהפך בתחבולתו [בתחבולתיו] לפעלם כל אשר יצום על־פני תבל ארצה",
|
998 |
+
"אם־לשבט אם־לארצו אם־לחסד ימצאהו",
|
999 |
+
"האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל",
|
1000 |
+
"התדע בשום־אלוה עליהם והופיע אור עננו",
|
1001 |
+
"התדע על־מפלשי־עב מפלאות תמים דעים",
|
1002 |
+
"אשר־בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום",
|
1003 |
+
"תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק",
|
1004 |
+
"הודיענו מה־נאמר לו לא־נערך מפני־חשך",
|
1005 |
+
"היספר־לו כי אדבר אם־אמר איש כי יבלע",
|
1006 |
+
"ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם",
|
1007 |
+
"מצפון זהב יאתה על־אלוה נורא הוד",
|
1008 |
+
"שדי לא־מצאנהו שגיא־כח ומשפט ורב־צדקה לא יענה",
|
1009 |
+
"לכן יראוהו אנשים לא־יראה כל־חכמי־לב"
|
1010 |
+
],
|
1011 |
+
[
|
1012 |
+
"ויען־יהוה את־איוב מנ הסערה [מן ] [הסערה] ויאמר",
|
1013 |
+
"מי זה מחשיך עצה במלין בלי־דעת",
|
1014 |
+
"אזר־נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני",
|
1015 |
+
"איפה היית ביסדי־ארץ הגד אם־ידעת בינה",
|
1016 |
+
"מי־שם ממדיה כי תדע או מי־נטה עליה קו",
|
1017 |
+
"על־מה א��ניה הטבעו או מי־ירה אבן פנתה",
|
1018 |
+
"ברן־יחד כוכבי בקר ויריעו כל־בני אלהים",
|
1019 |
+
"ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא",
|
1020 |
+
"בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו",
|
1021 |
+
"ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים",
|
1022 |
+
"ואמר עד־פה תבוא ולא תסיף ופא־ישית בגאון גליך",
|
1023 |
+
"המימיך צוית בקר ידעתה שחר [ידעתה] [השחר] מקמו",
|
1024 |
+
"לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה",
|
1025 |
+
"תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש",
|
1026 |
+
"וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר",
|
1027 |
+
"הבאת עד־נבכי־ים ובחקר תהום התהלכת",
|
1028 |
+
"הנגלו לך שערי־מות ושערי צלמות תראה",
|
1029 |
+
"התבננת עד־רחבי־ארץ הגד אם־ידעת כלה",
|
1030 |
+
"אי־זה הדרך ישכן־אור וחשך אי־זה מקמו",
|
1031 |
+
"כי תקחנו אל־גבולו וכי־תבין נתיבות ביתו",
|
1032 |
+
"ידעת כי־אז תולד ומספר ימיך רבים",
|
1033 |
+
"הבאת אל־אצרות שלג ואצרות ברד תראה",
|
1034 |
+
"אשר־חשכתי לעת־צר ליום קרב ומלחמה",
|
1035 |
+
"אי־זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי־ארץ",
|
1036 |
+
"מי־פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות",
|
1037 |
+
"להמטיר על־ארץ לא־איש מדבר לא־אדם בו",
|
1038 |
+
"להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא",
|
1039 |
+
"היש־למטר אב או מי־הוליד אגלי־טל",
|
1040 |
+
"מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו",
|
1041 |
+
"כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו",
|
1042 |
+
"התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח",
|
1043 |
+
"התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם",
|
1044 |
+
"הידעת חקות שמים אם־תשים משטרו בארץ",
|
1045 |
+
"התרים לעב קולך ושפעת־מים תכסך",
|
1046 |
+
"התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו",
|
1047 |
+
"מי־שת בטחות חכמה או מי־נתן לשכוי בינה",
|
1048 |
+
"מי־יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב",
|
1049 |
+
"בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו",
|
1050 |
+
"התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא",
|
1051 |
+
"כי־ישחו במעונות ישבו בסכה למו־ארב",
|
1052 |
+
"מי יכין לערב צידו כי־ילדו [ילדיו] אל־אל ישועו יתעו לבלי־אכל"
|
1053 |
+
],
|
1054 |
+
[
|
1055 |
+
"הידעת עת לדת יעלי־סלע חלל אילות תשמר",
|
1056 |
+
"תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה",
|
1057 |
+
"תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה",
|
1058 |
+
"יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא־שבו למו",
|
1059 |
+
"מי־שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח",
|
1060 |
+
"אשר־שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה",
|
1061 |
+
"ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע",
|
1062 |
+
"יתור הרים מרעהו ואחר כל־ירוק ידרוש",
|
1063 |
+
"היאבה רים עבדך אם־ילין על־אבוסך",
|
1064 |
+
"התקשר־רים בתלם עבתו אם־ישדד עמקים אחריך",
|
1065 |
+
"התבטח־בו כי־רב כחו ותעזב אליו יגיעך",
|
1066 |
+
"התאמין בו כי־ישוב [ישיב] זרעך וגרנך יאסף",
|
1067 |
+
"כנף־רננים נעלסה אם־אברה חסידה ונצה",
|
1068 |
+
"כי־תעזב לארץ בציה ועל־עפר תחמם",
|
1069 |
+
"ותשכח כי־רגל תזורה וחית השדה תדושה",
|
1070 |
+
"הקשיח בניה ללא־לה לריק יגיעה בלי־פחד",
|
1071 |
+
"כי־השה אלוה חכמה ולא־חלק לה בבינה",
|
1072 |
+
"כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו",
|
1073 |
+
"התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה",
|
1074 |
+
"התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה",
|
1075 |
+
"יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת־נשק",
|
1076 |
+
"ישחק לפחד ולא יחת ולא־ישוב מפני־חרב",
|
1077 |
+
"עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון",
|
1078 |
+
"ברעש ורגז יגמא־ארץ ולא־יאמין כי־קול שופר",
|
1079 |
+
"בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה",
|
1080 |
+
"המבינתך יאבר־נץ יפרש כנפו [כנפיו] לתימן",
|
1081 |
+
"אם־על־פיך יגביה נשר וכי ירים קנו",
|
1082 |
+
"סלע ישכן ויתלנן על־שן־סלע ומצודה",
|
1083 |
+
"משם חפר־אכל למרחוק עיניו יביטו",
|
1084 |
+
"ואפרחו [ואפרחיו] יעלעו־דם ובאשר חללים שם הוא"
|
1085 |
+
],
|
1086 |
+
[
|
1087 |
+
"ויען יהוה את־איוב ויאמר",
|
1088 |
+
"הרב עם־שדי יסור מוכיח אלוה יעננה",
|
1089 |
+
"ויען איוב את־יהוה ויאמר",
|
1090 |
+
"הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו־פי",
|
1091 |
+
"אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף",
|
1092 |
+
"ויען־יהוה את־איוב מנ סערה [מן ] [סערה] ויאמר",
|
1093 |
+
"אזר־נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני",
|
1094 |
+
"האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק",
|
1095 |
+
"ואם־זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם",
|
1096 |
+
"עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש",
|
1097 |
+
"הפץ עברות אפך וראה כל־גאה והשפילהו",
|
1098 |
+
"ראה כל־גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם",
|
1099 |
+
"טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון",
|
1100 |
+
"וגם־אני אודך כי־תושע לך ימינך",
|
1101 |
+
"הנה־נא בהמות אשר־עשיתי עמך חציר כבקר יאכל",
|
1102 |
+
"הנה־נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו",
|
1103 |
+
"יחפץ זנבו כמו־ארז גידי פחדו [פחדיו] ישרגו",
|
1104 |
+
"עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל",
|
1105 |
+
"הוא ראשית דרכי־אל העשו יגש חרבו",
|
1106 |
+
"כי־בול הרים ישאו־לו וכל־חית השדה ישחקו־שם",
|
1107 |
+
"תחת־צאלים ישכב בסתר קנה ובצה",
|
1108 |
+
"יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי־נחל",
|
1109 |
+
"הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי־יגיח ירדן אל־פיהו",
|
1110 |
+
"בעיניו יקחנו במוקשים ינקב־אף",
|
1111 |
+
"תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו",
|
1112 |
+
"התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו",
|
1113 |
+
"הירבה אליך תחנונים אם־ידבר אליך רכות",
|
1114 |
+
"היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם",
|
1115 |
+
"התשחק־בו כצפור ותקשרנו לנערותיך",
|
1116 |
+
"יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים",
|
1117 |
+
"התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו",
|
1118 |
+
"שים־עליו כפך זכר מלחמה אל־תוסף"
|
1119 |
+
],
|
1120 |
+
[
|
1121 |
+
"הן־תחלתו נכזבה הגם אל־מראיו יטל",
|
1122 |
+
"לא־אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב",
|
1123 |
+
"מי הקדימני ואשלם תחת כל־השמים לי־הוא",
|
1124 |
+
"לא־[לו־] אחריש בדיו ודבר־גבורות וחין ערכו",
|
1125 |
+
"מי־גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא",
|
1126 |
+
"דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה",
|
1127 |
+
"גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר",
|
1128 |
+
"אחד באחד יגשו ורוח לא־יבוא ביניהם",
|
1129 |
+
"איש־באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו",
|
1130 |
+
"עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי־שחר",
|
1131 |
+
"מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו",
|
1132 |
+
"מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן",
|
1133 |
+
"נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא",
|
1134 |
+
"בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה",
|
1135 |
+
"מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל־ימוט",
|
1136 |
+
"לבו יצוק כמו־אבן ויצוק כפלח תחתית",
|
1137 |
+
"משתו יגורו אלים משברים יתחטאו",
|
1138 |
+
"משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה",
|
1139 |
+
"יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה",
|
1140 |
+
"לא־יבריחנו בן־קשת לקש נהפכו־לו אבני־קלע",
|
1141 |
+
"כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון",
|
1142 |
+
"תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי־טיט",
|
1143 |
+
"ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה",
|
1144 |
+
"אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה",
|
1145 |
+
"אין־על־עפר משלו העשו לבלי־חת",
|
1146 |
+
"את־כל־גבה יראה הוא מלך על־כל־בני־שחץ"
|
1147 |
+
],
|
1148 |
+
[
|
1149 |
+
"ויען איוב את־יהוה ויאמר",
|
1150 |
+
"ידעת [ידעתי] כי־כל תוכל ולא־יבצר ממך מזמה",
|
1151 |
+
"מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע",
|
1152 |
+
"שמע־נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני",
|
1153 |
+
"לשמע־אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך",
|
1154 |
+
"על־כן אמאס ונחמתי על־עפר ואפר",
|
1155 |
+
"ויהי אחר דבר יהוה את־הדברים האלה אל־איוב ויאמר יהוה אל־אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב",
|
1156 |
+
"ועתה קחו־לכם שבעה־פרים ושבעה אילים ולכו אל־עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם־פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב",
|
1157 |
+
"וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את־פני איוב",
|
1158 |
+
"ויהוה שב את־שבית [שבות] איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את־כל־אשר לאיוב למשנה",
|
1159 |
+
"ויבאו אליו כל־אחיו וכל־אחיתיו [אחיותיו] וכל־ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל־הרעה אשר־הביא יהוה עליו ויתנו־לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד",
|
1160 |
+
"ויהוה ברך את־אחרית איוב מראשתו ויהי־לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף־צמד בקר ואלף אתונות",
|
1161 |
+
"ויהי־לו שבענה בנים ושלוש בנות",
|
1162 |
+
"ויקרא שם־האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך",
|
1163 |
+
"ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל־הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם",
|
1164 |
+
"ויחי איוב אחרי־זאת מאה וארבעים שנה וירא [ויראה] את־בניו ואת־בני בניו ארבעה דרות",
|
1165 |
+
"וימת איוב זקן ושבע ימים"
|
1166 |
+
]
|
1167 |
+
],
|
1168 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
1169 |
+
"heTitle": "איוב",
|
1170 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
1171 |
+
"categories": [
|
1172 |
+
"Tanakh",
|
1173 |
+
"Writings"
|
1174 |
+
]
|
1175 |
+
}
|
resources/texts/30.json
ADDED
@@ -0,0 +1,154 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "SongOfSongs",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"שיר השירים אשר לשלמה",
|
15 |
+
"ישקני מנשיקות פיהו כי־טובים דדיך מיין",
|
16 |
+
"לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על־כן עלמות אהבוך",
|
17 |
+
"משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך",
|
18 |
+
"שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה",
|
19 |
+
"אל־תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו־בי שמני נטרה את־הכרמים כרמי שלי לא נטרתי",
|
20 |
+
"הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך",
|
21 |
+
"אם־לא תדעי לך היפה בנשים צאי־לך בעקבי הצאן ורעי את־גדיתיך על משכנות הרעים",
|
22 |
+
"לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי",
|
23 |
+
"נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים",
|
24 |
+
"תורי זהב נעשה־לך עם נקדות הכסף",
|
25 |
+
"עד־שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו",
|
26 |
+
"צרור המר דודי לי בין שדי ילין",
|
27 |
+
"אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי",
|
28 |
+
"הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים",
|
29 |
+
"הנך יפה דודי אף נעים אף־ערשנו רעננה",
|
30 |
+
"קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"אני חבצלת השרון שושנת העמקים",
|
34 |
+
"כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות",
|
35 |
+
"כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי",
|
36 |
+
"הביאני אל־בית היין ודגלו עלי אהבה",
|
37 |
+
"סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי־חולת אהבה אני",
|
38 |
+
"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני",
|
39 |
+
"השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ",
|
40 |
+
"קול דודי הנה־זה בא מדלג על־ההרים מקפץ על־הגבעות",
|
41 |
+
"דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה־זה עומד אחר כתלנו משגיח מן־החלנות מציץ מן־החרכים",
|
42 |
+
"ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי־לך",
|
43 |
+
"כי־הנה הסתו [הסתיו] עבר הגשם חלף הלך לו",
|
44 |
+
"הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו",
|
45 |
+
"התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי [לך] רעיתי יפתי ולכי־לך",
|
46 |
+
"יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את־מראיך השמיעיני את־קולך כי־קולך ערב ומראיך נאוה",
|
47 |
+
"אחזו־לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר",
|
48 |
+
"דודי לי ואני לו הרעה בשושנים",
|
49 |
+
"עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה־לך דודי לצבי או לעפר האילים על־הרי בתר"
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"על־משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו",
|
53 |
+
"אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו",
|
54 |
+
"מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם",
|
55 |
+
"כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד־שהביאתיו אל־בית אמי ואל־חדר הורתי",
|
56 |
+
"השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ",
|
57 |
+
"מי זאת עלה מן־המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל",
|
58 |
+
"הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל",
|
59 |
+
"כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על־ירכו מפחד בלילות",
|
60 |
+
"אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון",
|
61 |
+
"עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם",
|
62 |
+
"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה־לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו"
|
63 |
+
],
|
64 |
+
[
|
65 |
+
"הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד",
|
66 |
+
"שניך כעדר הקצובות שעלו מן־הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם",
|
67 |
+
"כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך",
|
68 |
+
"כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים",
|
69 |
+
"שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים",
|
70 |
+
"עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל־הר המור ואל־גבעת הלבונה",
|
71 |
+
"כלך יפה רעיתי ומום אין בך",
|
72 |
+
"אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים",
|
73 |
+
"לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד [באחת] מעיניך באחד ענק מצורניך",
|
74 |
+
"מה־יפו דדיך אחתי כלה מה־טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל־בשמים",
|
75 |
+
"נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון",
|
76 |
+
"גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום",
|
77 |
+
"שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם־נרדים",
|
78 |
+
"נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל־עצי לבונה מר ואהלות עם כל־ראשי בשמים",
|
79 |
+
"מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן־לבנון",
|
80 |
+
"עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו"
|
81 |
+
],
|
82 |
+
[
|
83 |
+
"באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם־בשמי אכלתי יערי עם־דבשי שתיתי ייני עם־חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים",
|
84 |
+
"אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי־לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא־טל קוצותי רסיסי לילה",
|
85 |
+
"פשטתי את־כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את־רגלי איככה אטנפם",
|
86 |
+
"דודי שלח ידו מן־החר ומעי המו עליו",
|
87 |
+
"קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו־מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול",
|
88 |
+
"פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני",
|
89 |
+
"מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את־רדידי מעלי שמרי החמות",
|
90 |
+
"השבעתי אתכם בנות ירושלם אם־תמצאו את־דודי מה־תגידו לו שחולת אהבה אני",
|
91 |
+
"מה־דודך מדוד היפה בנשים מה־דודך מדוד שככה השבעתנו",
|
92 |
+
"דודי צח ואדום דגול מרבבה",
|
93 |
+
"ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב",
|
94 |
+
"עיניו כיונים על־אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על־מלאת",
|
95 |
+
"לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר",
|
96 |
+
"ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים",
|
97 |
+
"שוקיו עמודי שש מיסדים על־אדני־פז מראהו כלבנון בחור כארזים",
|
98 |
+
"חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם"
|
99 |
+
],
|
100 |
+
[
|
101 |
+
"אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך",
|
102 |
+
"דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים",
|
103 |
+
"אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים",
|
104 |
+
"יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות",
|
105 |
+
"הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן־הגלעד",
|
106 |
+
"שניך כעדר הרחלים שעלו מן־הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם",
|
107 |
+
"כפלח ה��מון רקתך מבעד לצמתך",
|
108 |
+
"ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר",
|
109 |
+
"אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה",
|
110 |
+
"מי־זאת הנשקפה כמו־שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות",
|
111 |
+
"אל־גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים",
|
112 |
+
"לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי־נדיב"
|
113 |
+
],
|
114 |
+
[
|
115 |
+
"שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה־בך מה־תחזו בשולמית כמחלת המחנים",
|
116 |
+
"מה־יפו פעמיך בנעלים בת־נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן",
|
117 |
+
"שררך אגן הסהר אל־יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים",
|
118 |
+
"שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה",
|
119 |
+
"צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על־שער בת־רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק",
|
120 |
+
"ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים",
|
121 |
+
"מה־יפית ומה־נעמת אהבה בתענוגים",
|
122 |
+
"זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות",
|
123 |
+
"אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו־נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים",
|
124 |
+
"וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים",
|
125 |
+
"אני לדודי ועלי תשוקתו",
|
126 |
+
"לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים",
|
127 |
+
"נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את־דדי לך",
|
128 |
+
"הדודאים נתנו־ריח ועל־פתחינו כל־מגדים חדשים גם־ישנים דודי צפנתי לך"
|
129 |
+
],
|
130 |
+
[
|
131 |
+
"מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא־יבוזו לי",
|
132 |
+
"אנהגך אביאך אל־בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני",
|
133 |
+
"שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני",
|
134 |
+
"השבעתי אתכם בנות ירושלם מה־תעירו ומה־תעררו את־האהבה עד שתחפץ",
|
135 |
+
"מי זאת עלה מן־המדבר מתרפקת על־דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך",
|
136 |
+
"שימני כחותם על־לבך כחותם על־זרועך כי־עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה",
|
137 |
+
"מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוה אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו",
|
138 |
+
"אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה־נעשה לאחתנו ביום שידבר־בה",
|
139 |
+
"אם־חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם־דלת היא נצור עליה לוח ארז",
|
140 |
+
"אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום",
|
141 |
+
"כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את־הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף",
|
142 |
+
"כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את־פריו",
|
143 |
+
"היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני",
|
144 |
+
"ברח דודי ודמה־לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים"
|
145 |
+
]
|
146 |
+
],
|
147 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
148 |
+
"heTitle": "שיר השירים",
|
149 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
150 |
+
"categories": [
|
151 |
+
"Tanakh",
|
152 |
+
"Writings"
|
153 |
+
]
|
154 |
+
}
|
resources/texts/31.json
ADDED
@@ -0,0 +1,114 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Ruth",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו",
|
15 |
+
"ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם",
|
16 |
+
"וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה",
|
17 |
+
"וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים",
|
18 |
+
"וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה",
|
19 |
+
"ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם",
|
20 |
+
"ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה",
|
21 |
+
"ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה [יעש] יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי",
|
22 |
+
"יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה",
|
23 |
+
"ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך",
|
24 |
+
"ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים",
|
25 |
+
"שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים",
|
26 |
+
"הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה",
|
27 |
+
"ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה",
|
28 |
+
"ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך",
|
29 |
+
"ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי",
|
30 |
+
"באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך",
|
31 |
+
"ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה",
|
32 |
+
"ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי",
|
33 |
+
"ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד",
|
34 |
+
"אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי",
|
35 |
+
"ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים"
|
36 |
+
],
|
37 |
+
[
|
38 |
+
"ולנעמי מידע [מודע] לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז",
|
39 |
+
"ותאמר רות המואביה אל־נעמי אלכה־נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא־חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי",
|
40 |
+
"ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך",
|
41 |
+
"והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה",
|
42 |
+
"ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת",
|
43 |
+
"ויען הנער הנצב על־הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם־נעמי משדה מואב",
|
44 |
+
"ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד־עתה זה שבתה הבית מעט",
|
45 |
+
"ויאמר בעז אל־רות הלוא שמעת בתי אל־תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם־נערתי",
|
46 |
+
"עיניך בשדה אשר־יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את־הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים",
|
47 |
+
"ותפל על־פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה",
|
48 |
+
"ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר־עשית את־חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל־עם אשר לא־ידעת תמול שלשום",
|
49 |
+
"ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר־באת לחסות תחת־כנפיו",
|
50 |
+
"ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך",
|
51 |
+
"ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן־הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט־לה קלי ותאכל ותשבע ותתר",
|
52 |
+
"ותקם ללקט ויצו בעז את־נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה",
|
53 |
+
"וגם של־תשלו לה מן־הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו־בה",
|
54 |
+
"ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את אשר־לקטה ויהי כאיפה שערים",
|
55 |
+
"ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר־לקטה ותוצא ותתן־לה את אשר־הותרה משבעה",
|
56 |
+
"ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז",
|
57 |
+
"ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא־עזב חסדו את־החיים ואת־המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא",
|
58 |
+
"ותאמר רות המואביה גם כי־אמר אלי עם־הנערים אשר־לי תדבקין עד אם־כלו את כל־הקציר אשר־לי",
|
59 |
+
"ותאמר נעמי אל־רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נערותיו ולא יפגעו־בך בשדה אחר",
|
60 |
+
"ותדבק בנערות בעז ללקט עד־כלות קציר־השערים וקציר החטים ותשב את־חמותה"
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך",
|
64 |
+
"ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן השערים הלילה",
|
65 |
+
"ורחצת וסכת ושמת שמלתך [שמלתיך] עליך וירדתי [וירדת] הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות",
|
66 |
+
"ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין",
|
67 |
+
"ותאמר אליה כל אשר־תאמרי [אלי] אעשה",
|
68 |
+
"ותרד הגרן ותעש ככל אשר־צותה חמותה",
|
69 |
+
"ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב",
|
70 |
+
"ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו",
|
71 |
+
"ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה",
|
72 |
+
"ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־לכת אחרי הבחורים אם־דל ואם־עשיר",
|
73 |
+
"ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי אשת חיל את",
|
74 |
+
"ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני",
|
75 |
+
"ליני הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר",
|
76 |
+
"ותשכב מרגלתו [מרגלותיו] עד־הבקר ותקם בטרום [בטרם] יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־יודע כי־באה האשה הגרן",
|
77 |
+
"ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים וישת עליה ויבא העיר",
|
78 |
+
"ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה האיש",
|
79 |
+
"ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר [אלי] אל־תבואי ריקם אל־חמותך",
|
80 |
+
"ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־כלה הדבר היום"
|
81 |
+
],
|
82 |
+
[
|
83 |
+
"ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבה־פה פלני אלמני ויסר וישב",
|
84 |
+
"ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו",
|
85 |
+
"ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב",
|
86 |
+
"ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי ואדע [ואדעה] כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל",
|
87 |
+
"ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת קניתי [קניתה] להקים שם־המת על־נחלתו",
|
88 |
+
"ויאמר הגאל לא אוכל לגאול־[לגאל־] לי פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאל",
|
89 |
+
"וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל",
|
90 |
+
"ויאמר הגאל לבעז קנה־לך וישלף נעלו",
|
91 |
+
"ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך ואת כל־אשר לכליון ומחלון מיד נעמי",
|
92 |
+
"וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום",
|
93 |
+
"ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־שם בבית לחם",
|
94 |
+
"ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה לך מן־הנערה הזאת",
|
95 |
+
"ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן",
|
96 |
+
"ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל",
|
97 |
+
"והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך אשר־אהבתך ילדתו אשר־היא טובה לך משבעה בנים",
|
98 |
+
"ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת",
|
99 |
+
"ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי־ישי אבי דוד",
|
100 |
+
"ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את־חצרון",
|
101 |
+
"וחצרון הוליד את־רם ורם הוליד את־עמינדב",
|
102 |
+
"ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה",
|
103 |
+
"ושלמון הוליד את־בעז ובעז הוליד את־עובד",
|
104 |
+
"ועבד הוליד את־ישי וישי הוליד את־דוד"
|
105 |
+
]
|
106 |
+
],
|
107 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
108 |
+
"heTitle": "רות",
|
109 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
110 |
+
"categories": [
|
111 |
+
"Tanakh",
|
112 |
+
"Writings"
|
113 |
+
]
|
114 |
+
}
|
resources/texts/32.json
ADDED
@@ -0,0 +1,185 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Lamentations",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס",
|
15 |
+
"בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין־לה מנחם מכל־אהביה כל־רעיה בגדו בה היו לה לאיבים",
|
16 |
+
"גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השיגוה בין המצרים",
|
17 |
+
"דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה",
|
18 |
+
"היו צריה לראש איביה שלו כי־יהוה הוגה על רב־פשעיה עולליה הלכו שבי לפני־צר",
|
19 |
+
"ויצא מן־בת־[מבת־] ציון כל־הדרה היו שריה כאילים לא־מצאו מרעה וילכו בלא־כח לפני רודף",
|
20 |
+
"זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה",
|
21 |
+
"חטא חטאה ירושלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשב אחור",
|
22 |
+
"טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את־עניי כי הגדיל אויב",
|
23 |
+
"ידו פרש צר על כל־מחמדיה כי־ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא־יבאו בקהל לך",
|
24 |
+
"כל־עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם [מחמדיהם] באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה",
|
25 |
+
"לוא אליכם כל־עברי דרך הביטו וראו אם־יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו",
|
26 |
+
"ממרום שלח־אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל־היום דוה",
|
27 |
+
"נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על־צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא־אוכל קום",
|
28 |
+
"סלה כל־אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת־יהודה",
|
29 |
+
"על־אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי־רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב",
|
30 |
+
"פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם",
|
31 |
+
"צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו־נא כל־עמים [העמים] וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי",
|
32 |
+
"קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשו אכל למו וישיבו את־נפשם",
|
33 |
+
"ראה יהוה כי־צר־לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה־חרב בבית כמות",
|
34 |
+
"שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום־קראת ויהיו כמוני",
|
35 |
+
"תבא כל־רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל־פשעי כי־רבות אנחתי ולבי דוי"
|
36 |
+
],
|
37 |
+
[
|
38 |
+
"איכה יעיב באפו אדני את־בת־ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא־זכר הדם־רגליו ביום אפו",
|
39 |
+
"בלע אדני לא [ולא] חמל את כל־נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת־יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה",
|
40 |
+
"גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב",
|
41 |
+
"דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו",
|
42 |
+
"היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל־ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת־יהודה תאניה ואניה",
|
43 |
+
"ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם־אפו מלך וכהן",
|
44 |
+
"זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד־אויב חומת ��רמנותיה קול נתנו בבית־יהוה כיום מועד",
|
45 |
+
"חשב יהוה להשחית חומת בת־ציון נטה קו לא־השיב ידו מבלע ויאבל־חל וחומה יחדו אמללו",
|
46 |
+
"טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מיהוה",
|
47 |
+
"ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם",
|
48 |
+
"כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה",
|
49 |
+
"לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל־חיק אמתם",
|
50 |
+
"מה־אעידך מה אדמה־לך הבת ירושלם מה אשוה־לך ואנחמך בתולת בת־ציון כי־גדול כים שברך מי ירפא־לך",
|
51 |
+
"נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא־גלו על־עונך להשיב שביתך [שבותך] ויחזו לך משאות שוא ומדוחים",
|
52 |
+
"ספקו עליך כפים כל־עברי דרך שרקו וינעו ראשם על־בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל־הארץ",
|
53 |
+
"פצו עליך פיהם כל־אויביך שרקו ויחרקו־שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו",
|
54 |
+
"עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי־קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך",
|
55 |
+
"צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך",
|
56 |
+
"קומי רני בליל [בלילה] לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על־נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל־חוצות",
|
57 |
+
"ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא",
|
58 |
+
"שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת",
|
59 |
+
"תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף־יהוה פליט ושריד אשר־טפחתי ורביתי איבי כלם"
|
60 |
+
],
|
61 |
+
[
|
62 |
+
"אני הגבר ראה עני בשבט עברתו",
|
63 |
+
"אותי נהג וילך חשך ולא־אור",
|
64 |
+
"אך בי ישב יהפך ידו כל־היום",
|
65 |
+
"בלה בשרי ועורי שבר עצמותי",
|
66 |
+
"בנה עלי ויקף ראש ותלאה",
|
67 |
+
"במחשכים הושיבני כמתי עולם",
|
68 |
+
"גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי",
|
69 |
+
"גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי",
|
70 |
+
"גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה",
|
71 |
+
"דב ארב הוא לי אריה [ארי] במסתרים",
|
72 |
+
"דרכי סורר ויפשחני שמני שמם",
|
73 |
+
"דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ",
|
74 |
+
"הביא בכליותי בני אשפתו",
|
75 |
+
"הייתי שחק לכל־עמי נגינתם כל־היום",
|
76 |
+
"השביעני במרורים הרוני לענה",
|
77 |
+
"ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר",
|
78 |
+
"ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה",
|
79 |
+
"ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה",
|
80 |
+
"זכר־עניי ומרודי לענה וראש",
|
81 |
+
"זכור תזכור ותשיח [ותשוח] עלי נפשי",
|
82 |
+
"זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל",
|
83 |
+
"חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו",
|
84 |
+
"חדשים לבקרים רבה אמונתך",
|
85 |
+
"חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו",
|
86 |
+
"טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו",
|
87 |
+
"טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה",
|
88 |
+
"טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו",
|
89 |
+
"ישב בדד וידם כי נטל עליו",
|
90 |
+
"יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה",
|
91 |
+
"יתן למכהו לחי ישבע בחרפה",
|
92 |
+
"כי לא יזנח לעולם אדני",
|
93 |
+
"כי אם־הוגה ורחם כרב חסדו [חסדיו]",
|
94 |
+
"כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש",
|
95 |
+
"לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ",
|
96 |
+
"להטות משפט־גבר נגד פני עליון",
|
97 |
+
"לעות אדם בריבו אדני לא ראה",
|
98 |
+
"מי זה אמר ותהי אדני לא צוה",
|
99 |
+
"מפי עליון לא תצא הרעות והטוב",
|
100 |
+
"מה־יתאונן אדם חי גבר על־חטאו [חטאיו]",
|
101 |
+
"נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה",
|
102 |
+
"נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים",
|
103 |
+
"נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת",
|
104 |
+
"סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת",
|
105 |
+
"סכותה בענן לך מעבור תפלה",
|
106 |
+
"סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים",
|
107 |
+
"פצו עלינו פיהם כל־איבינו",
|
108 |
+
"פחד ופחת היה לנו השאת והשבר",
|
109 |
+
"פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי",
|
110 |
+
"עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות",
|
111 |
+
"עד־ישקיף וירא יהוה משמים",
|
112 |
+
"עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי",
|
113 |
+
"צוד צדוני כצפור איבי חנם",
|
114 |
+
"צמתו בבור חיי וידו־אבן בי",
|
115 |
+
"צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי",
|
116 |
+
"קראתי שמך יהוה מבור תחתיות",
|
117 |
+
"קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי",
|
118 |
+
"קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא",
|
119 |
+
"רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי",
|
120 |
+
"ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי",
|
121 |
+
"ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי",
|
122 |
+
"שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי",
|
123 |
+
"שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום",
|
124 |
+
"שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם",
|
125 |
+
"תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם",
|
126 |
+
"תתן להם מגנת־לב תאלתך להם",
|
127 |
+
"תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה"
|
128 |
+
],
|
129 |
+
[
|
130 |
+
"איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני־קדש בראש כל־חוצות",
|
131 |
+
"בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר",
|
132 |
+
"גם־תנין [תנים] חלצו שד היניקו גוריהן בת־עמי לאכזר כי ענים [כיענים] במדבר",
|
133 |
+
"דבק לשון יונק אל־חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם",
|
134 |
+
"האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות",
|
135 |
+
"ויגדל עון בת־עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו־רגע ולא־חלו בה ידים",
|
136 |
+
"זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם",
|
137 |
+
"חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ",
|
138 |
+
"טובים היו חללי־חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי",
|
139 |
+
"ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת־עמי",
|
140 |
+
"כלה יהוה את־חמתו שפך חרון אפו ויצת־אש בציון ותאכל יסודתיה",
|
141 |
+
"לא האמינו מלכי־ארץ וכל [כל] ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם",
|
142 |
+
"מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים",
|
143 |
+
"נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם",
|
144 |
+
"סורו טמא קראו למו סורו סורו אל־תגעו כי נצו גם־נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור",
|
145 |
+
"פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים [וזקנים] לא חננו",
|
146 |
+
"עודינה [עודינו] תכלינה עינינו אל־עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל־גוי לא יושע",
|
147 |
+
"צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי־בא קצינו",
|
148 |
+
"קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו",
|
149 |
+
"רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים",
|
150 |
+
"שישי ושמחי בת־אדום יושבתי [יושבת] בארץ עוץ גם־עליך תעבר־כוס תשכרי ותתערי",
|
151 |
+
"תם־עונך בת־ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת־אדום גלה על־חטאתיך"
|
152 |
+
],
|
153 |
+
[
|
154 |
+
"זכר יהוה מה־היה ��נו הביט [הביטה] וראה את־חרפתנו",
|
155 |
+
"נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים",
|
156 |
+
"יתומים היינו אין [ואין] אב אמתינו כאלמנות",
|
157 |
+
"מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו",
|
158 |
+
"על צוארנו נרדפנו יגענו לא [ולא] הונח לנו",
|
159 |
+
"מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם",
|
160 |
+
"אבתינו חטאו אינם [ואינם] אנחנו [ואנחנו] עונתיהם סבלנו",
|
161 |
+
"עבדים משלו בנו פרק אין מידם",
|
162 |
+
"בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר",
|
163 |
+
"עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב",
|
164 |
+
"נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה",
|
165 |
+
"שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו",
|
166 |
+
"בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו",
|
167 |
+
"זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם",
|
168 |
+
"שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו",
|
169 |
+
"נפלה עטרת ראשנו אוי־נא לנו כי חטאנו",
|
170 |
+
"על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשכו עינינו",
|
171 |
+
"על הר־ציון ששמם שועלים הלכו־בו",
|
172 |
+
"אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור",
|
173 |
+
"למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים",
|
174 |
+
"השיבנו יהוה אליך ונשוב [ונשובה] חדש ימינו כקדם",
|
175 |
+
"כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד"
|
176 |
+
]
|
177 |
+
],
|
178 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
179 |
+
"heTitle": "איכה",
|
180 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
181 |
+
"categories": [
|
182 |
+
"Tanakh",
|
183 |
+
"Writings"
|
184 |
+
]
|
185 |
+
}
|
resources/texts/33.json
ADDED
@@ -0,0 +1,267 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Ecclesiastes",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דברי קהלת בן־דוד מלך בירושלם",
|
15 |
+
"הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל",
|
16 |
+
"מה־יתרון לאדם בכל־עמלו שיעמל תחת השמש",
|
17 |
+
"דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת",
|
18 |
+
"וזרח השמש ובא השמש ואל־מקומו שואף זורח הוא שם",
|
19 |
+
"הולך אל־דרום וסובב אל־צפון סובב סבב הולך הרוח ועל־סביבתיו שב הרוח",
|
20 |
+
"כל־הנחלים הלכים אל־הים והים איננו מלא אל־מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת",
|
21 |
+
"כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע",
|
22 |
+
"מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש",
|
23 |
+
"יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו",
|
24 |
+
"אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה",
|
25 |
+
"אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם",
|
26 |
+
"ונתתי את־לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל־אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו",
|
27 |
+
"ראיתי את־כל־המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח",
|
28 |
+
"מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות",
|
29 |
+
"דברתי אני עם־לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל־אשר־היה לפני על־ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת",
|
30 |
+
"ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם־זה הוא רעיון רוח",
|
31 |
+
"כי ברב חכמה רב־כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב"
|
32 |
+
],
|
33 |
+
[
|
34 |
+
"אמרתי אני בלבי לכה־נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם־הוא הבל",
|
35 |
+
"לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה־זה עשה",
|
36 |
+
"תרתי בלבי למשוך ביין את־בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר־אראה אי־זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם",
|
37 |
+
"הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים",
|
38 |
+
"עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל־פרי",
|
39 |
+
"עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים",
|
40 |
+
"קניתי עבדים ושפחות ובני־בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם",
|
41 |
+
"כנסתי לי גם־כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות",
|
42 |
+
"וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי",
|
43 |
+
"וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי",
|
44 |
+
"ופניתי אני בכל־מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש",
|
45 |
+
"ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר־כבר עשוהו",
|
46 |
+
"וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך",
|
47 |
+
"החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם־אני שמקרה אחד יקרה את־כלם",
|
48 |
+
"ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם־אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם־זה הבל",
|
49 |
+
"כי אין זכרון לחכם עם־הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם־הכסיל",
|
50 |
+
"ושנאתי את־החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי־הכל הבל ורעות רוח",
|
51 |
+
"ושנאתי אני את־כל־עמלי שאני עמל תחת הש��ש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי",
|
52 |
+
"ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל־עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם־זה הבל",
|
53 |
+
"וסבותי אני ליאש את־לבי על כל־העמל שעמלתי תחת השמש",
|
54 |
+
"כי־יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל־בו יתננו חלקו גם־זה הבל ורעה רבה",
|
55 |
+
"כי מה־הוה לאדם בכל־עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש",
|
56 |
+
"כי כל־ימיו מכאבים וכעס ענינו גם־בלילה לא־שכב לבו גם־זה הבל הוא",
|
57 |
+
"אין־טוב באדם שיאכל ושתה והראה את־נפשו טוב בעמלו גם־זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא",
|
58 |
+
"כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני",
|
59 |
+
"כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח"
|
60 |
+
],
|
61 |
+
[
|
62 |
+
"לכל זמן ועת לכל־חפץ תחת השמים",
|
63 |
+
"עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע",
|
64 |
+
"עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות",
|
65 |
+
"עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד",
|
66 |
+
"עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק",
|
67 |
+
"עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך",
|
68 |
+
"עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר",
|
69 |
+
"עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום",
|
70 |
+
"מה־יתרון העושה באשר הוא עמל",
|
71 |
+
"ראיתי את־הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו",
|
72 |
+
"את־הכל עשה יפה בעתו גם את־העלם נתן בלבם מבלי אשר לא־ימצא האדם את־המעשה אשר־עשה האלהים מראש ועד־סוף",
|
73 |
+
"ידעתי כי אין טוב בם כי אם־לשמוח ולעשות טוב בחייו",
|
74 |
+
"וגם כל־האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל־עמלו מתת אלהים היא",
|
75 |
+
"ידעתי כי כל־אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו",
|
76 |
+
"מה־שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את־נרדף",
|
77 |
+
"ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע",
|
78 |
+
"אמרתי אני בלבי את־הצדיק ואת־הרשע ישפט האלהים כי־עת לכל־חפץ ועל כל־המעשה שם",
|
79 |
+
"אמרתי אני בלבי על־דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם־בהמה המה להם",
|
80 |
+
"כי מקרה בני־האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן־הבהמה אין כי הכל הבל",
|
81 |
+
"הכל הולך אל־מקום אחד הכל היה מן־העפר והכל שב אל־העפר",
|
82 |
+
"מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ",
|
83 |
+
"וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי־הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו"
|
84 |
+
],
|
85 |
+
[
|
86 |
+
"ושבתי אני ואראה את־כל־העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם",
|
87 |
+
"ושבח אני את־המתים שכבר מתו מן־החיים אשר המה חיים עדנה",
|
88 |
+
"וטוב משניהם את אשר־עדן לא היה אשר לא־ראה את־המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש",
|
89 |
+
"וראיתי אני את־כל־עמל ואת כל־כשרון המעשה כי היא קנאת־איש מרעהו גם־זה הבל ורעות רוח",
|
90 |
+
"הכסיל חבק את־ידיו ואכל את־בשרו",
|
91 |
+
"טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח",
|
92 |
+
"ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש",
|
93 |
+
"יש אחד ואין שני גם בן ואח אין־לו ואין קץ לכל־עמלו גם־עיניו [עינו] לא־תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את־נפשי מטובה גם־זה הבל וענין רע הוא",
|
94 |
+
"טובים השנים מן־האחד אשר יש־להם שכר ��וב בעמלם",
|
95 |
+
"כי אם־יפלו האחד יקים את־חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו",
|
96 |
+
"גם אם־ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם",
|
97 |
+
"ואם־יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק",
|
98 |
+
"טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא־ידע להזהר עוד",
|
99 |
+
"כי־מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש",
|
100 |
+
"ראיתי את־כל־החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו",
|
101 |
+
"אין־קץ לכל־העם לכל אשר־היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו־בו כי־גם־זה הבל ורעיון רוח",
|
102 |
+
"שמר רגליך [רגלך] כאשר תלך אל־בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי־אינם יודעים לעשות רע"
|
103 |
+
],
|
104 |
+
[
|
105 |
+
"אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים",
|
106 |
+
"כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים",
|
107 |
+
"כאשר תדר נדר לאלהים אל־תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר־תדר שלם",
|
108 |
+
"טוב אשר לא־תדר משתדור ולא תשלם",
|
109 |
+
"אל־תתן את־פיך לחטיא את־בשרך ואל־תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על־קולך וחבל את־מעשה ידיך",
|
110 |
+
"כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את־האלהים ירא",
|
111 |
+
"אם־עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל־תתמה על־החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם",
|
112 |
+
"ויתרון ארץ בכל היא [הוא] מלך לשדה נעבד",
|
113 |
+
"אהב כסף לא־ישבע כסף ומי־אהב בהמון לא תבואה גם־זה הבל",
|
114 |
+
"ברבות הטובה רבו אוכליה ומה־כשרון לבעליה כי אם־ראית [ראות] עיניו",
|
115 |
+
"מתוקה שנת העבד אם־מעט ואם־הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון",
|
116 |
+
"יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו",
|
117 |
+
"ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה",
|
118 |
+
"כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא־ישא בעמלו שילך בידו",
|
119 |
+
"וגם־זה רעה חולה כל־עמת שבא כן ילך ומה־יתרון לו שיעמל לרוח",
|
120 |
+
"גם כל־ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף",
|
121 |
+
"הנה אשר־ראיתי אני טוב אשר־יפה לאכול־ולשתות ולראות טובה בכל־עמלו שיעמל תחת־השמש מספר ימי־חיו [חייו] אשר־נתן־לו האלהים כי־הוא חלקו",
|
122 |
+
"גם כל־האדם אשר נתן־לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את־חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא",
|
123 |
+
"כי לא הרבה יזכר את־ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו"
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על־האדם",
|
127 |
+
"איש אשר יתן־לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר־יתאוה ולא־ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא",
|
128 |
+
"אם־יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי־שניו ונפשו לא־תשבע מן־הטובה וגם־קבורה לא־היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל",
|
129 |
+
"כי־בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה",
|
130 |
+
"גם־שמש לא־ראה ולא ידע נחת לזה מזה",
|
131 |
+
"ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל־מקום אחד הכל הולך",
|
132 |
+
"כל־עמל האדם לפיהו וגם־הנפש לא תמלא",
|
133 |
+
"כי מה־יותר לחכם מן־הכסיל מה־לעני יודע להלך נגד החיים",
|
134 |
+
"טוב מראה עינים מהלך־נפש גם־זה הבל ורעות רוח",
|
135 |
+
"מה־שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר־הוא אדם ולא־יוכל לדין עם שהתקיף [שתקיף] ממנו",
|
136 |
+
"כי יש־דברים הרבה מרבים הבל מה־יתר לאדם",
|
137 |
+
"כי מי־יודע מה־טוב לאדם בחיים מספר ימי־חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי־יגיד לאדם מה־יהיה אחריו תחת השמש"
|
138 |
+
],
|
139 |
+
[
|
140 |
+
"טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו",
|
141 |
+
"טוב ללכת אל־בית־אבל מלכת אל־בית משתה באשר הוא סוף כל־האדם והחי יתן אל־לבו",
|
142 |
+
"טוב כעס משחק כי־ברע פנים ייטב לב",
|
143 |
+
"לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה",
|
144 |
+
"טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים",
|
145 |
+
"כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם־זה הבל",
|
146 |
+
"כי העשק יהולל חכם ויאבד את־לב מתנה",
|
147 |
+
"טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך־רוח מגבה־רוח",
|
148 |
+
"אל־תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח",
|
149 |
+
"אל־תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על־זה",
|
150 |
+
"טובה חכמה עם־נחלה ויתר לראי השמש",
|
151 |
+
"כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה",
|
152 |
+
"ראה את־מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו",
|
153 |
+
"ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את־זה לעמת־זה עשה האלהים על־דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה",
|
154 |
+
"את־הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו",
|
155 |
+
"אל־תהי צדיק הרבה ואל־תתחכם יותר למה תשומם",
|
156 |
+
"אל־תרשע הרבה ואל־תהי סכל למה תמות בלא עתך",
|
157 |
+
"טוב אשר תאחז בזה וגם־מזה אל־תנח את־ידך כי־ירא אלהים יצא את־כלם",
|
158 |
+
"החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר",
|
159 |
+
"כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה־טוב ולא יחטא",
|
160 |
+
"גם לכל־הדברים אשר ידברו אל־תתן לבך אשר לא־תשמע את־עבדך מקללך",
|
161 |
+
"כי גם־פעמים רבות ידע לבך אשר גם־את [אתה] קללת אחרים",
|
162 |
+
"כל־זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני",
|
163 |
+
"רחוק מה־שהיה ועמק עמק מי ימצאנו",
|
164 |
+
"סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות",
|
165 |
+
"ומוצא אני מר ממות את־האשה אשר־היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה",
|
166 |
+
"ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון",
|
167 |
+
"אשר עוד־בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל־אלה לא מצאתי",
|
168 |
+
"לבד ראה־זה מצאתי אשר עשה האלהים את־האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים"
|
169 |
+
],
|
170 |
+
[
|
171 |
+
"מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא",
|
172 |
+
"אני פי־מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים",
|
173 |
+
"אל־תבהל מפניו תלך אל־תעמד בדבר רע כי כל־אשר יחפץ יעשה",
|
174 |
+
"באשר דבר־מלך שלטון ומי יאמר־לו מה־תעשה",
|
175 |
+
"שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם",
|
176 |
+
"כי לכל־חפץ יש עת ומשפט כי־רעת האדם רבה עליו",
|
177 |
+
"כי־איננו ידע מה־שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו",
|
178 |
+
"אין אדם שליט ברוח לכלוא את־הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא־ימלט רשע את־בעליו",
|
179 |
+
"את־כל־זה ראיתי ונתון את־לבי לכל־מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו",
|
180 |
+
"ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן־עשו גם־זה הבל",
|
181 |
+
"אשר אין־נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על־כן מלא לב בני־האדם בהם לעשות רע",
|
182 |
+
"אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם־יודע אני אשר יהיה־טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו",
|
183 |
+
"וטוב לא־יהיה לרשע ולא־יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים",
|
184 |
+
"יש־הבל אשר נעשה על־הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם־זה הבל",
|
185 |
+
"ושבחתי אני את־השמחה אשר אין־טוב לאדם תחת השמש כי אם־לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר־נתן־לו האלהים תחת השמש",
|
186 |
+
"כאשר נתתי את־לבי לדעת חכמה ולראות את־הענין אשר נעשה על־הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה",
|
187 |
+
"וראיתי את־כל־מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את־המעשה אשר נעשה תחת־השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם־יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא"
|
188 |
+
],
|
189 |
+
[
|
190 |
+
"כי את־כל־זה נתתי אל־לבי ולבור את־כל־זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם־אהבה גם־שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם",
|
191 |
+
"הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא",
|
192 |
+
"זה רע בכל אשר־נעשה תחת השמש כי־מקרה אחד לכל וגם לב בני־האדם מלא־רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל־המתים",
|
193 |
+
"כי־מי אשר יבחר [יחבר] אל כל־החיים יש בטחון כי־לכלב חי הוא טוב מן־האריה המת",
|
194 |
+
"כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין־עוד להם שכר כי נשכח זכרם",
|
195 |
+
"גם אהבתם גם־שנאתם גם־קנאתם כבר אבדה וחלק אין־להם עוד לעולם בכל אשר־נעשה תחת השמש",
|
196 |
+
"לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב־טוב יינך כי כבר רצה האלהים את־מעשיך",
|
197 |
+
"בכל־עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על־ראשך אל־יחסר",
|
198 |
+
"ראה חיים עם־אשה אשר־אהבת כל־ימי חיי הבלך אשר נתן־לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר־אתה עמל תחת השמש",
|
199 |
+
"כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה",
|
200 |
+
"שבתי וראה תחת־השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי־עת ופגע יקרה את־כלם",
|
201 |
+
"כי גם לא־ידע האדם את־עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם",
|
202 |
+
"גם־זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי",
|
203 |
+
"עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא־אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים",
|
204 |
+
"ומצא בה איש מסכן חכם ומלט־הוא את־העיר בחכמתו ואדם לא זכר את־האיש המסכן ההוא",
|
205 |
+
"ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים",
|
206 |
+
"דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים",
|
207 |
+
"טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה"
|
208 |
+
],
|
209 |
+
[
|
210 |
+
"זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט",
|
211 |
+
"לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו",
|
212 |
+
"וגם־בדרך כשהסכל [כשסכל] הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא",
|
213 |
+
"אם־רוח המושל תעלה עליך מקומך אל־תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים",
|
214 |
+
"יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט",
|
215 |
+
"נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו",
|
216 |
+
"ראיתי עבדים על־סוסים ושרים הלכים כעבדים על־הארץ",
|
217 |
+
"חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש",
|
218 |
+
"מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם",
|
219 |
+
"אם־קהה הברזל והוא לא־פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר [הכשר] חכמה",
|
220 |
+
"אם־ישך הנחש בלוא־לחש ואין יתרון לבעל הלשון",
|
221 |
+
"דברי פי־חכם חן ושפתות כסיל תבלענו",
|
222 |
+
"תחלת דברי־פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה",
|
223 |
+
"והסכל ירבה דברים לא־ידע האדם מה־שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו",
|
224 |
+
"עמל הכסילים תיגענו אשר לא־ידע ללכת אל־עיר",
|
225 |
+
"אי־לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו",
|
226 |
+
"אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי",
|
227 |
+
"בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית",
|
228 |
+
"לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את־הכל",
|
229 |
+
"גם במדעך מלך אל־תקלל ובחדרי משכבך אל־תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את־הקול ובעל הכנפים [כנפים] יגיד דבר"
|
230 |
+
],
|
231 |
+
[
|
232 |
+
"שלח לחמך על־פני המים כי־ברב הימים תמצאנו",
|
233 |
+
"תן־חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה־יהיה רעה על־הארץ",
|
234 |
+
"אם־ימלאו העבים גשם על־הארץ יריקו ואם־יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא",
|
235 |
+
"שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור",
|
236 |
+
"כאשר אינך יודע מה־דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את־מעשה האלהים אשר יעשה את־הכל",
|
237 |
+
"בבקר זרע את־זרעך ולערב אל־תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או־זה ואם־שניהם כאחד טובים",
|
238 |
+
"ומתוק האור וטוב לעינים לראות את־השמש",
|
239 |
+
"כי אם־שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את־ימי החשך כי־הרבה יהיו כל־שבא הבל",
|
240 |
+
"שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על־כל־אלה יביאך האלהים במשפט",
|
241 |
+
"והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי־הילדות והשחרות הבל"
|
242 |
+
],
|
243 |
+
[
|
244 |
+
"וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין־לי בהם חפץ",
|
245 |
+
"עד אשר לא־תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם",
|
246 |
+
"ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות",
|
247 |
+
"וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל־בנות השיר",
|
248 |
+
"גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי־הלך האדם אל־בית עולמו וסבבו בשוק הספדים",
|
249 |
+
"עד אשר לא־ירחק [ירתק] חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור",
|
250 |
+
"וישב העפר על־הארץ כשהיה והרוח תשוב אל־האלהים אשר נתנה",
|
251 |
+
"הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל",
|
252 |
+
"ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד־דעת את־העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה",
|
253 |
+
"בקש קהלת למצא דברי־חפץ וכתוב ישר דברי אמת",
|
254 |
+
"דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד",
|
255 |
+
"ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר",
|
256 |
+
"סוף דבר הכל נשמע את־האלהים ירא ואת־מצותיו שמור כי־זה כל־האדם",
|
257 |
+
"כי את־כל־מעשה האלהים יבא במשפט על כל־נעלם אם־טוב ואם־רע"
|
258 |
+
]
|
259 |
+
],
|
260 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
261 |
+
"heTitle": "קהלת",
|
262 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
263 |
+
"categories": [
|
264 |
+
"Tanakh",
|
265 |
+
"Writings"
|
266 |
+
]
|
267 |
+
}
|
resources/texts/34.json
ADDED
@@ -0,0 +1,208 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Esther",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד־כוש שבע ועשרים ומאה מדינה",
|
15 |
+
"בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה",
|
16 |
+
"בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל־שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו",
|
17 |
+
"בהראתו את־עשר כבוד מלכותו ואת־יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום",
|
18 |
+
"ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל־העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד־קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך",
|
19 |
+
"חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי־בוץ וארגמן על־גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט־ושש ודר וסחרת",
|
20 |
+
"והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך",
|
21 |
+
"והשתיה כדת אין אנס כי־כן יסד המלך על כל־רב ביתו לעשות כרצון איש־ואיש",
|
22 |
+
"גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש",
|
23 |
+
"ביום השביעי כטוב לב־המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את־פני המלך אחשורוש",
|
24 |
+
"להביא את־ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את־יפיה כי־טובת מראה היא",
|
25 |
+
"ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו",
|
26 |
+
"ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי־כן דבר המלך לפני כל־ידעי דת ודין",
|
27 |
+
"והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות",
|
28 |
+
"כדת מה־לעשות במלכה ושתי על אשר לא־עשתה את־מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים",
|
29 |
+
"ויאמר מומכן [ממוכן] לפני המלך והשרים לא על־המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על־כל־השרים ועל־כל־העמים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש",
|
30 |
+
"כי־יצא דבר־המלכה על־כל־הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את־ושתי המלכה לפניו ולא־באה",
|
31 |
+
"והיום הזה תאמרנה שרות פרס־ומדי אשר שמעו את־דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף",
|
32 |
+
"אם־על־המלך טוב יצא דבר־מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס־ומדי ולא יעבור אשר לא־תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה",
|
33 |
+
"ונשמע פתגם המלך אשר־יעשה בכל־מלכותו כי רבה היא וכל־הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד־קטן",
|
34 |
+
"וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן",
|
35 |
+
"וישלח ספרים אל־כל־מדינות המלך אל־מדינה ומדינה ככתבה ואל־עם ועם כלשונו להיות כל־איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו"
|
36 |
+
],
|
37 |
+
[
|
38 |
+
"אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את־ושתי ואת אשר־עשתה ואת אשר־נגזר עליה",
|
39 |
+
"ויאמרו נערי־המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה",
|
40 |
+
"ויפקד המלך פקידים בכל־מדינות מלכותו ויקבצו את־כל־נערה־בתולה טובת מראה אל־שושן הבירה אל־בית הנשים אל־יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן",
|
41 |
+
"והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן",
|
42 |
+
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן־שמעי בן־קיש איש ימיני",
|
43 |
+
"אשר הגלה מירושלים עם־הגלה אשר הגל��ה עם יכניה מלך־יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל",
|
44 |
+
"ויהי אמן את־הדסה היא אסתר בת־דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת־תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת",
|
45 |
+
"ויהי בהשמע דבר־המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל־שושן הבירה אל־יד הגי ותלקח אסתר אל־בית המלך אל־יד הגי שמר הנשים",
|
46 |
+
"ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את־תמרוקיה ואת־מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת־לה מבית המלך וישנה ואת־נערותיה לטוב בית הנשים",
|
47 |
+
"לא־הגידה אסתר את־עמה ואת־מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא־תגיד",
|
48 |
+
"ובכל־יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית־הנשים לדעת את־שלום אסתר ומה־יעשה בה",
|
49 |
+
"ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל־המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים",
|
50 |
+
"ובזה הנערה באה אל־המלך את כל־אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד־בית המלך",
|
51 |
+
"בערב היא באה ובבקר היא שבה אל־בית הנשים שני אל־יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא־תבוא עוד אל־המלך כי אם־חפץ בה המלך ונקראה בשם",
|
52 |
+
"ובהגיע תר־אסתר בת־אביחיל דד מרדכי אשר לקח־לו לבת לבוא אל־המלך לא בקשה דבר כי אם את־אשר יאמר הגי סריס־המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל־ראיה",
|
53 |
+
"ותלקח אסתר אל־המלך אחשורוש אל־בית מלכותו בחדש העשירי הוא־חדש טבת בשנת־שבע למלכותו",
|
54 |
+
"ויאהב המלך את־אסתר מכל־הנשים ותשא־חן וחסד לפניו מכל־הבתולת וישם כתר־מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי",
|
55 |
+
"ויעש המלך משתה גדול לכל־שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך",
|
56 |
+
"ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער־המלך",
|
57 |
+
"אין אסתר מגדת מולדתה ואת־עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת־מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו",
|
58 |
+
"בימים ההם ומרדכי ישב בשער־המלך קצף בגתן ותרש שני־סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש",
|
59 |
+
"ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי",
|
60 |
+
"ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על־עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך"
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את־המן בן־המדתא האגגי וינשאהו וישם את־כסאו מעל כל־השרים אשר אתו",
|
64 |
+
"וכל־עבדי המלך אשר־בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי־כן צוה־לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה",
|
65 |
+
"ויאמרו עבדי המלך אשר־בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך",
|
66 |
+
"ויהי באמרם [כאמרם] אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי־הגיד להם אשר־הוא יהודי",
|
67 |
+
"וירא המן כי־אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה",
|
68 |
+
"ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי־הגידו לו את־עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את־כל־היהודים אשר בכל־מלכות אחשורוש עם מרדכי",
|
69 |
+
"בחדש הראשון הוא־חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים־עשר הוא־חדש אדר",
|
70 |
+
"ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם־אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל־עם ואת־דתי המלך אינם עשים ולמלך אין־שוה להניחם",
|
71 |
+
"אם־על־המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר־כסף אשקול על־ידי עשי המלאכה להביא אל־גנזי המלך",
|
72 |
+
"ויסר המלך את־טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן־המדתא האגגי צרר היהודים",
|
73 |
+
"ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך",
|
74 |
+
"ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל־אשר־צוה המן אל אחשדרפני־המלך ואל־הפחות אשר על־מדינה ומדינה ואל־שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך",
|
75 |
+
"ונשלוח ספרים ביד הרצים אל־כל־מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את־כל־היהודים מנער ועד־זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים־עשר הוא־חדש אדר ושללם לבוז",
|
76 |
+
"פתשגן הכתב להנתן דת בכל־מדינה ומדינה גלוי לכל־העמים להיות עתדים ליום הזה",
|
77 |
+
"הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה"
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"ומרדכי ידע את־כל־אשר נעשה ויקרע מרדכי את־בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה",
|
81 |
+
"ויבוא עד לפני שער־המלך כי אין לבוא אל־שער המלך בלבוש שק",
|
82 |
+
"ובכל־מדינה ומדינה מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים",
|
83 |
+
"ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את־מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל",
|
84 |
+
"ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על־מרדכי לדעת מה־זה ועל־מה־זה",
|
85 |
+
"ויצא התך אל־מרדכי אל־רחוב העיר אשר לפני שער־המלך",
|
86 |
+
"ויגד־לו מרדכי את כל־אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על־גנזי המלך ביהודיים [ביהודים] לאבדם",
|
87 |
+
"ואת־פתשגן כתב־הדת אשר־נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את־אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל־המלך להתחנן־לו ולבקש מלפניו על־עמה",
|
88 |
+
"ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי",
|
89 |
+
"ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל־מרדכי",
|
90 |
+
"כל־עבדי המלך ועם־מדינות המלך יודעים אשר כל־איש ואשה אשר יבוא־אל־המלך אל־החצר הפנימית אשר לא־יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט־לו המלך את־שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל־המלך זה שלושים יום",
|
91 |
+
"ויגידו למרדכי את דברי אסתר",
|
92 |
+
"ויאמר מרדכי להשיב אל־אסתר אל־תדמי בנפשך להמלט בית־המלך מכל־היהודים",
|
93 |
+
"כי אם־החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית־אביך תאבדו ומי יודע אם־לעת כזאת הגעת למלכות",
|
94 |
+
"ותאמר אסתר להשיב אל־מרדכי",
|
95 |
+
"לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשתו שלשת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשר לא־כדת וכאשר אבדתי אבדתי",
|
96 |
+
"ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר־צותה עליו אסתר"
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית־המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על־כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית",
|
100 |
+
"ויהי כראות המלך את־אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את־שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט",
|
101 |
+
"ויאמר לה המלך מה־לך אסתר המלכה ומה־בקשתך עד־חצי המלכות וינתן לך",
|
102 |
+
"ותאמר אסתר אם־על־המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל־המשתה אשר־עשיתי לו",
|
103 |
+
"ויאמר המלך מהרו את־המן לעשות את־דבר אסתר ויבא המלך ו��מן אל־המשתה אשר־עשתה אסתר",
|
104 |
+
"ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה־שאלתך וינתן לך ומה־בקשתך עד־חצי המלכות ותעש",
|
105 |
+
"ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי",
|
106 |
+
"אם־מצאתי חן בעיני המלך ואם־על־המלך טוב לתת את־שאלתי ולעשות את־בקשתי יבוא המלך והמן אל־המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך",
|
107 |
+
"ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את־מרדכי בשער המלך ולא־קם ולא־זע ממנו וימלא המן על־מרדכי חמה",
|
108 |
+
"ויתאפק המן ויבוא אל־ביתו וישלח ויבא את־אהביו ואת־זרש אשתו",
|
109 |
+
"ויספר להם המן את־כבוד עשרו ורב בניו ואת כל־אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על־השרים ועבדי המלך",
|
110 |
+
"ויאמר המן אף לא־הביאה אסתר המלכה עם־המלך אל־המשתה אשר־עשתה כי אם־אותי וגם־למחר אני קרוא־לה עם־המלך",
|
111 |
+
"וכל־זה איננו שוה לי בכל־עת אשר אני ראה את־מרדכי היהודי יושב בשער המלך",
|
112 |
+
"ותאמר לו זרש אשתו וכל־אהביו יעשו־עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את־מרדכי עליו ובא־עם־המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ"
|
113 |
+
],
|
114 |
+
[
|
115 |
+
"בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את־ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך",
|
116 |
+
"וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על־בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש",
|
117 |
+
"ויאמר המלך מה־נעשה יקר וגדולה למרדכי על־זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא־נעשה עמו דבר",
|
118 |
+
"ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית־המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את־מרדכי על־העץ אשר־הכין לו",
|
119 |
+
"ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא",
|
120 |
+
"ויבוא המן ויאמר לו המלך מה־לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני",
|
121 |
+
"ויאמר המן אל־המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו",
|
122 |
+
"יביאו לבוש מלכות אשר לבש־בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו",
|
123 |
+
"ונתון הלבוש והסוס על־יד־איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את־האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על־הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו",
|
124 |
+
"ויאמר המלך להמן מהר קח את־הלבוש ואת־הסוס כאשר דברת ועשה־כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל־תפל דבר מכל אשר דברת",
|
125 |
+
"ויקח המן את־הלבוש ואת־הסוס וילבש את־מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו",
|
126 |
+
"וישב מרדכי אל־שער המלך והמן נדחף אל־ביתו אבל וחפוי ראש",
|
127 |
+
"ויספר המן לזרש אשתו ולכל־אהביו את כל־אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא־תוכל לו כי־נפול תפול לפניו",
|
128 |
+
"עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את־המן אל־המשתה אשר־עשתה אסתר"
|
129 |
+
],
|
130 |
+
[
|
131 |
+
"ויבא המלך והמן לשתות עם־אסתר המלכה",
|
132 |
+
"ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה־שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה־בקשתך עד־חצי המלכות ותעש",
|
133 |
+
"ותען אסתר המלכה ותאמר אם־מצאתי חן בעיניך המלך ואם־על־המלך טוב תנתן־לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי",
|
134 |
+
"כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך",
|
135 |
+
"ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי־זה הוא אשר־מלאו לבו לע��ות כן",
|
136 |
+
"ותאמר־אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה",
|
137 |
+
"והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל־גנת הביתן והמן עמד לבקש על־נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי־כלתה אליו הרעה מאת המלך",
|
138 |
+
"והמלך שב מגנת הביתן אל־בית משתה היין והמן נפל על־המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את־המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו",
|
139 |
+
"ויאמר חרבונה אחד מן־הסריסים לפני המלך גם הנה־העץ אשר־עשה המן למרדכי אשר דבר־טוב על־המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו",
|
140 |
+
"ויתלו את־המן על־העץ אשר־הכין למרדכי וחמת המלך שככה"
|
141 |
+
],
|
142 |
+
[
|
143 |
+
"ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את־בית המן צרר היהודיים [היהודים] ומרדכי בא לפני המלך כי־הגידה אסתר מה הוא־לה",
|
144 |
+
"ויסר המלך את־טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את־מרדכי על־בית המן",
|
145 |
+
"ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן־לו להעביר את־רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על־היהודים",
|
146 |
+
"ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך",
|
147 |
+
"ותאמר אם־על־המלך טוב ואם־מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את־הספרים מחשבת המן בן־המדתא האגגי אשר כתב לאבד את־היהודים אשר בכל־מדינות המלך",
|
148 |
+
"כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר־ימצא את־עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי",
|
149 |
+
"ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית־המן נתתי לאסתר ואתו תלו על־העץ על אשר־שלח ידו ביהודיים [ביהודים]",
|
150 |
+
"ואתם כתבו על־היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי־כתב אשר־נכתב בשם־המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב",
|
151 |
+
"ויקראו ספרי־המלך בעת־ההיא בחדש השלישי הוא־חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל־אשר־צוה מרדכי אל־היהודים ואל האחשדרפנים־והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד־כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל־היהודים ככתבם וכלשונם",
|
152 |
+
"ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים",
|
153 |
+
"אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל־עיר־ועיר להקהל ולעמד על־נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את־כל־חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז",
|
154 |
+
"ביום אחד בכל־מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים־עשר הוא־חדש אדר",
|
155 |
+
"פתשגן הכתב להנתן דת בכל־מדינה ומדינה גלוי לכל־העמים ולהיות היהודיים [היהודים] עתודים [עתידים] ליום הזה להנקם מאיביהם",
|
156 |
+
"הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה",
|
157 |
+
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה",
|
158 |
+
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר",
|
159 |
+
"ובכל־מדינה ומדינה ובכל־עיר ועיר מקום אשר דבר־המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי־נפל פחד־היהודים עליהם"
|
160 |
+
],
|
161 |
+
[
|
162 |
+
"ובשנים עשר חדש הוא־חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר־המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם",
|
163 |
+
"נקהלו היהודים בעריהם בכל־מדינות המלך אחשורו�� לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא־עמד לפניהם כי־נפל פחדם על־כל־העמים",
|
164 |
+
"וכל־שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את־היהודים כי־נפל פחד־מרדכי עליהם",
|
165 |
+
"כי־גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל־המדינות כי־האיש מרדכי הולך וגדול",
|
166 |
+
"ויכו היהודים בכל־איביהם מכת־חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם",
|
167 |
+
"ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש",
|
168 |
+
"ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא",
|
169 |
+
"ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא",
|
170 |
+
"ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא",
|
171 |
+
"עשרת בני המן בן־המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את־ידם",
|
172 |
+
"ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך",
|
173 |
+
"ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני־המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה־שאלתך וינתן לך ומה־בקשתך עוד ותעש",
|
174 |
+
"ותאמר אסתר אם־על־המלך טוב ינתן גם־מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני־המן יתלו על־העץ",
|
175 |
+
"ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני־המן תלו",
|
176 |
+
"ויקהלו היהודיים [היהודים] אשר־בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את־ידם",
|
177 |
+
"ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על־נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את־ידם",
|
178 |
+
"ביום־שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה",
|
179 |
+
"והיהודיים [והיהודים] אשר־בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה",
|
180 |
+
"על־כן היהודים הפרוזים [הפרזים] הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו",
|
181 |
+
"ויכתב מרדכי את־הדברים האלה וישלח ספרים אל־כל־היהודים אשר בכל־מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים",
|
182 |
+
"לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום־חמשה עשר בו בכל־שנה ושנה",
|
183 |
+
"כימים אשר־נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים",
|
184 |
+
"וקבל היהודים את אשר־החלו לעשות ואת אשר־כתב מרדכי אליהם",
|
185 |
+
"כי המן בן־המדתא האגגי צרר כל־היהודים חשב על־היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם",
|
186 |
+
"ובבאה לפני המלך אמר עם־הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר־חשב על־היהודים על־ראשו ותלו אתו ואת־בניו על־העץ",
|
187 |
+
"על־כן קראו לימים האלה פורים על־שם הפור על־כן על־כל־דברי האגרת הזאת ומה־ראו על־ככה ומה הגיע אליהם",
|
188 |
+
"קימו וקבל [וקבלו] היהודים עליהם ועל־זרעם ועל כל־הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל־שנה ושנה",
|
189 |
+
"והימים האלה נזכרים ונעשים בכל־דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא־יסוף מזרעם",
|
190 |
+
"ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית",
|
191 |
+
"וישלח ספרים אל־כל־היהודים אל־שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת",
|
192 |
+
"לקים את־ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהוד�� ואסתר המלכה וכאשר קימו על־נפשם ועל־זרעם דברי הצמות וזעקתם",
|
193 |
+
"ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר"
|
194 |
+
],
|
195 |
+
[
|
196 |
+
"וישם המלך אחשרש [אחשורוש ] מס על־הארץ ואיי הים",
|
197 |
+
"וכל־מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס",
|
198 |
+
"כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל־זרעו"
|
199 |
+
]
|
200 |
+
],
|
201 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
202 |
+
"heTitle": "אסתר",
|
203 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
204 |
+
"categories": [
|
205 |
+
"Tanakh",
|
206 |
+
"Writings"
|
207 |
+
]
|
208 |
+
}
|
resources/texts/35.json
ADDED
@@ -0,0 +1,402 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Daniel",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך־יהודה בא נבוכדנאצר מלך־בבל ירושלם ויצר עליה",
|
15 |
+
"ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו",
|
16 |
+
"ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים",
|
17 |
+
"ילדים אשר אין־בהם כל־מאום [מום] וטובי מראה ומשכילים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים",
|
18 |
+
"וימן להם המלך דבר־יום ביומו מפת־בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך",
|
19 |
+
"ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה",
|
20 |
+
"וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו",
|
21 |
+
"וישם דניאל על־לבו אשר לא־יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל",
|
22 |
+
"ויתן האלהים את־דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים",
|
23 |
+
"ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את־אדני המלך אשר מנה את־מאכלכם ואת־משתיכם אשר למה יראה את־פניכם זעפים מן־הילדים אשר כגילכם וחיבתם את־ראשי למלך",
|
24 |
+
"ויאמר דניאל אל־המלצר אשר מנה שר הסריסים על־דניאל חנניה מישאל ועזריה",
|
25 |
+
"נס־נא את־עבדיך ימים עשרה ויתנו־לנו מן־הזרעים ונאכלה ומים ונשתה",
|
26 |
+
"ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם־עבדיך",
|
27 |
+
"וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה",
|
28 |
+
"ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן־כל־הילדים האכלים את פתבג המלך",
|
29 |
+
"ויהי המלצר נשא את־פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים",
|
30 |
+
"והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות",
|
31 |
+
"ולמקצת הימים אשר־אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר",
|
32 |
+
"וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך",
|
33 |
+
"וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו",
|
34 |
+
"ויהי דניאל עד־שנת אחת לכורש המלך"
|
35 |
+
],
|
36 |
+
[
|
37 |
+
"ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו",
|
38 |
+
"ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך",
|
39 |
+
"ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את־החלום",
|
40 |
+
"וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך [לעבדך] ופשרא נחוא",
|
41 |
+
"ענה מלכא ואמר לכשדיא [לכשדאי] מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון",
|
42 |
+
"והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן־קדמי להן חלמא ופשרה החוני",
|
43 |
+
"ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה",
|
44 |
+
"ענה מלכא ואמר מן־יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל־קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא",
|
45 |
+
"די הן־חלמא לא תהודענני חדה־היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון [הזדמנתון] למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני",
|
46 |
+
"ענו כשדיא [כשדאי] קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי",
|
47 |
+
"ומלתא די־מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם־בשרא לא איתוהי",
|
48 |
+
"כל־קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל",
|
49 |
+
"ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה",
|
50 |
+
"באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב־טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל",
|
51 |
+
"ענה ואמר לאריוך שליטא די־מלכא על־מה דתא מהחצפה מן־קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל",
|
52 |
+
"ודניאל על ובעה מן־מלכא די זמן ינתן־לה ופשרא להחויה למלכא",
|
53 |
+
"אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע",
|
54 |
+
"ורחמין למבעא מן־קדם אלה שמיא על־רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם־שאר חכימי בבל",
|
55 |
+
"אדין לדניאל בחזוא די־ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא",
|
56 |
+
"ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא",
|
57 |
+
"והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה",
|
58 |
+
"הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא [ונהורא] עמה שרא",
|
59 |
+
"לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא",
|
60 |
+
"כל־קבל דנה דניאל על על־אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר־לה לחכימי בבל אל־תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא",
|
61 |
+
"אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר־לה די־השכחת גבר מן־בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע",
|
62 |
+
"ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך [האיתך] כהל להודעתני חלמא די־חזית ופשרה",
|
63 |
+
"ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די־מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא",
|
64 |
+
"ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על־משכבך דנה הוא",
|
65 |
+
"אנתה מלכא רעיונך על־משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה־די להוא",
|
66 |
+
"ואנה לא בחכמה די־איתי בי מן־כל־חייא רזא דנה גלי לי להן על־דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע",
|
67 |
+
"אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל",
|
68 |
+
"הוא צלמא ראשה די־דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש",
|
69 |
+
"שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון [מנהין] די פרזל ומנהון [ומנהין] די חסף",
|
70 |
+
"חזה הוית עד די התגזרת אבן די־לא בידין ומחת לצלמא על־רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון",
|
71 |
+
"באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן־אדרי־קיט ונשא המון רוחא וכל־אתר לא־השתכח להון ואבנא די־מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל־ארעא",
|
72 |
+
"דנה חלמא ופשרה נאמר קדם־מלכא",
|
73 |
+
"אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב־לך",
|
74 |
+
"ובכל־די דארין [דירין] בני־אנשא חיות ברא ועוף־שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה־הוא ראשה די דהבא",
|
75 |
+
"ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא [תליתאה] אחרי די נחשא די תשלט בכל־ארעא",
|
76 |
+
"ומלכו רביעיה [רביעאה] תהוא תקיפה כפרזלא כל־קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די־מרעע כל־אלין תדק ותרע",
|
77 |
+
"ודי־חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון [מנהן] חסף די־פחר ומנהון [ומנהין] פרזל מלכו פליגה תהוה ומן־נצבתא די פרזלא להוא־בה כל־קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא",
|
78 |
+
"ואצבעת רגליא מנהון [מנהין] פרזל ומנהון [ומנהין] חסף מן־קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה",
|
79 |
+
"די [ודי] חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא־להון דבקין דנה עם־דנה הא־כדי פרזלא לא מתערב עם־חספא",
|
80 |
+
"וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל־אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא",
|
81 |
+
"כל־קבל די־חזית די מטורא אתגזרת אבן די־לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה",
|
82 |
+
"באדין מלכא נבוכדנצר נפל על־אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה",
|
83 |
+
"ענה מלכא לדניאל ואמר מן־קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה",
|
84 |
+
"אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב־לה והשלטה על כל־מדינת בבל ורב־סגנין על כל־חכימי בבל",
|
85 |
+
"ודניאל בעא מן־מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא"
|
86 |
+
],
|
87 |
+
[
|
88 |
+
"נבוכדנצר מלכא עבד צלם די־דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל",
|
89 |
+
"ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא",
|
90 |
+
"באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין [וקימין] לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר",
|
91 |
+
"וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא",
|
92 |
+
"בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס [קתרוס] סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא",
|
93 |
+
"ומן־די־לא יפל ויסגד בה־שעתא יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא",
|
94 |
+
"כל־קבל דנה בה־זמנא כדי שמעין כל־עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס [קתרוס] שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל־עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא",
|
95 |
+
"כל־קבל דנה בה־זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא",
|
96 |
+
"ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי",
|
97 |
+
"אנתה [אנת] מלכא שמת טעם די כל־אנש די־ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס [קתרוס] שבכא פסנתרין וסיפניה [וסופניה] וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא",
|
98 |
+
"ומן־די־לא יפל ויסגד יתרמא לגוא־אתון נורא יקדתא",
|
99 |
+
"איתי גברין יהודאין די־מנית יתהון על־עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא־שמו עליך [עלך] מלכא טעם לאלהיך [לאלהך] לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין",
|
100 |
+
"באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא",
|
101 |
+
"ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין",
|
102 |
+
"כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די־תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס [קתרוס] שבכא פסנתרין וס��מפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די־עבדת והן לא תסגדון בה־שעתה תתרמון לגוא־אתון נורא יקדתא ומן־הוא אלה די ישיזבנכון מן־ידי",
|
103 |
+
"ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא־חשחין אנחנה על־דנה פתגם להתבותך",
|
104 |
+
"הן איתי אלהנא די־אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן־אתון נורא יקדתא ומן־ידך מלכא ישיזב",
|
105 |
+
"והן לא ידיע להוא־לך מלכא די לאלהיך [לאלהך] לא־איתינא [איתנא] פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד",
|
106 |
+
"באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו [אשתני] על־שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד־שבעה על די חזה למזיה",
|
107 |
+
"ולגברין גברי־חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא",
|
108 |
+
"באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון [פטשיהון] וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא־אתון נורא יקדתא",
|
109 |
+
"כל־קבל דנה מן־די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא",
|
110 |
+
"וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא־אתון־נורא יקדתא מכפתין",
|
111 |
+
"אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא־נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא",
|
112 |
+
"ענה ואמר הא־אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא־נורא וחבל לא־איתי בהון ורוה די רביעיא [רביעאה] דמה לבר־אלהין",
|
113 |
+
"באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד־נגו עבדוהי די־אלהא עליא [עלאה] פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן־גוא נורא",
|
114 |
+
"ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא־שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון",
|
115 |
+
"ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די־שדרך מישך ועבד נגו די־שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון [גשמהון] די לא־יפלחון ולא־יסגדון לכל־אלה להן לאלההון",
|
116 |
+
"ומני שים טעם די כל־עם אמה ולשן די־יאמר שלה [שלו] על אלההון די־שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל־קבל די לא איתי אלה אחרן די־יכל להצלה כדנה",
|
117 |
+
"באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל",
|
118 |
+
"נבוכדנצר מלכא לכל־עממיא אמיא ולשניא די־דארין [דירין] בכל־ארעא שלמכון ישגא",
|
119 |
+
"אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא [עלאה] שפר קדמי להחויה",
|
120 |
+
"אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם־דר ודר"
|
121 |
+
],
|
122 |
+
[
|
123 |
+
"אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי",
|
124 |
+
"חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני",
|
125 |
+
"ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני",
|
126 |
+
"באדין עללין [עלין] חרטמיא אשפיא כשדיא [כשדאי] וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי",
|
127 |
+
"ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת",
|
128 |
+
"בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר",
|
129 |
+
"וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא",
|
130 |
+
"רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא",
|
131 |
+
"עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון [ידורן] צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא",
|
132 |
+
"חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת",
|
133 |
+
"קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי",
|
134 |
+
"ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא",
|
135 |
+
"לבבה מן־אנושא [אנשא] ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי",
|
136 |
+
"בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט עליא [עלאה] במלכות אנושא [אנשא] ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה [עלה]",
|
137 |
+
"דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה [ואנת] בלטשאצר פשרא אמר כל־קבל די כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעתני ואנתה [ואנת] כהל די רוח־אלהין קדישין בך",
|
138 |
+
"אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי [מרי] חלמא לשנאיך [לשנאך] ופשרה לעריך [לערך]",
|
139 |
+
"אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא",
|
140 |
+
"ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא",
|
141 |
+
"אנתה־[אנת־] הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא",
|
142 |
+
"ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי",
|
143 |
+
"דנה פשרא מלכא וגזרת עליא [עלאה] היא די מטת על־מראי [מרי] מלכא",
|
144 |
+
"ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די־תנדע די־שליט עליא במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה",
|
145 |
+
"ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שלטן שמיא",
|
146 |
+
"להן מלכא מלכי ישפר עליך [עלך] וחטיך [וחטאך] בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך",
|
147 |
+
"כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא",
|
148 |
+
"לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה",
|
149 |
+
"ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי",
|
150 |
+
"עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך",
|
151 |
+
"ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך [עלך] עד די־תנדע די־שליט עליא במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה",
|
152 |
+
"בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין",
|
153 |
+
"ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא [ולעלאה] ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר",
|
154 |
+
"וכל־דארי [דירי] ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי [ודירי] ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת",
|
155 |
+
"בה־זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי",
|
156 |
+
"כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה"
|
157 |
+
],
|
158 |
+
[
|
159 |
+
"בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה",
|
160 |
+
"בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה",
|
161 |
+
"באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה",
|
162 |
+
"אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא",
|
163 |
+
"בה־שעתה נפקו [נפקה] אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה",
|
164 |
+
"אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן",
|
165 |
+
"קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא [כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא [והמניכא] די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט",
|
166 |
+
"אדין עללין [עלין] כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא ופשרא [ופשרה] להודעה למלכא",
|
167 |
+
"אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין",
|
168 |
+
"מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת [עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו",
|
169 |
+
"איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא",
|
170 |
+
"כל־קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה",
|
171 |
+
"באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה־[אנת־] הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד",
|
172 |
+
"ושמעת עליך [עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך",
|
173 |
+
"וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה",
|
174 |
+
"ואנה שמעת עליך [עלך] די־תוכל [תיכול] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל [תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא [והמניכא] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט",
|
175 |
+
"באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה",
|
176 |
+
"אנתה [אנת] מלכא אלהא עליא [עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך",
|
177 |
+
"ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין [זיעין] ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל",
|
178 |
+
"וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה",
|
179 |
+
"ומן־בני אנשא טריד ולבבה עם־חיותא שוי [שויו] ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא עליא [עלאה] במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים עליה [עלה]",
|
180 |
+
"ואנתה [ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת",
|
181 |
+
"ועל מרא־שמיא התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו קדמיך [קדמך] ואנתה [ואנת] ורברבניך [ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת",
|
182 |
+
"באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים",
|
183 |
+
"ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין",
|
184 |
+
"דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה",
|
185 |
+
"תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר",
|
186 |
+
"פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס",
|
187 |
+
"באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא [והמניכא] די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא",
|
188 |
+
"בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא [כשדאה]"
|
189 |
+
],
|
190 |
+
[
|
191 |
+
"ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין",
|
192 |
+
"שפר קדם דריוש והקים על־מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל־מלכותא",
|
193 |
+
"ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד־מנהון די־להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא־להוא נזק",
|
194 |
+
"אדין דניאל דנה הוא מתנצח על־סרכיא ואחשדרפניא כל־קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על־כל־מלכותא",
|
195 |
+
"אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל־עלה ושחיתה לא־יכלין להשכחה כל־קבל די־מהימן הוא וכל־שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי",
|
196 |
+
"אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל־עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה",
|
197 |
+
"אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על־מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי",
|
198 |
+
"אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל־די־יבעה בעו מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא",
|
199 |
+
"כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת־מדי ופרס די־לא תעדא",
|
200 |
+
"כל־קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא",
|
201 |
+
"ודניאל כדי ידע די־רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על־ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל־קבל די־הוא עבד מן־קדמת דנה",
|
202 |
+
"אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה",
|
203 |
+
"באדין קריבו ואמרין קדם־מלכא על־אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל־אנש די־יבעה מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת־מדי ופרס די־לא תעדא",
|
204 |
+
"באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן־בני גלותא די יהוד לא־שם עליך [עלך] מלכא טעם ועל־אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה",
|
205 |
+
"אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה",
|
206 |
+
"באדין גבריא אלך הרגשו על־מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די־דת למדי ופרס די־כל־אסר וקים די־מלכא יהקים לא להשניה",
|
207 |
+
"באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה [אנת] פלח־לה בתדירא הוא ישיזבנך",
|
208 |
+
"והיתית אבן חדה ושמת על־פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא־תשנא צבו בדניאל",
|
209 |
+
"אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא־הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי",
|
210 |
+
"באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די־אריותא אזל",
|
211 |
+
"וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה [אנת] פלח־לה בתדירא היכל לשיזבותך מן־אריותא",
|
212 |
+
"אדין דניאל עם־מלכא מלל מלכא לעלמין חיי",
|
213 |
+
"אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל־קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך [קדמך] מלכא חבולה לא עבדת",
|
214 |
+
"באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן־גבא והסק דניאל מן־גבא וכל־חבל לא־השתכח בה די הימן באלהה",
|
215 |
+
"ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די־אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא־מטו לארעית גבא עד די־שלטו בהון אריותא וכל־גרמיהון הדקו",
|
216 |
+
"באדין דריוש מלכא כתב לכל־עממיא אמיא ולשניא די־דארין [דירין] בכל־ארעא שלמכון ישגא",
|
217 |
+
"מן־קדמי שים טעם די בכל־שלטן מלכותי להון זאעין [זיעין] ודחלין מן־קדם אלהה די־דניאל די־הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די־לא תתחבל ושלטנה עד־סופא",
|
218 |
+
"משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן־יד אריותא",
|
219 |
+
"ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא [פרסאה]"
|
220 |
+
],
|
221 |
+
[
|
222 |
+
"בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר",
|
223 |
+
"ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא",
|
224 |
+
"וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא",
|
225 |
+
"קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה",
|
226 |
+
"וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה [שנה] וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא",
|
227 |
+
"באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־גביה [גבה] וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה",
|
228 |
+
"באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה [רביעאה] דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה [ברגלה] רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה",
|
229 |
+
"משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון [ביניהן] ותלת מן־קרניא קדמיתא אתעקרו [אתעקרה] מן־קדמיה [קדמה] ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן",
|
230 |
+
"חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק",
|
231 |
+
"נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף אלפים [אלפין] ישמשונה ורבו רבון [רבבן] קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו",
|
232 |
+
"חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא",
|
233 |
+
"ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן",
|
234 |
+
"חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי",
|
235 |
+
"ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל",
|
236 |
+
"אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני",
|
237 |
+
"קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני",
|
238 |
+
"אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא",
|
239 |
+
"ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא",
|
240 |
+
"אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־כלהון [כלהין] דחילה יתירה שניה [שנה] די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה",
|
241 |
+
"ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו [ונפלה] מן־קדמיה [קדמה] תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה",
|
242 |
+
"חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון",
|
243 |
+
"עד די־אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין",
|
244 |
+
"כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא [רביעאה] תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה",
|
245 |
+
"וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל",
|
246 |
+
"ומלין לצד עליא [עלאה] ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן",
|
247 |
+
"ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא",
|
248 |
+
"ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון",
|
249 |
+
"עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת"
|
250 |
+
],
|
251 |
+
[
|
252 |
+
"בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה",
|
253 |
+
"ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על־אובל אולי",
|
254 |
+
"ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן־השנית והגבהה עלה באחרנה",
|
255 |
+
"ראיתי את־האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל־חיות לא־יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל",
|
256 |
+
"ואני הייתי מבין והנה צפיר־העזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו",
|
257 |
+
"ויבא עד־האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו",
|
258 |
+
"וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו ולא־היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא־היה מציל לאיל מידו",
|
259 |
+
"וצפיר העזים הגדיל עד־מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים",
|
260 |
+
"ומן־האחת מהם יצא קרן־אחת מצעירה ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח ואל־הצבי",
|
261 |
+
"ותגדל עד־צבא השמים ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים ותרמסם",
|
262 |
+
"ועד שר־הצבא הגדיל וממנו הרים [הורם] התמיד והשלך מכון מקדשו",
|
263 |
+
"וצבא תנתן על־התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה",
|
264 |
+
"ואשמעה אחד־קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד־מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס",
|
265 |
+
"ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש",
|
266 |
+
"ויהי בראתי אני דניאל את־החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה־גבר",
|
267 |
+
"ואשמע קול־אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את־המראה",
|
268 |
+
"ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על־פני ויאמר אלי הבן בן־אדם כי לעת־קץ החזון",
|
269 |
+
"ובדברו עמי נרדמתי על־פני ארצה ויגע־בי ויעמידני על־עמדי",
|
270 |
+
"ויאמר הנני מודיעך את אשר־יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ",
|
271 |
+
"האיל אשר־ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס",
|
272 |
+
"והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין־עיניו הוא המלך הראשון",
|
273 |
+
"והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו",
|
274 |
+
"ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז־פנים ומבין חידות",
|
275 |
+
"ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם־קדשים",
|
276 |
+
"ועל־שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל־שר־שרים יעמד ובאפס יד ישבר",
|
277 |
+
"ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים",
|
278 |
+
"ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את־מלאכת המלך ואשתומם על־המראה ואין מבין"
|
279 |
+
],
|
280 |
+
[
|
281 |
+
"בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים",
|
282 |
+
"בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה",
|
283 |
+
"ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר",
|
284 |
+
"ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו",
|
285 |
+
"חטאנו ועוינו והרשענו [הרשענו] ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך",
|
286 |
+
"ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ",
|
287 |
+
"לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך",
|
288 |
+
"יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך",
|
289 |
+
"לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו",
|
290 |
+
"ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים",
|
291 |
+
"וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו",
|
292 |
+
"ויקם את־דבריו [דברו ] אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם",
|
293 |
+
"כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך",
|
294 |
+
"וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו",
|
295 |
+
"ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־לך שם כיום הזה חטאנו רשענו",
|
296 |
+
"אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו",
|
297 |
+
"ועתה שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השמם למען אדני",
|
298 |
+
"הטה אלהי אזנך ושמע פקחה [פקח] עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים",
|
299 |
+
"אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־שמך נקרא על־עירך ועל־עמך",
|
300 |
+
"ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי",
|
301 |
+
"ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב",
|
302 |
+
"ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה",
|
303 |
+
"בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה",
|
304 |
+
"שבעים שבעים נחתך על־עמך ועל־עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם [ולהתם] חטאות [חטאת] ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים",
|
305 |
+
"ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים",
|
306 |
+
"ואחרי השבעים ששים ושנים יכר�� משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות",
|
307 |
+
"והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם"
|
308 |
+
],
|
309 |
+
[
|
310 |
+
"בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה",
|
311 |
+
"בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים",
|
312 |
+
"לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים",
|
313 |
+
"וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל",
|
314 |
+
"ואשא את־עיני וארא והנה איש־אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז",
|
315 |
+
"וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון",
|
316 |
+
"וראיתי אני דניאל לבדי את־המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את־המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא",
|
317 |
+
"ואני נשארתי לבדי ואראה את־המראה הגדלה הזאת ולא נשאר־בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח",
|
318 |
+
"ואשמע את־קול דבריו וכשמעי את־קול דבריו ואני הייתי נרדם על־פני ופני ארצה",
|
319 |
+
"והנה־יד נגעה בי ותניעני על־ברכי וכפות ידי",
|
320 |
+
"ויאמר אלי דניאל איש־חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על־עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את־הדבר הזה עמדתי מרעיד",
|
321 |
+
"ויאמר אלי אל־תירא דניאל כי מן־היום הראשון אשר נתת את־לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני־באתי בדבריך",
|
322 |
+
"ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס",
|
323 |
+
"ובאתי להבינך את אשר־יקרה לעמך באחרית הימים כי־עוד חזון לימים",
|
324 |
+
"ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי",
|
325 |
+
"והנה כדמות בני אדם נגע על־שפתי ואפתח־פי ואדברה ואמרה אל־העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח",
|
326 |
+
"והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם־אדני זה ואני מעתה לא־יעמד־בי כח ונשמה לא נשארה־בי",
|
327 |
+
"ויסף ויגע־בי כמראה אדם ויחזקני",
|
328 |
+
"ויאמר אל־תירא איש־חמדות שלום לך חזק וחזק ובדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני",
|
329 |
+
"ויאמר הידעת למה־באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם־שר פרס ואני יוצא והנה שר־יון בא",
|
330 |
+
"אבל אגיד לך את־הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על־אלה כי אם־מיכאל שרכם"
|
331 |
+
],
|
332 |
+
[
|
333 |
+
"ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו",
|
334 |
+
"ועתה אמת אגיד לך הנה־עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר־גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון",
|
335 |
+
"ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו",
|
336 |
+
"וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה",
|
337 |
+
"ויחזק מלך־הנגב ומן־שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו",
|
338 |
+
"ולקץ שנים יתחברו ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון לעשות מישרים ולא־תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים",
|
339 |
+
"ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל־החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק",
|
340 |
+
"וגם אלהיהם עם־נסכיהם עם־כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ��מלך הצפון",
|
341 |
+
"ובא במלכות מלך הנגב ושב אל־אדמתו",
|
342 |
+
"ובנו [ובניו] יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו [ויתגרה] עד־מעזה [מעזו]",
|
343 |
+
"ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם־מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו",
|
344 |
+
"ונשא ההמון ירום [ורם] לבבו והפיל רבאות ולא יעוז",
|
345 |
+
"ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן־הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב",
|
346 |
+
"ובעתים ההם רבים יעמדו על־מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו",
|
347 |
+
"ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד",
|
348 |
+
"ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ־הצבי וכלה בידו",
|
349 |
+
"וישם פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה",
|
350 |
+
"וישב [וישם ] פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו",
|
351 |
+
"וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא",
|
352 |
+
"ועמד על־כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה",
|
353 |
+
"ועמד על־כנו נבזה ולא־נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות",
|
354 |
+
"וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית",
|
355 |
+
"ומן־התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט־גוי",
|
356 |
+
"בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא־עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד־עת",
|
357 |
+
"ויער כחו ולבבו על־מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל־גדול ועצום עד־מאד ולא יעמד כי־יחשבו עליו מחשבות",
|
358 |
+
"ואכלי פת־בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים",
|
359 |
+
"ושניהם המלכים לבבם למרע ועל־שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי־עוד קץ למועד",
|
360 |
+
"וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על־ברית קדש ועשה ושב לארצו",
|
361 |
+
"למועד ישוב ובא בנגב ולא־תהיה כראשנה וכאחרנה",
|
362 |
+
"ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על־ברית־קודש ועשה ושב ויבן על־עזבי ברית קדש",
|
363 |
+
"וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם",
|
364 |
+
"ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו",
|
365 |
+
"ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים",
|
366 |
+
"ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות",
|
367 |
+
"ומן־המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד־עת קץ כי־עוד למועד",
|
368 |
+
"ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על־כל־אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד־כלה זעם כי נחרצה נעשתה",
|
369 |
+
"ועל־אלהי אבתיו לא יבין ועל־חמדת נשים ועל־כל־אלוה לא יבין כי על־כל יתגדל",
|
370 |
+
"ולאלה מעזים על־כנו יכבד ולאלוה אשר לא־ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות",
|
371 |
+
"ועשה למבצרי מעזים עם־אלוה נכר אשר הכיר [יכיר] ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר",
|
372 |
+
"ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר",
|
373 |
+
"ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון",
|
374 |
+
"וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה",
|
375 |
+
"ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו",
|
376 |
+
"ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים",
|
377 |
+
"ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר־צבי־קדש ובא עד־קצו ואין עוזר לו"
|
378 |
+
],
|
379 |
+
[
|
380 |
+
"ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על־בני עמך והיתה עת צרה אשר לא־נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל־הנמצא כתוב בספר",
|
381 |
+
"ורבים מישני אדמת־עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם",
|
382 |
+
"והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד",
|
383 |
+
"ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד־עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת",
|
384 |
+
"וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר",
|
385 |
+
"ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד־מתי קץ הפלאות",
|
386 |
+
"ואשמע את־האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל־השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד־עם־קדש תכלינה כל־אלה",
|
387 |
+
"ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה",
|
388 |
+
"ויאמר לך דניאל כי־סתמים וחתמים הדברים עד־עת קץ",
|
389 |
+
"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל־רשעים והמשכלים יבינו",
|
390 |
+
"ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים",
|
391 |
+
"אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה",
|
392 |
+
"ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין"
|
393 |
+
]
|
394 |
+
],
|
395 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
396 |
+
"heTitle": "דניאל",
|
397 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
398 |
+
"categories": [
|
399 |
+
"Tanakh",
|
400 |
+
"Writings"
|
401 |
+
]
|
402 |
+
}
|
resources/texts/36.json
ADDED
@@ -0,0 +1,321 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Ezra",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר־יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את־רוח כרש מלך־פרס ויעבר־קול בכל־מלכותו וגם־במכתב לאמר",
|
15 |
+
"כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא־פקד עלי לבנות־לו בית בירושלם אשר ביהודה",
|
16 |
+
"מי־בכם מכל־עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את־בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם",
|
17 |
+
"וכל־הנשאר מכל־המקמות אשר הוא גר־שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם־הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם",
|
18 |
+
"ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את־רוחו לעלות לבנות את־בית יהוה אשר בירושלם",
|
19 |
+
"וכל־סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי־כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות לבד על־כל־התנדב",
|
20 |
+
"והמלך כורש הוציא את־כלי בית־יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו",
|
21 |
+
"ויוציאם כורש מלך פרס על־יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה",
|
22 |
+
"ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי־כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים",
|
23 |
+
"כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף",
|
24 |
+
"כל־כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם"
|
25 |
+
],
|
26 |
+
[
|
27 |
+
"ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור [נבוכדנצר] מלך־בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו",
|
28 |
+
"אשר־באו עם־זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל",
|
29 |
+
"בני פרעש אלפים מאה שבעים ושנים",
|
30 |
+
"בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים",
|
31 |
+
"בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים",
|
32 |
+
"בני־פחת מואב לבני ישוע יואב אלפים שמנה מאות ושנים עשר",
|
33 |
+
"בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה",
|
34 |
+
"בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה",
|
35 |
+
"בני זכי שבע מאות וששים",
|
36 |
+
"בני בני שש מאות ארבעים ושנים",
|
37 |
+
"בני בבי שש מאות עשרים ושלשה",
|
38 |
+
"בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים",
|
39 |
+
"בני אדניקם שש מאות ששים וששה",
|
40 |
+
"בני בגוי אלפים חמשים וששה",
|
41 |
+
"בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה",
|
42 |
+
"בני־אטר ליחזקיה תשעים ושמנה",
|
43 |
+
"בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה",
|
44 |
+
"בני יורה מאה ושנים עשר",
|
45 |
+
"בני חשם מאתים עשרים ושלשה",
|
46 |
+
"בני גבר תשעים וחמשה",
|
47 |
+
"בני בית־לחם מאה עשרים ושלשה",
|
48 |
+
"אנשי נטפה חמשים וששה",
|
49 |
+
"אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה",
|
50 |
+
"בני עזמות ארבעים ושנים",
|
51 |
+
"בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה",
|
52 |
+
"בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד",
|
53 |
+
"אנשי מכמס מאה עשרים ושנים",
|
54 |
+
"אנשי בית־אל והעי מאתים עשרים ושלשה",
|
55 |
+
"בני נבו חמשים ושנים",
|
56 |
+
"בני מגביש מאה חמשים וששה",
|
57 |
+
"בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה",
|
58 |
+
"בני חרם שלש מאות ועשרים",
|
59 |
+
"בני־לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה",
|
60 |
+
"בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה",
|
61 |
+
"בני סנאה שלשת אלפים ושש מאות ושלשים",
|
62 |
+
"הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה",
|
63 |
+
"בני אמר אלף חמשים ושנים",
|
64 |
+
"בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה",
|
65 |
+
"בני חרם אלף ושבעה עשר",
|
66 |
+
"הלוים בני־ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה",
|
67 |
+
"המשררים בני אסף מאה עשרים ושמנה",
|
68 |
+
"בני השערים בני־שלום בני־אטר בני־טלמון בני־עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה",
|
69 |
+
"הנתינים בני־ציחא בני־חשופא בני טבעות",
|
70 |
+
"בני־קרס בני־סיעהא בני פדון",
|
71 |
+
"בני־לבנה בני־חגבה בני עקוב",
|
72 |
+
"בני־חגב בני־שמלי [שלמי] בני חנן",
|
73 |
+
"בני־גדל בני־גחר בני ראיה",
|
74 |
+
"בני־רצין בני־נקודא בני גזם",
|
75 |
+
"בני־עזא בני־פסח בני בסי",
|
76 |
+
"בני־אסנה בני־מעינים [מעונים] בני נפיסים [נפוסים]",
|
77 |
+
"בני־בקבוק בני־חקופא בני חרחור",
|
78 |
+
"בני־בצלות בני־מחידא בני חרשא",
|
79 |
+
"בני־ברקוס בני־סיסרא בני־תמח",
|
80 |
+
"בני נציח בני חטיפא",
|
81 |
+
"בני עבדי שלמה בני־סטי בני־הספרת בני פרודא",
|
82 |
+
"בני־יעלה בני־דרקון בני גדל",
|
83 |
+
"בני שפטיה בני־חטיל בני פכרת הצביים בני אמי",
|
84 |
+
"כל־הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים",
|
85 |
+
"ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית־אבותם וזרעם אם מישראל הם",
|
86 |
+
"בני־דליה בני־טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים",
|
87 |
+
"ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על־שמם",
|
88 |
+
"אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן־הכהנה",
|
89 |
+
"ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים",
|
90 |
+
"כל־הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש־מאות ששים",
|
91 |
+
"מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים",
|
92 |
+
"סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה",
|
93 |
+
"גמליהם ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים",
|
94 |
+
"ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על־מכונו",
|
95 |
+
"ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש־רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה",
|
96 |
+
"וישבו הכהנים והלוים ומן־העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל־ישראל בעריהם"
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל־ירושלם",
|
100 |
+
"ויקם ישוע בן־יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן־שאלתיאל ואחיו ויבנו את־מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש־האלהים",
|
101 |
+
"ויכינו המזבח על־מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל [ויעלו] עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב",
|
102 |
+
"ויעשו את־חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר־יום ביומו",
|
103 |
+
"ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל־מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה",
|
104 |
+
"מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד",
|
105 |
+
"ויתנו־כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן־הלבנון אל־ים יפוא כרשיון כורש מלך־פרס עליהם",
|
106 |
+
"ובשנה השנית לבואם אל־בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן־שאלתיאל וישוע בן־יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל־הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את־הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על־מלאכת בית־יהוה",
|
107 |
+
"ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני־יהודה כאחד לנצח על־עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים",
|
108 |
+
"ויסדו הבנים את־היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני־אסף במצלתים להלל את־יהוה על־ידי דויד מלך־ישראל",
|
109 |
+
"ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב כי־לעולם חסדו על־ישראל וכל־העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית־יהוה",
|
110 |
+
"ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את־הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול",
|
111 |
+
"ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד־למרחוק"
|
112 |
+
],
|
113 |
+
[
|
114 |
+
"וישמעו צרי יהודה ובנימן כי־בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל",
|
115 |
+
"ויגשו אל־זרבבל ואל־ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא [ולו ] אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה",
|
116 |
+
"ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא־לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך־פרס",
|
117 |
+
"ויהי עם־הארץ מרפים ידי עם־יהודה ומבלהים [ומבהלים] אותם לבנות",
|
118 |
+
"וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל־ימי כורש מלך פרס ועד־מלכות דריוש מלך־פרס",
|
119 |
+
"ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על־ישבי יהודה וירושלם",
|
120 |
+
"ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו [כנותיו] על־ארתחששתא [ארתחששת] מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית",
|
121 |
+
"רחום בעל־טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על־ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא",
|
122 |
+
"אדין רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי [ארכויא] בבליא שושנכיא דהוא [דהיא] עלמיא",
|
123 |
+
"ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר־נהרה וכענת",
|
124 |
+
"דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על־ארתחששתא מלכא עבדיך אנש עבר־נהרה וכענת",
|
125 |
+
"ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן־לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא [ובישתא] בנין ושורי [ושוריא] אשכללו [שכלילו] ואשיא יחיטו",
|
126 |
+
"כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון מנדה־בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק",
|
127 |
+
"כען כל־קבל די־מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על־דנה שלחנא והודענא למלכא",
|
128 |
+
"די יבקר בספר־דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן־יומת עלמא על־דנה קריתא דך החרבת",
|
129 |
+
"מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך",
|
130 |
+
"פתגמא שלח מלכא על־רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר־נהרה שלם וכעת",
|
131 |
+
"נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי",
|
132 |
+
"ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן־יומת עלמא על־מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד־בה",
|
133 |
+
"ומלכין תקיפין הוו על־ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון",
|
134 |
+
"כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד־מני טעמא יתשם",
|
135 |
+
"וזהירין הוו שלו למעבד על־דנ�� למה ישגא חבלא להנזקת מלכין",
|
136 |
+
"אדין מן־די פרשגן נשתונא די ארתחששתא [ארתחששת] מלכא קרי קדם־רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על־יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל",
|
137 |
+
"באדין בטלת עבידת בית־אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך־פרס"
|
138 |
+
],
|
139 |
+
[
|
140 |
+
"והתנבי חגי נביאה [נביא] וזכריה בר־עדוא נביאיא [נבייא] על־יהודיא די ביהוד ובירושלם בשם אלה ישראל עליהון",
|
141 |
+
"באדין קמו זרבבל בר־שאלתיאל וישוע בר־יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא [נבייא] די־אלהא מסעדין להון",
|
142 |
+
"בה־זמנא אתא עליהון תתני פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותהון וכן אמרין להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה",
|
143 |
+
"אדין כנמא אמרנא להם מן־אנון שמהת גבריא די־דנה בנינא בנין",
|
144 |
+
"ועין אלההם הות על־שבי יהודיא ולא־בטלו המו עד־טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על־דנה",
|
145 |
+
"פרשגן אגרתא די־שלח תתני פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה על־דריוש מלכא",
|
146 |
+
"פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא",
|
147 |
+
"ידיע להוא למלכא די־אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם",
|
148 |
+
"אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה",
|
149 |
+
"ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך די נכתב שם־גבריא די בראשיהם",
|
150 |
+
"וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די־אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די־הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה",
|
151 |
+
"להן מן־די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך־בבל כסדיא [כסדאה] וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל",
|
152 |
+
"ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית־אלהא דנה לבנא",
|
153 |
+
"ואף מאניא די־בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל הנפק המו כורש מלכא מן־היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה",
|
154 |
+
"ואמר־לה אלה [אל] מאניא שא אזל־אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על־אתרה",
|
155 |
+
"אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די־בית אלהא די בירושלם ומן־אדין ועד־כען מתבנא ולא שלם",
|
156 |
+
"וכען הן על־מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די־מלכא תמה די בבבל הן איתי די־מן־כורש מלכא שים טעם למבנא בית־אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על־דנה ישלח עלינא"
|
157 |
+
],
|
158 |
+
[
|
159 |
+
"באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל",
|
160 |
+
"והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתה מגלה חדה וכן־כתיב בגוה דכרונה",
|
161 |
+
"בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית־אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די־דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין",
|
162 |
+
"נדבכין די־אבן גלל תלתא ונדבך די־אע חדת ונפקתא מן־בית מלכא תתיהב",
|
163 |
+
"ואף מאני בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די־בירושלם והיבל לבבל יהתיבון ויהך להיכלא די־בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא",
|
164 |
+
"כען תתני פחת עבר־נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה רחיקין הוו מן־תמה",
|
165 |
+
"שבקו לעבידת בית־אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית־אלהא דך יבנון על־אתרה",
|
166 |
+
"ומני ��ים טעם למא די־תעבדון עם־שבי יהודיא אלך למבנא בית־אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די־לא לבטלא",
|
167 |
+
"ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די־בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די־לא שלו",
|
168 |
+
"די־להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי",
|
169 |
+
"ומני שים טעם די כל־אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן־ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על־דנה",
|
170 |
+
"ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל־מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית־אלהא דך די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד",
|
171 |
+
"אדין תתני פחת עבר־נהרה שתר בוזני וכנותהון לקבל די־שלח דריוש מלכא כנמא אספרנא עבדו",
|
172 |
+
"ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה [נביא] וזכריה בר־עדוא ובנו ושכללו מן־טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס",
|
173 |
+
"ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די־היא שנת־שת למלכות דריוש מלכא",
|
174 |
+
"ועבדו בני־ישראל כהניא ולויא ושאר בני־גלותא חנכת בית־אלהא דנה בחדוה",
|
175 |
+
"והקרבו לחנכת בית־אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא [לחטאה] על־כל־ישראל תרי־עשר למנין שבטי ישראל",
|
176 |
+
"והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על־עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה",
|
177 |
+
"ויעשו בני־הגולה את־הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון",
|
178 |
+
"כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל־בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם",
|
179 |
+
"ויאכלו בני־ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי־הארץ אלהם לדרש ליהוה אלהי ישראל",
|
180 |
+
"ויעשו חג־מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם יהוה והסב לב מלך־אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית־האלהים אלהי ישראל"
|
181 |
+
],
|
182 |
+
[
|
183 |
+
"ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך־פרס עזרא בן־שריה בן־עזריה בן־חלקיה",
|
184 |
+
"בן־שלום בן־צדוק בן־אחיטוב",
|
185 |
+
"בן־אמריה בן־עזריה בן־מריות",
|
186 |
+
"בן־זרחיה בן־עזי בן־בקי",
|
187 |
+
"בן־אבישוע בן־פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן הראש",
|
188 |
+
"הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן יהוה אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־יהוה אלהיו עליו כל בקשתו",
|
189 |
+
"ויעלו מבני־ישראל ומן־הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל־ירושלם בשנת־שבע לארתחשסתא המלך",
|
190 |
+
"ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך",
|
191 |
+
"כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל־ירושלם כיד־אלהיו הטובה עליו",
|
192 |
+
"כי עזרא הכין לבבו לדרוש את־תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט",
|
193 |
+
"וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות־יהוה וחקיו על־ישראל",
|
194 |
+
"ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די־אלה שמיא גמיר וכענת",
|
195 |
+
"מני שים טעם די כל־מתנדב במלכותי מן־עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך",
|
196 |
+
"כל־קבל די מן־קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על־יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך",
|
197 |
+
"ולהיבלה כסף ודהב די־מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה",
|
198 |
+
"וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם",
|
199 |
+
"כל־קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על־מדבחה די בית אלהכם די בירושלם",
|
200 |
+
"ומה די עליך [עלך] ועל־אחיך [אחך] ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון",
|
201 |
+
"ומאניא די־מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם",
|
202 |
+
"ושאר חשחות בית אלהך די יפל־לך למנתן תנתן מן־בית גנזי מלכא",
|
203 |
+
"ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל־די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די־אלה שמיא אספרנא יתעבד",
|
204 |
+
"עד־כסף ככרין מאה ועד־חנטין כרין מאה ועד־חמר בתין מאה ועד־בתין משח מאה ומלח די־לא כתב",
|
205 |
+
"כל־די מן־טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די־למה להוא קצף על־מלכות מלכא ובנוהי",
|
206 |
+
"ולכם מהודעין די כל־כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם",
|
207 |
+
"ואנת עזרא כחכמת אלהך די־בידך מני שפטין ודינין די־להון דאנין [דאינין] לכל־עמה די בעבר נהרה לכל־ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון",
|
208 |
+
"וכל־די־לא להוא עבד דתא די־אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו [לשרשי] הן־לענש נכסין ולאסורין",
|
209 |
+
"ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את־בית יהוה אשר בירושלם",
|
210 |
+
"ועלי הטה־חסד לפני המלך ויועציו ולכל־שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד־יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי"
|
211 |
+
],
|
212 |
+
[
|
213 |
+
"ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך מבבל",
|
214 |
+
"מבני פינחס גרשם מבני איתמר דניאל מבני דויד חטוש",
|
215 |
+
"מבני שכניה מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים",
|
216 |
+
"מבני פחת מואב אליהועיני בן־זרחיה ועמו מאתים הזכרים",
|
217 |
+
"מבני שכניה בן־יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים",
|
218 |
+
"ומבני עדין עבד בן־יונתן ועמו חמשים הזכרים",
|
219 |
+
"ומבני עילם ישעיה בן־עתליה ועמו שבעים הזכרים",
|
220 |
+
"ומבני שפטיה זבדיה בן־מיכאל ועמו שמנים הזכרים",
|
221 |
+
"מבני יואב עבדיה בן־יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים",
|
222 |
+
"ומבני שלומית בן־יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים",
|
223 |
+
"ומבני בבי זכריה בן־בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים",
|
224 |
+
"ומבני עזגד יוחנן בן־הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים",
|
225 |
+
"ומבני אדניקם אחרנים ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים",
|
226 |
+
"ומבני בגוי עותי וזבוד [וזכור] ועמו שבעים הזכרים",
|
227 |
+
"ואקבצם אל־הנהר הבא אל־אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא־מצאתי שם",
|
228 |
+
"ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים",
|
229 |
+
"ואוצאה [ואצוה] אותם על־אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל־אדו אחיו הנתונים [הנתינים] בכספיא המקום להביא־לנו משרתים לבית אלהינו",
|
230 |
+
"ויביאו לנו כיד־אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן־לוי בן־ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר",
|
231 |
+
"ואת־חשביה ואתו ישעיה מבני מררי אחיו ובניהם עשרים",
|
232 |
+
"ומן־הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות",
|
233 |
+
"ואקרא שם צום על־הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל־רכושנו",
|
234 |
+
"כי בשתי לשאול מן־המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי־אמרנו למלך לאמר יד־אלהינו על־כל־מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל־עזביו",
|
235 |
+
"ונצומה ונבקשה מאלהינו על־זאת ויעתר לנו",
|
236 |
+
"ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה",
|
237 |
+
"ואשקולה [ואשקלה] להם את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים תרומת בית־אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל־ישראל הנמצאים",
|
238 |
+
"ואשקלה על־ידם כסף ככרים שש־מאות וחמשים וכלי־כסף מאה לככרים זהב מאה ככר",
|
239 |
+
"וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב",
|
240 |
+
"ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם",
|
241 |
+
"שקדו ושמרו עד־תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי־האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה",
|
242 |
+
"וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו",
|
243 |
+
"ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון ללכת ירושלם ויד־אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על־הדרך",
|
244 |
+
"ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה",
|
245 |
+
"וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד־מרמות בן־אוריה הכהן ועמו אלעזר בן־פינחס ועמהם יוזבד בן־ישוע ונועדיה בן־בנוי הלוים",
|
246 |
+
"במספר במשקל לכל ויכתב כל־המשקל בעת ההיא",
|
247 |
+
"הבאים מהשבי בני־הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים־עשר על־כל־ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהוה",
|
248 |
+
"ויתנו את־דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את־העם ואת־בית־האלהים"
|
249 |
+
],
|
250 |
+
[
|
251 |
+
"וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא־נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי",
|
252 |
+
"כי־נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה",
|
253 |
+
"וכשמעי את־הדבר הזה קרעתי את־בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם",
|
254 |
+
"ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי־ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב",
|
255 |
+
"ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על־ברכי ואפרשה כפי אל־יהוה אלהי",
|
256 |
+
"ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים",
|
257 |
+
"מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה",
|
258 |
+
"ועתה כמעט־רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת־לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו",
|
259 |
+
"כי־עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט־עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת־לנו מחיה לרומם את־בית אלהינו ולהעמיד את־חרבתיו ולתת־לנו גדר ביהודה ובירושלם",
|
260 |
+
"ועתה מה־נאמר אלהינו אחרי־זאת כי עזבנו מצותיך",
|
261 |
+
"אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל־פה בטמאתם",
|
262 |
+
"ועתה בנותיכם אל־תתנו לבניהם ובנתיהם אל־תשאו לבניכם ולא־תדרשו שלמם וטובתם עד־עולם למען תחזקו ואכלתם את־טוב הארץ והורשתם לבניכם עד־עולם",
|
263 |
+
"ואחרי כל־הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת",
|
264 |
+
"הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף־בנו עד־כלה לאין שארית ופליטה",
|
265 |
+
"יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי־נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על־זאת"
|
266 |
+
],
|
267 |
+
[
|
268 |
+
"וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב־מאד אנשים ונשים וילדים כי־בכו העם הרבה־בכה",
|
269 |
+
"ויען שכניה בן־יחיאל מבני עולם [עילם] ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש־מקוה לישראל על־זאת",
|
270 |
+
"ועתה נכרת־ברית לאלהינו להוציא כל־נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה",
|
271 |
+
"קום כי־עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה",
|
272 |
+
"ויקם עזרא וישבע את־שרי הכהנים הלוים וכל־ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו",
|
273 |
+
"ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל־לשכת יהוחנן בן־אלישיב וילך שם לחם לא־אכל ומים לא־שתה כי מתאבל על־מעל הגולה",
|
274 |
+
"ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם",
|
275 |
+
"וכל אשר לא־יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל־רכושו והוא יבדל מקהל הגולה",
|
276 |
+
"ויקבצו כל־אנשי־יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי בעשרים בחדש וישבו כל־העם ברחוב בית האלהים מרעידים על־הדבר ומהגשמים",
|
277 |
+
"ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות להוסיף על־אשמת ישראל",
|
278 |
+
"ועתה תנו תודה ליהוה אלהי־אבתיכם ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן־הנשים הנכריות",
|
279 |
+
"ויענו כל־הקהל ויאמרו קול גדול כן כדבריך [כדברך] עלינו לעשות",
|
280 |
+
"אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא־ליום אחד ולא לשנים כי־הרבינו לפשע בדבר הזה",
|
281 |
+
"יעמדו־נא שרינו לכל־הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני־עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף־אלהינו ממנו עד לדבר הזה",
|
282 |
+
"אך יונתן בן־עשהאל ויחזיה בן־תקוה עמדו על־זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם",
|
283 |
+
"ויעשו־כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר",
|
284 |
+
"ויכלו בכל אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון",
|
285 |
+
"וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות מבני ישוע בן־יוצדק ואחיו מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה",
|
286 |
+
"ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל־צאן על־אשמתם",
|
287 |
+
"ומבני אמר חנני וזבדיה",
|
288 |
+
"ומבני חרם מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה",
|
289 |
+
"ומבני פשחור אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה",
|
290 |
+
"ומן־הלוים יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר",
|
291 |
+
"ומן־המשררים אלישיב ומן־השערים שלם וטלם ואורי",
|
292 |
+
"ומישראל מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה",
|
293 |
+
"ומבני עילם מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירמות ואליה",
|
294 |
+
"ומבני זתוא אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא",
|
295 |
+
"ומבני בבי יהוחנן חנניה זבי עתלי",
|
296 |
+
"ומבני בני משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות [ורמות]",
|
297 |
+
"ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה",
|
298 |
+
"ובני חרם אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון",
|
299 |
+
"בנימן מלוך ש��ריה",
|
300 |
+
"מבני חשם מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי",
|
301 |
+
"מבני בני מעדי עמרם ואואל",
|
302 |
+
"בניה בדיה כלהי [כלוהו]",
|
303 |
+
"וניה מרמות אלישיב",
|
304 |
+
"מתניה מתני ויעשו [ויעשי]",
|
305 |
+
"ובני ובנוי שמעי",
|
306 |
+
"ושלמיה ונתן ועדיה",
|
307 |
+
"מכנדבי ששי שרי",
|
308 |
+
"עזראל ושלמיהו שמריה",
|
309 |
+
"שלום אמריה יוסף",
|
310 |
+
"מבני נבו יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו [ידי] ויואל בניה",
|
311 |
+
"כל־אלה נשאי [נשאו] נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים"
|
312 |
+
]
|
313 |
+
],
|
314 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
315 |
+
"heTitle": "עזרא",
|
316 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
317 |
+
"categories": [
|
318 |
+
"Tanakh",
|
319 |
+
"Writings"
|
320 |
+
]
|
321 |
+
}
|
resources/texts/37.json
ADDED
@@ -0,0 +1,452 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"status": "locked",
|
3 |
+
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
4 |
+
"sectionNames": [
|
5 |
+
"Chapter",
|
6 |
+
"Verse"
|
7 |
+
],
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"language": "he",
|
10 |
+
"title": "Nehemiah",
|
11 |
+
"licenseVetted": true,
|
12 |
+
"text": [
|
13 |
+
[
|
14 |
+
"דברי נחמיה בן־חכליה ויהי בחדש־כסלו [כסליו] שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה",
|
15 |
+
"ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על־היהודים הפליטה אשר־נשארו מן־השבי ועל־ירושלם",
|
16 |
+
"ויאמרו לי הנשארים אשר־נשארו מן־השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש",
|
17 |
+
"ויהי כשמעי את־הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים",
|
18 |
+
"ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו",
|
19 |
+
"תהי נא אזנך־קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל־תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על־בני ישראל עבדיך ומתודה על־חטאות בני־ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית־אבי חטאנו",
|
20 |
+
"חבל חבלנו לך ולא־שמרנו את־המצות ואת־החקים ואת־המשפטים אשר צוית את־משה עבדך",
|
21 |
+
"זכר־נא את־הדבר אשר צוית את־משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים",
|
22 |
+
"ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם־יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים [והביאותים] אל־המקום אשר בחרתי לשכן את־שמי שם",
|
23 |
+
"והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה",
|
24 |
+
"אנא אדני תהי נא אזנך־קשבת אל־תפלת עבדך ואל־תפלת עבדיך החפצים ליראה את־שמך והצליחה־נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך"
|
25 |
+
],
|
26 |
+
[
|
27 |
+
"ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את־היין ואתנה למלך ולא־הייתי רע לפניו",
|
28 |
+
"ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי־אם רע לב ואירא הרבה מאד",
|
29 |
+
"ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא־ירעו פני אשר העיר בית־קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש",
|
30 |
+
"ויאמר לי המלך על־מה־זה אתה מבקש ואתפלל אל־אלהי השמים",
|
31 |
+
"ואמר למלך אם־על־המלך טוב ואם־ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל־יהודה אל־עיר קברות אבתי ואבננה",
|
32 |
+
"ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד־מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני־המלך וישלחני ואתנה לו זמן",
|
33 |
+
"ואומר למלך אם־על־המלך טוב אגרות יתנו־לי על־פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר־אבוא אל־יהודה",
|
34 |
+
"ואגרת אל־אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן־לי עצים לקרות את־שערי הבירה אשר־לבית ולחומת העיר ולבית אשר־אבוא אליו ויתן־לי המלך כיד־אלהי הטובה עלי",
|
35 |
+
"ואבוא אל־פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים",
|
36 |
+
"וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר־בא אדם לבקש טובה לבני ישראל",
|
37 |
+
"ואבוא אל־ירושלם ואהי־שם ימים שלשה",
|
38 |
+
"ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא־הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל־לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם־הבהמה אשר אני רכב בה",
|
39 |
+
"ואצאה בשער־הגיא לילה ואל־פני עין התנין ואל־שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר־המפרוצים [הם ] [פרוצים] ושעריה אכלו באש",
|
40 |
+
"ואעבר אל־שער העין ואל־ברכת המלך ואין־מקום לבהמה לעבר תחתי",
|
41 |
+
"ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב",
|
42 |
+
"והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד־כן לא הגדתי",
|
43 |
+
"ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את־חומת ירושלם ולא־נהיה עוד חרפה",
|
44 |
+
"ואגיד להם את־יד אלהי אשר־היא טובה עלי ואף־דברי המלך אשר אמר־לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה",
|
45 |
+
"וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה־הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים",
|
46 |
+
"ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין־חלק וצדקה וזכרון בירושלם"
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את־שער הצאן המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד־מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל",
|
50 |
+
"ועל־ידו בנו אנשי ירחו ועל־ידו בנה זכור בן־אמרי",
|
51 |
+
"ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו",
|
52 |
+
"ועל־ידם החזיק מרמות בן־אוריה בן־הקוץ ועל־ידם החזיק משלם בן־ברכיה בן־משיזבאל ועל־ידם החזיק צדוק בן־בענא",
|
53 |
+
"ועל־ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא־הביאו צורם בעבדת אדניהם",
|
54 |
+
"ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן־פסח ומשלם בן־בסודיה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו",
|
55 |
+
"ועל־ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר",
|
56 |
+
"על־ידו החזיק עזיאל בן־חרהיה צורפים ועל־ידו החזיק חנניה בן־הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה",
|
57 |
+
"ועל־ידם החזיק רפיה בן־חור שר חצי פלך ירושלם",
|
58 |
+
"ועל־ידם החזיק ידיה בן־חרומף ונגד ביתו ועל־ידו החזיק חטוש בן־חשבניה",
|
59 |
+
"מדה שנית החזיק מלכיה בן־חרם וחשוב בן־פחת מואב ואת מגדל התנורים",
|
60 |
+
"ועל־ידו החזיק שלום בן־הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו",
|
61 |
+
"את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות",
|
62 |
+
"ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן־רכב שר פלך בית־הכרם הוא יבננו ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו",
|
63 |
+
"ואת שער העין החזיק שלון בן־כל־חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמידו [ויעמיד] דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן־המלך ועד־המעלות היורדות מעיר דויד",
|
64 |
+
"אחריו החזיק נחמיה בן־עזבוק שר חצי פלך בית־צור עד־נגד קברי דויד ועד־הברכה העשויה ועד בית הגברים",
|
65 |
+
"אחריו החזיקו הלוים רחום בן־בני על־ידו החזיק חשביה שר־חצי־פלך קעילה לפלכו",
|
66 |
+
"אחריו החזיקו אחיהם בוי בן־חנדד שר חצי פלך קעילה",
|
67 |
+
"ויחזק על־ידו עזר בן־ישוע שר המצפה מדה שנית מנגד עלת הנשק המקצע",
|
68 |
+
"אחריו החרה החזיק ברוך בן־זבי [זכי] מדה שנית מן־המקצוע עד־פתח בית אלישיב הכהן הגדול",
|
69 |
+
"אחריו החזיק מרמות בן־אוריה בן־הקוץ מדה שנית מפתח בית אלישיב ועד־תכלית בית אלישיב",
|
70 |
+
"ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר",
|
71 |
+
"אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם אחריו החזיק עזריה בן־מעשיה בן־ענניה אצל ביתו",
|
72 |
+
"אחריו החזיק בנוי בן־חנדד מדה שנית מבית עזריה עד־המקצוע ועד־הפנה",
|
73 |
+
"פלל בן־אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן־פרעש",
|
74 |
+
"והנתינים היו יש��ים בעפל עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא",
|
75 |
+
"אחריו החזיקו התקעים מדה שנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל",
|
76 |
+
"מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים איש לנגד ביתו",
|
77 |
+
"אחריו החזיק צדוק בן־אמר נגד ביתו ואחריו החזיק שמעיה בן־שכניה שמר שער המזרח",
|
78 |
+
"אחרי [אחריו] החזיק חנניה בן־שלמיה וחנון בן־צלף הששי מדה שני אחריו החזיק משלם בן־ברכיה נגד נשכתו",
|
79 |
+
"אחרי [אחריו] החזיק מלכיה בן־הצרפי עד־בית הנתינים והרכלים נגד שער המפקד ועד עלית הפנה",
|
80 |
+
"ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים",
|
81 |
+
"ויהי כאשר שמע סנבלט כי־אנחנו בונים את־החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על־היהודים",
|
82 |
+
"ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את־האבנים מערמות העפר והמה שרופות",
|
83 |
+
"וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר־הם בונים אם־יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם",
|
84 |
+
"שמע אלהינו כי־היינו בוזה והשב חרפתם אל־ראשם ותנם לבזה בארץ שביה",
|
85 |
+
"ואל־תכס על־עונם וחטאתם מלפניך אל־תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים",
|
86 |
+
"ונבנה את־החומה ותקשר כל־החומה עד־חציה ויהי לב לעם לעשות"
|
87 |
+
],
|
88 |
+
[
|
89 |
+
"ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי־עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי־החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד",
|
90 |
+
"ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה",
|
91 |
+
"ונתפלל אל־אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם",
|
92 |
+
"ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה",
|
93 |
+
"ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר־נבוא אל־תוכם והרגנום והשבתנו את־המלאכה",
|
94 |
+
"ויהי כאשר־באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל־המקמות אשר־תשובו עלינו",
|
95 |
+
"ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים [בצחיחים] ואעמיד את־העם למשפחות עם־חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם",
|
96 |
+
"וארא ואקום ואמר אל־החרים ואל־הסגנים ואל־יתר העם אל־תיראו מפניהם את־אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על־אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם",
|
97 |
+
"ויהי כאשר־שמעו אויבינו כי־נודע לנו ויפר האלהים את־עצתם ונשוב [ונשב] כלנו אל־החומה איש אל־מלאכתו",
|
98 |
+
"ויהי מן־היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל־בית יהודה",
|
99 |
+
"הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח",
|
100 |
+
"והבונים איש חרבו אסורים על־מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי",
|
101 |
+
"ואמר אל־החרים ואל־הסגנים ואל־יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על־החומה רחוקים איש מאחיו",
|
102 |
+
"במקום אשר תשמעו את־קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו",
|
103 |
+
"ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים",
|
104 |
+
"גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו־לנו הלילה משמר והיום מלאכה",
|
105 |
+
"ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין־אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים"
|
106 |
+
],
|
107 |
+
[
|
108 |
+
"ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל־אחיהם היהודים",
|
109 |
+
"ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה",
|
110 |
+
"ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב",
|
111 |
+
"ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו",
|
112 |
+
"ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את־בנינו ואת־בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים",
|
113 |
+
"ויחר לי מאד כאשר שמעתי את־זעקתם ואת הדברים האלה",
|
114 |
+
"וימלך לבי עלי ואריבה את־החרים ואת־הסגנים ואמרה להם משא איש־באחיו אתם נשאים [נשים] ואתן עליהם קהלה גדולה",
|
115 |
+
"ואמרה להם אנחנו קנינו את־אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם־אתם תמכרו את־אחיכם ונמכרו־לנו ויחרישו ולא מצאו דבר",
|
116 |
+
"ויאמר [ואומר] לא־טוב הדבר אשר־אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו",
|
117 |
+
"וגם־אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה־נא את־המשא הזה",
|
118 |
+
"השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם",
|
119 |
+
"ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את־הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה",
|
120 |
+
"גם־חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את־כל־האיש אשר לא־יקים את־הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל־הקהל אמן ויהללו את־יהוה ויעש העם כדבר הזה",
|
121 |
+
"גם מיום אשר־צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי",
|
122 |
+
"והפחות הראשנים אשר־לפני הכבידו על־העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף־שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על־העם ואני לא־עשיתי כן מפני יראת אלהים",
|
123 |
+
"וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל־נערי קבוצים שם על־המלאכה",
|
124 |
+
"והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן־הגוים אשר־סביבתינו על־שלחני",
|
125 |
+
"ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש־בררות וצפרים נעשו־לי ובין עשרת ימים בכל־יין להרבה ועם־זה לחם הפחה לא בקשתי כי־כבדה העבדה על־העם הזה",
|
126 |
+
"זכרה־לי אלהי לטובה כל אשר־עשיתי על־העם הזה"
|
127 |
+
],
|
128 |
+
[
|
129 |
+
"ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את־החומה ולא־נותר בה פרץ גם עד־העת ההיא דלתות לא־העמדתי בשערים",
|
130 |
+
"וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה",
|
131 |
+
"ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם",
|
132 |
+
"וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה",
|
133 |
+
"וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את־נערו ואגרת פתוחה בידו",
|
134 |
+
"כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על־כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה",
|
135 |
+
"וגם־נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו",
|
136 |
+
"ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם",
|
137 |
+
"כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן־המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את־ידי",
|
138 |
+
"ואני־באתי בית שמעיה בן־דליה בן־מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל־בית האלהים אל־תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך",
|
139 |
+
"ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר־יבוא אל־ההיכל וחי לא אבוא",
|
140 |
+
"ואכירה והנה לא־אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו",
|
141 |
+
"למען שכור הוא למען־אירא ואעשה־כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני",
|
142 |
+
"זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי",
|
143 |
+
"ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום",
|
144 |
+
"ויהי כאשר שמעו כל־אויבינו ויראו כל־הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת",
|
145 |
+
"גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על־טוביה ואשר לטוביה באות אליהם",
|
146 |
+
"כי־רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי־חתן הוא לשכניה בן־ארח ויהוחנן בנו לקח את־בת־משלם בן ברכיה",
|
147 |
+
"גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני"
|
148 |
+
],
|
149 |
+
[
|
150 |
+
"ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים",
|
151 |
+
"ואצוה את־חנני אחי ואת־חנניה שר הבירה על־ירושלם כי־הוא כאיש אמת וירא את־האלהים מרבים",
|
152 |
+
"ויאמר [ואמר] להם לא יפתחו שערי ירושלם עד־חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו",
|
153 |
+
"והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים",
|
154 |
+
"ויתן אלהי אל־לבי ואקבצה את־החרים ואת־הסגנים ואת־העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו",
|
155 |
+
"אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו",
|
156 |
+
"הבאים עם־זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל",
|
157 |
+
"בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים",
|
158 |
+
"בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים",
|
159 |
+
"בני ארח שש מאות חמשים ושנים",
|
160 |
+
"בני־פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר",
|
161 |
+
"בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה",
|
162 |
+
"בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה",
|
163 |
+
"בני זכי שבע מאות וששים",
|
164 |
+
"בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה",
|
165 |
+
"בני בבי שש מאות עשרים ושמנה",
|
166 |
+
"בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים",
|
167 |
+
"בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה",
|
168 |
+
"בני בגוי אלפים ששים ושבעה",
|
169 |
+
"בני עדין שש מאות חמשים וחמשה",
|
170 |
+
"בני־אטר לחזקיה תשעים ושמנה",
|
171 |
+
"בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה",
|
172 |
+
"בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה",
|
173 |
+
"בני חריף מאה שנים עשר",
|
174 |
+
"בני גבעון תשעים וחמשה",
|
175 |
+
"אנשי בית־לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה",
|
176 |
+
"אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה",
|
177 |
+
"אנשי בית־עזמות ארבעים ושנים",
|
178 |
+
"אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה",
|
179 |
+
"אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד",
|
180 |
+
"אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים",
|
181 |
+
"אנשי בית־אל והעי מאה עשרים ושלשה",
|
182 |
+
"אנשי נבו אחר חמשים ושנים",
|
183 |
+
"בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה",
|
184 |
+
"בני חרם שלש מאות ועשרים",
|
185 |
+
"בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה",
|
186 |
+
"בני־לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד",
|
187 |
+
"בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים",
|
188 |
+
"הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה",
|
189 |
+
"בני אמר אלף חמשים ושנים",
|
190 |
+
"בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה",
|
191 |
+
"בני חרם אלף שבעה עשר",
|
192 |
+
"הלוים בני־ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה",
|
193 |
+
"המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה",
|
194 |
+
"השערים בני־שלום בני־אטר בני־טלמן בני־עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה",
|
195 |
+
"הנתינים בני־צחא בני־חשפא בני טבעות",
|
196 |
+
"בני־קירס בני־סיעא בני פדון",
|
197 |
+
"בני־לבנה בני־חגבה בני שלמי",
|
198 |
+
"בני־חנן בני־גדל בני־גחר",
|
199 |
+
"בני־ראיה בני־רצין בני נקודא",
|
200 |
+
"בני־גזם בני־עזא בני פסח",
|
201 |
+
"בני־בסי בני־מעונים בני נפושסים [נפישסים]",
|
202 |
+
"בני־בקבוק בני־חקופא בני חרחור",
|
203 |
+
"בני־בצלית בני־מחידא בני חרשא",
|
204 |
+
"בני־ברקוס בני־סיסרא בני־תמח",
|
205 |
+
"בני נציח בני חטיפא",
|
206 |
+
"בני עבדי שלמה בני־סוטי בני־סופרת בני פרידא",
|
207 |
+
"בני־יעלא בני־דרקון בני גדל",
|
208 |
+
"בני שפטיה בני־חטיל בני פכרת הצביים בני אמון",
|
209 |
+
"כל־הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים",
|
210 |
+
"ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית־אבותם וזרעם אם מישראל הם",
|
211 |
+
"בני־דליה בני־טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים",
|
212 |
+
"ומן־הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על־שמם",
|
213 |
+
"אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן־הכהנה",
|
214 |
+
"ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים",
|
215 |
+
"כל־הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש־מאות וששים",
|
216 |
+
"מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה",
|
217 |
+
"גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים",
|
218 |
+
"ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות",
|
219 |
+
"ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים",
|
220 |
+
"ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה",
|
221 |
+
"וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן־העם והנתינים וכל־ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם"
|
222 |
+
],
|
223 |
+
[
|
224 |
+
"ויאספו כל־העם כאיש אחד אל־הרחוב אשר לפני שער־המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את־ספר תורת משה אשר־צוה יהוה את־ישראל",
|
225 |
+
"ויביא עזרא הכהן את־התורה לפני הקהל מאיש ועד־אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי",
|
226 |
+
"ויקרא־בו לפני הרחוב אשר לפני שער־המים מן־האור עד־מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל־העם אל־ספר התורה",
|
227 |
+
"ויעמד עזרא הספר על־מגדל־עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על־ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה זכריה משלם",
|
228 |
+
"ויפתח עזרא הספר לעיני כל־העם כי־מעל כל־העם היה וכפתחו עמדו כל־העם",
|
229 |
+
"ויברך עזרא את־יהוה האלהים הגדול ויענו כל־העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו ליהוה אפים ארצה",
|
230 |
+
"וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את־העם לתורה והעם על־עמדם",
|
231 |
+
"ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא",
|
232 |
+
"ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את־העם לכל־העם היום קדש־הוא ל��הוה אלהיכם אל־תתאבלו ואל־תבכו כי בוכים כל־העם כשמעם את־דברי התורה",
|
233 |
+
"ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי־קדוש היום לאדנינו ואל־תעצבו כי־חדות יהוה היא מעזכם",
|
234 |
+
"והלוים מחשים לכל־העם לאמר הסו כי היום קדש ואל־תעצבו",
|
235 |
+
"וילכו כל־העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם",
|
236 |
+
"וביום השני נאספו ראשי האבות לכל־העם הכהנים והלוים אל־עזרא הספר ולהשכיל אל־דברי התורה",
|
237 |
+
"וימצאו כתוב בתורה אשר צוה יהוה ביד־משה אשר ישבו בני־ישראל בסכות בחג בחדש השביעי",
|
238 |
+
"ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל־עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי־זית ועלי־עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב",
|
239 |
+
"ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על־גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים",
|
240 |
+
"ויעשו כל־הקהל השבים מן־השבי סכות וישבו בסכות כי לא־עשו מימי ישוע בן־נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד",
|
241 |
+
"ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום מן־היום הראשון עד היום האחרון ויעשו־חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט"
|
242 |
+
],
|
243 |
+
[
|
244 |
+
"וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני־ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם",
|
245 |
+
"ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על־חטאתיהם ועונות אבתיהם",
|
246 |
+
"ויקומו על־עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם",
|
247 |
+
"ויקם על־מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל־יהוה אלהיהם",
|
248 |
+
"ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את־יהוה אלהיכם מן־העולם עד־העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על־כל־ברכה ותהלה",
|
249 |
+
"אתה־הוא יהוה לבדך את [אתה] עשית את־השמים שמי השמים וכל־צבאם הארץ וכל־אשר עליה הימים וכל־אשר בהם ואתה מחיה את־כלם וצבא השמים לך משתחוים",
|
250 |
+
"אתה־הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם",
|
251 |
+
"ומצאת את־לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את־ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את־דבריך כי צדיק אתה",
|
252 |
+
"ותרא את־עני אבתינו במצרים ואת־זעקתם שמעת על־ים־סוף",
|
253 |
+
"ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל־עבדיו ובכל־עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש־לך שם כהיום הזה",
|
254 |
+
"והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך־הים ביבשה ואת־רדפיהם השלכת במצולת כמו־אבן במים עזים",
|
255 |
+
"ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את־הדרך אשר ילכו־בה",
|
256 |
+
"ועל הר־סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים",
|
257 |
+
"ואת־שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך",
|
258 |
+
"ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את־הארץ אשר־נשאת את־ידך לתת להם",
|
259 |
+
"והם ואבתינו הזידו ויקשו את־ערפם ולא שמעו אל־מצותיך",
|
260 |
+
"וימאנו לשמע ולא־זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את־ערפם ויתנו־ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך־אפים ורב־וחסד [חסד] ולא עזבתם",
|
261 |
+
"אף כי־עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות",
|
262 |
+
"ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את־עמוד הענן לא־סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת־עמוד האש בלילה להאיר להם ואת־הדרך אשר ילכו־בה",
|
263 |
+
"ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא־מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם",
|
264 |
+
"וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו",
|
265 |
+
"ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את־ארץ סיחון ואת־ארץ מלך חשבון ואת־ארץ עוג מלך־הבשן",
|
266 |
+
"ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל־הארץ אשר־אמרת לאבתיהם לבוא לרשת",
|
267 |
+
"ויבאו הבנים ויירשו את־הארץ ותכנע לפניהם את־ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת־מלכיהם ואת־עממי הארץ לעשות בהם כרצונם",
|
268 |
+
"וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים־כל־טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול",
|
269 |
+
"וימרו וימרדו בך וישלכו את־תורתך אחרי גום ואת־נביאיך הרגו אשר־העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת",
|
270 |
+
"ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם",
|
271 |
+
"וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים",
|
272 |
+
"ותעד בהם להשיבם אל־תורתך והמה הזידו ולא־שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו־בם אשר־יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו",
|
273 |
+
"ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד־נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת",
|
274 |
+
"וברחמיך הרבים לא־עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל־חנון ורחום אתה",
|
275 |
+
"ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל־ימעט לפניך את כל־התלאה אשר־מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל־עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה",
|
276 |
+
"ואתה צדיק על כל־הבא עלינו כי־אמת עשית ואנחנו הרשענו",
|
277 |
+
"ואת־מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל־מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם",
|
278 |
+
"והם במלכותם ובטובך הרב אשר־נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר־נתת לפניהם לא עבדוך ולא־שבו ממעלליהם הרעים",
|
279 |
+
"הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר־נתתה לאבתינו לאכל את־פריה ואת־טובה הנה אנחנו עבדים עליה",
|
280 |
+
"ותבואתה מרבה למלכים אשר־נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו"
|
281 |
+
],
|
282 |
+
[
|
283 |
+
"ובכל־זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו",
|
284 |
+
"ועל החתומים נחמיה התרשתא בן־חכליה וצדקיה",
|
285 |
+
"שריה עזריה ירמיה",
|
286 |
+
"פשחור אמריה מלכיה",
|
287 |
+
"חטוש שבניה מלוך",
|
288 |
+
"חרם מרמות עבדיה",
|
289 |
+
"דניאל גנתון ברוך",
|
290 |
+
"משלם אביה מימן",
|
291 |
+
"מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים",
|
292 |
+
"והלוים וישוע בן־אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל",
|
293 |
+
"ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן",
|
294 |
+
"מיכא רחוב חשביה",
|
295 |
+
"זכור שרביה שבניה",
|
296 |
+
"הודיה בני בנינו",
|
297 |
+
"ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני",
|
298 |
+
"בני עזגד בבי",
|
299 |
+
"אדניה בגוי עדין",
|
300 |
+
"אטר חזקיה עזור",
|
301 |
+
"הודיה חשם בצי",
|
302 |
+
"חריף ענתות נובי [ניבי]",
|
303 |
+
"מגפיעש משלם חזיר",
|
304 |
+
"משיזב��ל צדוק ידוע",
|
305 |
+
"פלטיה חנן עניה",
|
306 |
+
"הושע חנניה חשוב",
|
307 |
+
"הלוחש פלחא שובק",
|
308 |
+
"רחום חשבנה מעשיה",
|
309 |
+
"ואחיה חנן ענן",
|
310 |
+
"מלוך חרם בענה",
|
311 |
+
"ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל־הנבדל מעמי הארצות אל־תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין",
|
312 |
+
"מחזיקים על־אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד־האלהים ולשמור ולעשות את־כל־מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו",
|
313 |
+
"ואשר לא־נתן בנתינו לעמי הארץ ואת־בנתיהם לא נקח לבנינו",
|
314 |
+
"ועמי הארץ המביאים את־המקחות וכל־שבר ביום השבת למכור לא־נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את־השנה השביעית ומשא כל־יד",
|
315 |
+
"והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו",
|
316 |
+
"ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על־ישראל וכל מלאכת בית־אלהינו",
|
317 |
+
"והגורלות הפלנו על־קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית־אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על־מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה",
|
318 |
+
"ולהביא את־בכורי אדמתנו ובכורי כל־פרי כל־עץ שנה בשנה לבית יהוה",
|
319 |
+
"ואת־בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת־בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו",
|
320 |
+
"ואת־ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל־עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל־לשכות בית־אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו",
|
321 |
+
"והיה הכהן בן־אהרן עם־הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את־מעשר המעשר לבית אלהינו אל־הלשכות לבית האוצר",
|
322 |
+
"כי אל־הלשכות יביאו בני־ישראל ובני הלוי את־תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את־בית אלהינו"
|
323 |
+
],
|
324 |
+
[
|
325 |
+
"וישבו שרי־העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן־העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים",
|
326 |
+
"ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם",
|
327 |
+
"ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה",
|
328 |
+
"ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן מבני יהודה עתיה בן־עזיה בן־זכריה בן־אמריה בן־שפטיה בן־מהללאל מבני־פרץ",
|
329 |
+
"ומעשיה בן־ברוך בן־כל־חזה בן־חזיה בן־עדיה בן־יויריב בן־זכריה בן־השלני",
|
330 |
+
"כל־בני־פרץ הישבים בירושלם ארבע מאות ששים ושמנה אנשי־חיל",
|
331 |
+
"ואלה בני בנימן סלא בן־משלם בן־יועד בן־פדיה בן־קוליה בן־מעשיה בן־איתיאל בן־ישעיה",
|
332 |
+
"ואחריו גבי סלי תשע מאות עשרים ושמנה",
|
333 |
+
"ויואל בן־זכרי פקיד עליהם ויהודה בן־הסנואה על־העיר משנה",
|
334 |
+
"מן־הכהנים ידעיה בן־יויריב יכין",
|
335 |
+
"שריה בן־חלקיה בן־משלם בן־צדוק בן־מריות בן־אחיטוב נגד בית האלהים",
|
336 |
+
"ואחיהם עשי המלאכה לבית שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן־ירחם בן־פלליה בן־אמצי בן־זכריה בן־פשחור בן־מלכיה",
|
337 |
+
"ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן־עזראל בן־אחזי בן־משלמות בן־אמר",
|
338 |
+
"ואחיהם גבורי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן־הגדולים",
|
339 |
+
"ומן־הלוים שמעיה בן־חשוב בן־עזריקם בן־חשביה בן־בוני",
|
340 |
+
"ושבתי ויוזבד על־המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים",
|
341 |
+
"ומתניה בן־מיכה בן־זבדי בן־אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן־שמוע בן־גלל בן־ידיתון [ידותון]",
|
342 |
+
"כל־הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה",
|
343 |
+
"והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים מאה שבעים ושנים",
|
344 |
+
"ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל־ערי יהודה איש בנחלתו",
|
345 |
+
"והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על־הנתינים",
|
346 |
+
"ופקיד הלוים בירושלם עזי בן־בני בן־חשביה בן־מתניה בן־מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית־האלהים",
|
347 |
+
"כי־מצות המלך עליהם ואמנה על־המשררים דבר־יום ביומו",
|
348 |
+
"ופתחיה בן־משיזבאל מבני־זרח בן־יהודה ליד המלך לכל־דבר לעם",
|
349 |
+
"ואל־החצרים בשדתם מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה",
|
350 |
+
"ובישוע ובמולדה ובבית פלט",
|
351 |
+
"ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה",
|
352 |
+
"ובצקלג ובמכנה ובבנתיה",
|
353 |
+
"ובעין רמון ובצרעה ובירמות",
|
354 |
+
"זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר־שבע עד־גיא־הנם",
|
355 |
+
"ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית־אל ובנתיה",
|
356 |
+
"ענתות נב ענניה",
|
357 |
+
"חצור רמה גתים",
|
358 |
+
"חדיד צבעים נבלט",
|
359 |
+
"לד ואונו גי החרשים",
|
360 |
+
"ומן־הלוים מחלקות יהודה לבנימין"
|
361 |
+
],
|
362 |
+
[
|
363 |
+
"ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם־זרבבל בן־שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא",
|
364 |
+
"אמריה מלוך חטוש",
|
365 |
+
"שכניה רחם מרמת",
|
366 |
+
"עדוא גנתוי אביה",
|
367 |
+
"מימין מעדיה בלגה",
|
368 |
+
"שמעיה ויויריב ידעיה",
|
369 |
+
"סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע",
|
370 |
+
"והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על־הידות הוא ואחיו",
|
371 |
+
"ובקבקיה וענו [ועני] אחיהם לנגדם למשמרות",
|
372 |
+
"וישוע הוליד את־יויקים ויויקים הוליד את־אלישיב ואלישיב את־יוידע",
|
373 |
+
"ויוידע הוליד את־יונתן ויונתן הוליד את־ידוע",
|
374 |
+
"ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות לשריה מריה לירמיה חנניה",
|
375 |
+
"לעזרא משלם לאמריה יהוחנן",
|
376 |
+
"למלוכי [למליכו] יונתן לשבניה יוסף",
|
377 |
+
"לחרם עדנא למריות חלקי",
|
378 |
+
"לעדיא [לעדוא] זכריה לגנתון משלם",
|
379 |
+
"לאביה זכרי למנימין למועדיה פלטי",
|
380 |
+
"לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן",
|
381 |
+
"וליויריב מתני לידעיה עזי",
|
382 |
+
"לסלי קלי לעמוק עבר",
|
383 |
+
"לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל",
|
384 |
+
"הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על־מלכות דריוש הפרסי",
|
385 |
+
"בני לוי ראשי האבות כתובים על־ספר דברי הימים ועד־ימי יוחנן בן־אלישיב",
|
386 |
+
"וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן־קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש־האלהים משמר לעמת משמר",
|
387 |
+
"מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב שמרים שוערים משמר באספי השערים",
|
388 |
+
"אלה בימי יויקים בן־ישוע בן־יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר",
|
389 |
+
"ובחנכת חומת ירושלם בקשו את־הלוים מכל־מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות",
|
390 |
+
"ויאספו בני המשררים ומן־הככר סביבות ירושלם ומן־חצרי נטפתי",
|
391 |
+
"ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם",
|
392 |
+
"ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את־העם ואת־השערים ואת־החומה",
|
393 |
+
"ואעלה את־שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת",
|
394 |
+
"וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה",
|
395 |
+
"ועזריה עזרא ומשלם",
|
396 |
+
"יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה",
|
397 |
+
"ומבני הכהנים בחצצרות זכריה בן־יונתן בן־שמעיה בן־מתניה בן־מיכיה בן־זכור בן־אסף",
|
398 |
+
"ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי־שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם",
|
399 |
+
"ועל שער העין ונגדם עלו על־מעלות עיר דויד במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח",
|
400 |
+
"והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה",
|
401 |
+
"ומעל לשער־אפרים ועל־שער הישנה ועל־שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה",
|
402 |
+
"ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי",
|
403 |
+
"והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה בחצצרות",
|
404 |
+
"ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד",
|
405 |
+
"ויזבחו ביום־ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק",
|
406 |
+
"ויפקדו ביום ההוא אנשים על־הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על־הכהנים ועל־הלוים העמדים",
|
407 |
+
"וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים כמצות דויד שלמה בנו",
|
408 |
+
"כי־בימי דויד ואסף מקדם ראש [ראשי] המשררים ושיר־תהלה והדות לאלהים",
|
409 |
+
"וכל־ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר־יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן"
|
410 |
+
],
|
411 |
+
[
|
412 |
+
"ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא־יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד־עולם",
|
413 |
+
"כי לא קדמו את־בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את־בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה",
|
414 |
+
"ויהי כשמעם את־התורה ויבדילו כל־ערב מישראל",
|
415 |
+
"ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית־אלהינו קרוב לטוביה",
|
416 |
+
"ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את־המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים",
|
417 |
+
"ובכל־זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך־בבל באתי אל־המלך ולקץ ימים נשאלתי מן־המלך",
|
418 |
+
"ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים",
|
419 |
+
"וירע לי מאד ואשליכה את־כל־כלי בית־טוביה החוץ מן־הלשכה",
|
420 |
+
"ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את־המנחה והלבונה",
|
421 |
+
"ואדעה כי־מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש־לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה",
|
422 |
+
"ואריבה את־הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית־האלהים ואקבצם ואעמדם על־עמדם",
|
423 |
+
"וכל־יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות",
|
424 |
+
"ואוצרה על־אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן־הלוים ועל־ידם חנן בן־זכור בן־מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם",
|
425 |
+
"זכרה־לי אלהי על־זאת ואל־תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו",
|
426 |
+
"בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים־גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על־החמרים ואף־יין ענבים ותאנים וכל־משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד",
|
427 |
+
"והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל־מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם",
|
428 |
+
"ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה־הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את־יום השבת",
|
429 |
+
"הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל־הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על־ישראל לחלל את־השבת",
|
430 |
+
"ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על־השערים לא־יבוא משא ביום השבת",
|
431 |
+
"וילינו הרכלים ומכרי כל־ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים",
|
432 |
+
"ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם־תשנו יד אשלח בכם מן־העת ההיא לא־באו בשבת",
|
433 |
+
"ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את־יום השבת גם־זאת זכרה־לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך",
|
434 |
+
"גם בימים ההם ראיתי את־היהודים השיבו נשים אשדודיות [אשדדיות] עמוניות [עמניות] מואביות",
|
435 |
+
"ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם",
|
436 |
+
"ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם־תתנו בנתיכם לבניהם ואם־תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם",
|
437 |
+
"הלוא על־אלה חטא־שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא־היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על־כל־ישראל גם־אותו החטיאו הנשים הנכריות",
|
438 |
+
"ולכם הנשמע לעשת את כל־הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות",
|
439 |
+
"ומבני יוידע בן־אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי",
|
440 |
+
"זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים",
|
441 |
+
"וטהרתים מכל־נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו",
|
442 |
+
"ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה־לי אלהי לטובה"
|
443 |
+
]
|
444 |
+
],
|
445 |
+
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
446 |
+
"heTitle": "נחמיה",
|
447 |
+
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
448 |
+
"categories": [
|
449 |
+
"Tanakh",
|
450 |
+
"Writings"
|
451 |
+
]
|
452 |
+
}
|
resources/texts/38.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
resources/texts/39.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|